אלרגיה לדשא היא אחת האלרגיות הנפוצות ביותר בעיקר אצל תינוקות וילדים, שכן עורם ומערכת החיסון שלהם רגישים יותר מאשר אצל מבוגרים. כאשר ישנם ימים חמים ונעימים, הדבר הראשון שאנחנו עושים זה להוציא את התינוק החוצה לשאוף קצת אויר ולהנות מהשמש. מלבישים בהתאם לעונה, שמים שמיכה על הדשא בפארק ונהנים ממזג האוויר. התינוק נהנה גם הוא, זוחל ונוגע בדשא ומפעיל את חושיו, חוקר, נוגע ובודק את הדבר החדש שנגלה אליו. תינוקות הינם בעלי עור רגיש במיוחד ולכן רבים הסיכויים שלאחר מספר דקות או שעות יופיעו (לא אצל כולם) סימנים אדומים, כתמים או פריחה. במקרה כזה, ככל הנראה מדובר באלרגיה לדשא. ברוב המקרים מדובר באלרגיה עונתית, כאשר ישנם אבקנים רבים באוויר או כאשר ישנה פריחה של הדשא. כמו כן, יש לקחת בחשבון שהאלרגיה יכולה להיות לחומרים מסוימים שרוססו על הדשא ולא לדשא עצמו.
אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון של הגוף. כאשר הגוף בא במגע עם גורם לא מוכר, מערכת החיסון נכנסת למגננה על מנת להגן על הגוף והתוצאה היא לעיתים תגובה אלרגית לחומרים שונים, כמו לדוגמה לדשא. אין זה אומר שאי אפשר לתת לתינוק לגעת בכלל בדשא או ללכת עליו יחף, אבל יש לעקוב אחר התסמינים ולוודא אם אכן מדובר באלרגיה חריפה או בתגובה אלרגית זמנית שאינה מגרדת או מטרידה (חוץ מהמראה שלה על העור), אשר חולפת תוך שעות מעטות מהופעתה.
התסמינים של אלרגיה לדשא
- עיניים דומעות ואדומות
- אף נוזל, גודש של נזלת באף
- התעטשויות רבות
- קוצר נשימה העלול להוביל להתקף אסתמה
- אדמומיות בעור, פריחה ואף נפיחות וגרד
האודם, הגרד והפריחה יכולים להופיע בכל הגוף, אך הם נפוצים יותר באזור הידיים, הזרועות ואצבעות הידיים. לא אצל כל התינוקות והילדים האלרגיים לדשא יופיעו כל התסמינים וגם לא בכל פעם שיגעו בדשא, שכן מדובר באלרגיה עונתית והתינוק או הילד יכולים להיות אלרגיים לפריחה בעונה מסוימת ובתקופה אחרת לא להגיב כלל למגע עם דשא.
כיצד מטפלים באלרגיה לדשא
אלרגיה לדשא אצל תינוקות וילדים
כאשר ישנה תופעת לוואי אחת או יותר לאחר מגע ראשוני או מגע חוזר של התינוק או הילד עם דשא, יש לגשת לבדיקה אצל רופא מומחה לאלרגיה – אלרגולוג. מדובר בבדיקה לא נעימה במיוחד, בה הרופא מחדיר מספר חומרים אלרגניים לעורו של המטופל על מנת לאבחן אם אכן מדובר באלרגיה לדשא או לכל חומר אחר ממנו יש להימנע ולא לבוא איתו במגע. רוב ההורים, ובצדק, לא ממהרים לבצע את הבדיקה. לכן, אם מופיעה פריחה אדמומיות או גרד בצורה קיצונית יש לקחת את התינוק או הילד לבדיקה רפואית ולעדכן את הרופא על כך שהילד בא במגע עם דשא. לאחר מכן, יש להימנע ממגע עם דשא ולראות אם אכן זה הגורם לאלרגיה.
בנוסף, לאחר ישיבה ממושכת או הליכה ללא נעליים על דשא, יכולה להיות תגובה של גירודים, עקצוצים או אדמומיות, שאינה מסוכנת אך מציקה והיא חולפת לאחר ניקוי המקום, לאחר מקלחת והחלפת בגדים. אין זה אומר שכל תינוק או ילד אלרגי לדשא, אך יש לשים לב לתגובות של עור התינוק. רצוי לא לחשוף את התינוק לדשא בגיל מוקדם מידי, ואם מדובר בתינוק מאוד רגיש או עם סיכוי להתקף אסתמה, יש להימנע מכך בהתחלה לגמרי. כמו כן, יש לעקוב אחר התגובות ולבדוק אם התגובה האלרגית היא לדשא או לגורם אחר. במידה והתינוק מגיב בצורה אלרגית לדשא, הרחיקו אותו מהמשטח, שטפו אותו והחליפו לו בגדים. כדאי לנסות גם לחשוף את התינוק לסוגים שונים של דשאים על מנת לראות אם מדובר בתגובה אלרגית קבועה לדשא או רק לחומרים שיש בדשא הספציפי אשר בו נגע לאחרונה.
לא חייבים לוותר על הטיול בפארק ועל ההתנסות הנהדרת הראשונה של התינוקות כאשר הם נוגעים בדבר הירוק המוזר הזה (ומנסים לאכול אותו כמובן), אך כמו בכל דבר – יש לשים לב ולעקוב אתר התסמינים אם ישנם בעור התינוק.