כאשר אנחנו משתמשים במושג “אווירה משפחתית”, למה אנחנו מתכוונים? מהי בעצם אווירה משפחתית? כדי להבין את המושג הזה בפשטות, פשוט דמיינו אורח שנכנס אליכם הביתה, וחשבו מה הוא ירגיש כאשר יכנס בדלת הבית? מה הוא יראה? מה הוא ישמע? מהי האווירה שקיימת בבית?

 

ממה בעצם מורכבת אווירה משפחתית?

• מדברים ששומעים בבית שלכם ומהדרך בה הם נאמרים.
• ממערכת היחסים בין ההורים, ובין ההורים לילדים.
• מהדרך בה אתם פותרים בעיות וקונפליקטים בבית, ומהדרך בה אתם מתמודדים עם אתגרים.
• ממערכת הערכים שלכם, מהאמונות והדעות שלכם ומעמדות שלכם לגבי נושאים שונים.

 

כיצד נוצרת אווירה משפחתית?

כל אחד מבני הזוג מגיע אל הזוגיות עם “מטען” ערכים שלו, דעות ותפיסות עולם שהוא מאמין בהם וחי לאורם. יחד מנסים בני הזוג להרכיב “מטען” ערכים חדש ומשותף. לתוך אותה מערכת אמונות, דעות, תפיסות עולם, ערכים משותפים – נולדים הילדים.

לדוגמה:

בת הזוג מאד מאמינה בערך “המשפחתיות”, על כן כל תפיסת העולם שלה תושפע מאד מערך זה. היא תהייה בקשר משמעותי עם הוריה ועם האחים שלה. היא תשתף את הוריה בהחלטות חשובות. הם יפגשו לאורך השבוע או יהיו בקשר טלפוני רציף, יקיימו מפגשים בסוף השבוע ובחגים. את אותה תפיסת עולם האומרת “המשפחה חשובה לי מאד”, את זה היא תרצה ליצוק לתוך התא המשפחתי החדש אותו היא מקימה עם בן הזוג החדש.

אך מה יקרה אם עבור בן זוגה ערך זה הוא לא בעדיפות גבוהה כמו שעבורה? זה כבר יכול להוביל לחילוקי דעות רבים וחיכוכים, אם לא תתקבלנה מראש החלטות משותפות. השאלה שעולה היא איך יבוא לידי ביטוי הערך הזה בתא המשפחתי החדש? לאור דוגמה זו, ניתן להבין עד כמה חשוב לעשות בירור ערכים משפחתי כדי למצוא את המשותף והמאחד.

 

סוגי אווירות משפתחיות קלאסיים במשפחות

אווירה מעודדת – משפחה אשר מעודדת את חברי המשפחה לנסות, להתאמץ, לממש את יכולתם, לטעות וללמוד מהטעות וכך לצמוח ולהשתפר. משפחה מכילה ותומכת שרואה את המאמץ והדרך שכל אחד מחבריה עושה ומשקיע ולא רק מתמקדת בתוצאה הסופית בלבד.

פה נוכל לשמוע משפטים כגון:

“אני מאד מעריכה את המאמץ שלך… אני רואה כמה השקעת ב…”

“תודה שחשבת עלי והבאת… זה מאד נעים לי”

“איך הרגשת אחרי המבחן? ראיתי כמה השקעת והתכוננת אליו…”

“איך את מרגישה עם הציון הזה? האם את מרוצה? יש משהו שהיית רוצה לשפר?  או שאת מרגישה מרוצה מהתוצאה הסופית?”

“ראיתי איך אספת את כל הצעצועים, גם שלא כל כך התחשק לך, אני מאד מעריכה את המאמץ שעשית!”

 

אווירה ביקורתית ושיפוטית – בבית שחי במציאות כזו, יחוו בני המשפחה ביקורת תמידית על התנהלותם בחיי היום יום. התחושה שתלווה את הילדים היא  תחושה שהם נמצאים תחת שיפוט ההורים, לטוב ולרע.

בבית כזה נוכל לשמוע משפטים כגון :

“למה עשית….?”

“מי שכח לעשות/את…?  (חיפוש אשמים)

“עוד פעם שכחת…”

“אמרתי לך שלא תצליח…/ שלא כדאי שתעשה …”

“מי עשה את זה…?”

 

אווירה תחרותית – משפחה בה השפה הינה כזו אשר מעבירה מסרים תחרותיים. מעבירה מסר שהעולם הוא מקום תחרותי וכדי להצליח בו צריך לדעת להתחרות. מה שמשרה כמובן, אווירה מתוחה ולחוצה כל הזמן, ומסר סמוי של “כדי להרגיש שייך וחלק מהמשפחה, אתה חייב להיות מוצלח, מצליחן, מנצח, הכי טוב.

כאן נוכל לשמוע משפטים כגון:

“כמה קיבלת במבחן?”

“איך הציון שלך בהשוואה לילדי הכיתה האחרים?”

“למה אתה לא מתנהג יפה כמו …?”

“תראה איך אמיר מצליח יפה…” (נאמר לאח אחר שמצפים ממנו)

המסר הסמוי בבית כזה הוא שרק אם אתה מצליח אתה שווה, נחשב, ראוי.

 

אווירה משפחתית – מרכיב מאד משמעותי בהתפתחותו ועיצובו של הילד

כיצד ניתן לערוך בחינה מחודשת של אווירה משפחתית?

אם אתם מעוניינים לערוך בחינה מחודשת של האווירה המשפחתית שלכם, שבו יחד, שני בני הזוג, וחישבו:

1. מהם הערכים המשמעותיים והמהותיים ביותר עבורכם. אלו יהיו הערכים שאתם לא מוכנים לוותר עליהם. (כגון: תקשורת, משפחתיות, כבוד הדדי).
2. נסו להגיע לרשימה משותפת מתוך הקשבה וחשיבה משותפת, מתוך סבלנות וכבוד הדדי לבן הזוג. אגב, זאת הזדמנות מצוינת לשים לב לסוג הדיאלוג שמתרחש ביניכם.
3. בדקו האם הערכים האלה הם באמת הערכים שמנהלים את המשפחה שלכם ואת הבית שלכם?

התבוננו ברשימת הערכים שרשמתם יחד והעלו לבדיקה עד כמה הערכים הללו אכן נוכחים בחיי המשפחה. אבחנו עד כמה הערכים הללו מלווים את חייכם. בעקבות החשיבה המחודשת הזו, בדקו עם עצמכם האם כדאי לערוך שינוי בהתנהגויות מסוימות בבית. זכרו כי הילדים קולטים מההורים מסרים רבים, חלקם מסרים מילוליים, חלקם בלתי מילוליים. תהיו מודעים לכך שילדכם רואים אתכם כל הזמן (גם כאשר הכי נדמה לכם שלא), הם קשובים לכם, להתנהגות שלכם, לשפה שלכם, הם לומדים ומחקים אתכם. על כן, לא ניתן לצפות מהילדים להתנהל על פי ערך מהותי עבורכם, אם אתם ההורים לא תתנהלו לפיו בעצמכם.

 

נכתב ע”י יעל שוורץ יועצת חינוכית(.M.A), מאמנת, מרצה, מלווה צוותים חינוכיים, מדריכת הורים ושותפה במרכז ‘רגעים’.