בבדיקת אולטרא-סאונד רגילה חלק מההורים יתקלו במושג “הידרונפרוזיס”, אגני כליה מורחבים. ממצא של אגני כליה מורחבים אצל העובר הינו שכיח מאוד, ולרוב אין כל סיבה להילחץ מכך.

מהם אגני הכליות ומה תפקידם?

לעובר שתי כליות, כמו למבוגר, כאשר ביניהן יש מין משפך אליו נאגר השתן של העובר. למשפך הזה קוראים אגן הכליה. אגן הכליה מחובר בצינור לשלפוחית השתן – אחד בכל צד של הגוף. השתן עובר מהכליות אל השלפוחית ומורחק החוצה מהגוף. ניתן לראות את שלפוחית השתן של העובר מתמלאת ומתרוקנת כל חצי שעה עד 45 דקות. לאחר שבוע 16 של ההריון רוב מי השפיר מופרשים משתן העובר. כאשר השתן של העובר לא מופרש בצורה תקינה, ישנו מיעוט של מי שפיר.

הידרונפרוזיס, אגני כליות מורחבים – סיכונים והשלכות

גילוי אגני כליה מורחבים באולטראסאונד

בבדיקת אולטרא סאונד ניתן לבדוק ולמדוד את אגן הכליה של העובר. במידה וגודלו עד 5 מ”מ הוא נחשב תקין, אך כאשר הוא מורחב וגדול מ-5 מ”מ, בבדיקה יראו חלקים שחורים בכליות. המצב יכול להיות בכליה אחת או בשתיהן גם יחד והוא נוצר עקב שתן של העובר שמצטבר באגן הכליה, עקב הרוחב שלהם. ברוב המקרים מדובר במצב בו אגני הכליה מורחבים במעט, אך כאשר מדובר בהרחבה גדולה מידי ואף הגדלה והרחבה של הצינורות שמחוברים אל הכליה (הנקראים גם גביעים), הדבר יפגע בהתפתחות הרקמה של הכליה. כאשר מגלים בבדיקה אגני כליה מורחבים יחד עם גביעים מורחבים, המצב יקרא הידרונפרוזיס, בעוד אם מדובר רק באגן כליה מורחב המצב יקרא פיאלקטזיס.

גורמים לאגני כליות מורחבים

להלן הגורמים הנפוצים ביותר לאגני כליה מורחבים:

1. כאשר המפגש של אגן הכליה עם השופכן צר במיוחד, הדבר יגרום להפרעה בזרימה הרגילה של שתן העובר והוא לא יתנקז כמו שצריך ויצטבר באגני הכליה.
2. כאשר השתן חוזר מכיוון השלפוחית לכיוון מעלה, לשופכן, הוא יצטבר באגני הכליה ויגרום להתרחבות (ריפלוקס).
3. כאשר ישנה חסימה או חיבור צר במפגש שבין השופכן ושלפוחית השתן.
4. חסימה בשלפוחית השתן.

ברוב המקרים כאשר ישנם אגני כליה מורחבים, המצב ישאר כך לאורך כל ההריון ללא החמרה ויש רק להמצא במעקב רפואי כדי לוודא שכמות מי השפיר תקינה. במקרים מועטים, יהיה מיעוט במי שפיר כאשר ישנה הרחבה גדולה של אגני שתי הכליות. השכיחות לאגני כליה מורחבים אצל ילודים היא לרוב אצל זכרים ולרוב בצד שמאל.

כיצד המצב משפיע על היילוד?

ברוב המקרים לא תהיה השפעה על תפקוד הכליות של היילוד, אך יש לעקוב אחר ההתפתחות העובר במהלך ההריון, כמו כן יש לעקוב אחר התפתחות התינוק גם לאחר הלידה. במצב שישנה החמרה במצב, כלומר הרחבה משמעותית באגני הכליות, הדבר יגרום לפגיעה משמעותית ברקמות הכליה ויפריע לתפקוד הכליות באופן תקין אצל היילוד לאחר הלידה. בנוסף על כן, במצבים בהם הרופא גילה הידרונפרוזיס אצל העובר בשתי הכליות, ישנו סיכון גבוה יותר שהעובר סובל מהפרעה כרומוזומלית, כגון תסמונת דאון, ולכן יהיה צורך לבצע בדיקת מי שפיר על מנת לשלול זאת.

על מנת לעקוב אחר המצב, יש לבצע:

1. בדיקות ומעקב, כדי לוודא שאין הפרעות ומומים במערכת השתן ובמערכת הכליות. יש לבצע בדיקת אגני הכליות והגביעים באופן קבוע וכן מדידת רוחב הכליות ועובי רקמת הכליה.
2. מעקב אחר כמות מי שפיר.
3. בדיקת מי שפיר בעת הצורך, בהתאם להמלצת הרופא ויועץ גנטי.

מצב של אגני כליה מורחבים לא גורם ללידה מוקדמת ולא מונע את האפשרות ללידה ואגינלית רגילה. לאחר הלידה, יש לבצע בדיקה של העובר כאשר ברוב המקרים המצב יעלם מעצמו, מכיוון שהעובר כבר לא נמצא ברחם ולא נתון לשינויים הורמונאליים של האם וללחצים כאלה ואחרים. בכל מקרה, אחרי הלידה, יש לבצע מעקב במרפאה נפרולוגית של ילדים, על מנת לאבחן ולטפל בעת הצורך.