אצלי בבית שני הילדים, הבת והבן שלי, משחקים עם בובות. הבן שלי משחק בבובות של הבת שלי ולפעמים בבובות אחרות משלו. הבת שלי, בת השש, בדיוק כמוני בגילה, יושבת ומשחקת שעות בבובות הברבי שלה. היא מסרקת אותן ועושה להן תסרוקות, מפשיטה, מלבישה, ומביימת סיטואציות.

כאשר שניהם משחקים יחד בבובות, הם מאנישים את הבובות ונותנים להן שמות מחיי היום יום שלהם. לפעמים הילדים ממציאים שמות מהראש ומשחקים עם הבובות בסיטואציות דמיוניות שאינן מחיי היומיום שלהם. כך או כך המשחק בבובות הוא אחד האהובים עליהם ואחד המשחקים שאני כאמא מעודדת ממספר סיבות:

1. הבובות דומות ולא דומות לדמויות במציאות בו זמנית. מצד אחד הילדים יכולים לקרוא לבובות בשמות של ילדים אחרים או אפילו להחליט שאחת הבובות היא אני, אמא שלהם, ואז תוך כדי משחק לחקות אותי, ומזה אני יכולה להסיק איך הם מפרשים את הדברים שאני אומרת או עושה. מצד שני, הם יכולים לשחזר סיטואציה שקרתה להם ולהקרין אותה באמצעות הבובות, כך שניתן ללמוד על מקרים וחוויות שעברו עליהם. מעבר לכך, הילדים יכולים לשנות לגמרי את הכללים ולהחליט שהבובה עושה משהו שאותו הילד לא היה עושה או משהו שאמא לא היתה מרשה להם לעשות.
2. הילדים מפעילים את הדמיון באמצעות הבובות. הם יוצרים סיטואציות, חלקן אמיתיות וחלקן מומצאות, של דברים שקורים או שהם היו רוצים שיקרו, תוך כדי משחק עם הבובות.
3. הם מוציאים אגרסיות ורגשות מודחקים. ילדים רוב הזמן לא מדברים על מה שעובר עליהם. הם לא מספיק בוגרים להבין את התחושות ולהעביר אותן למילים של מבוגרים. לכן, במשחק יוצאים לפעמים מצבים שהם מוצאים עצבים, מבטאים עצב או כעס על משהו שקרא, או מספרים על מישהו שהעליב אותם או ממחיזים אפילו מקרה חוזר שמפריע להם. אם מקשיבים מהצד אפשר ממש לגלות דברים חשובים לגבי הילדים.
4. הם לומדים וחוקרים את העולם דרך הבובות. הם מלבישים ומפשיטים, נותנים תפקידים, בודקים גבולות, והכל עם הבובות. כאשר הילדים עושים פעולות דרך חפץ ולא ישירות הם בעצמם הכל פתאום מותר. לפעמים הם אפילו רבים או מכעיסים זה את זה כחלק מהמשחק, וזהו סוג של בדיקת גבולות, דרכה אפשר לראות לאן הסיטואציה תוביל.
5. אם בעבר הבובות (ועדיין רוב הבובות היום לצערי) היו ממותגות לפי התפקידים המגדריים של נשים וגברים, הרי שזו הייתה אחת הדרכים הטובה ביותר ללמד את הילדים תפקידים בבית ומחוצה לו. היום דווקא הילדים יכולים לשחק בכל סוגי הבובות ולא להגדיר צבעים של בנות וצבעים של בנים ותפקידים מגדריים, אלא ממש לשחק בכל התפקידים ללא הגדרות ופשוט להתנסות בכל.

הרבה הורים חושבים שבובות זה משחק של בנות בלבד וכבר מגיל צעיר מלמדים את הבנים שעגלות ובובות זה לבנות, אך המשחק בבובות חשוב לא פחות להתפתחות התקינה של הבנים. מכיוון שאין צורך במגדריות, בנים יכולים לשחק גם בבובה של בת, בעגלת בובות, או בברביות.

לא, זה לא משליך על הנטייה המינית שתהיה לילד שלך בעתיד, ועד היום אני שומעת שהורים רבים חוששים מכך. על פי רוב, בנים יבחרו לשחק במשחקי כדור או משחקי הרכבה, בהמשך שנות ההתפתחות שלהם, ובנות תבחרנה לשחק במשחקי בובות בהמשך שנות ההתפתחות שלהן. אך בשנים הראשונות להתפתחות, בבית ובגן, חשוב לאפשר גם לבנים וגם לבנות להתנסות במשחק בבובות ולא להגביל אותם.

חשוב גם לחשוף את הילדים לכל סוגי הבובות הקיימות. ככל שהילדות גדלות ומבינות, כך הן תרצנה את הבובה הממותגת של הנסיכה מהסרט האחרון או של הדמות מהסדרה שהן אוהבות (אלו גם בובות שהבנים יאהבו לא פחות), אבל עד אז חשוב לחשוף אותן לבובות בכל הגדלים, צבעים, סוגים ומרקמים שיש. מבחינה מוטורית ותחושתית, כדאי שהילדים ירגישו בובות רכות ובובות קשיחות, בובות סטטיות ובובות שאפשר לתפעל, ויבינו כיצד לתפעל אותן. כמו כן, חשוב שהילדים יחשפו לעולם שלם של בובות ולא ישחקו רק עם בובות שדומות להן.

דרך הבובות אפשר גם לדעת אם עובר על הילד משהו וחשוב לתת לכך תשומת לב יתרה. בנות לרוב תבחרנה בבובה שדומה להן או לדמות אהובה עליהן כדי שתוכלנה להזדהות. חשוב להקשיב לשיחות או למשחקים שהן משחקות עם הבובה בכדי לראות אם הן מעליבות, פוגעות, נוגעות בה או מדברות אליה בצורה לא יפה, כדי לבדוק אולי מישהו דיבר אליהן ככה או חלילה פגע בהן.

בובות גם עוזרות לילדים לעבור חוויות קשות ומסייעות במעבר בין מסגרות ועוזרות להתמודד עם שינויים. אם יש לילד בובה שהוא מתחבר אליה, היא יכולה לשמש כחפץ מעבר, היא יכולה לעבור איתו את התקופה הקשה ולשמש עבורו כחבר אשר לו הוא מספר את מה שעובר עליו ומרגיש בטוח בקרבתו. הכי חשוב לאפשר לילד לבחור את הבובה בעצמו ולהתחבר אליה ולא לכפות עליו או למנוע ממנו משחק עם בובות.