לעיתים הילדים נתקפים געגועים לאמא או לאבא, בכל מיני סיטואציות שונות, בייחוד כאשר הם גרים בשני בתים נפרדים. אני מגדלת שני ילדים לבד. ולא, אני לא חד הורית כי יש להם גם אבא. הוא פשוט גר בבית אחר ומגדל אותם לבד, אני בימים שלי והוא בימים שלו. אבל שנינו עדיין ההורים שלהם ואנחנו מנסים לגדל ולחנך אותם כמה שיותר דומה, במסגרת כמה שיותר אחידה, למרות שהם טכנית גדלים בשני בתים שונים ואנחנו שני אנשים שונים ואחרים למדי.

אין ספק שלילדים קטנים זה לא המצב האופטימלי, לפחות לא מה שהם רואים כמצב האופטימלי כרגע, כי כשהם יגדלו הם יבינו שיותר חשוב אבא מאושר ואמא מאושרת, מאשר שני הורים ביחד. אבל כרגע, מה שהכי חשוב זה שהם יבינו כמה אנחנו אוהבים אותם ודואגים להם, ושהם אמנם גדלים בשני בתים, אבל אנחנו עדיין משפחה. אבל לפעמים קשה להם להבין לגמרי את המצב והם נתקפים געגועים לאבא שלהם כשהם אצלי, או מתגעגעים אליי כשהם אצלו. לעיתים הם גם נזכרים באיך היה פעם ורוצים את זה חזרה, שאמא ואבא יהיו יחד. אמנם אני לא יכולה לתת להם את זה, אבל אני כן יכולה להקל עליהם עד כמה שאפשר, או לפחות לנסות.

להקל על געגועים לאמא או לאבא

געגועים לאמא ולאבא

לפעמים הילדים מתגעגעים אלינו כשהם לא איתנו. על מנת להקל קצת על הגעגועים של הילדים אלינו, החלטנו לאמץ שיטה:

• טלפון כל בוקר וכל ערב. הילדים מתקשרים לומר בוקר טוב וערב טוב להורה שהם לא נמצאים אצלו באופן קבוע. בנוסף, אם הם רוצים להתקשר באמצע היום, אז מאפשרים להם. רצוי שיחת וידאו, שגם יראו את ההורה איתו הם מדברים.
• למרות שיש ימים שהם אצלי וימים שהם אצל אבא שלהם, אם הם מתגעגעים ממש, אז אפשר לבוא לבקר או להיפגש בחצר הבית. כך גם הפגישות נעימות יותר בין ההורים. כשאנחנו אוספים את הילדים, אנחנו נכנסים זה לבית של זו, מעבירים מידע ומדברים. הילדים הם לא חבילה עוברת, וכך הם מרגישים שהם רצויים ואהובים.
• לדבר איתם על זה וכמה שיותר. רצוי ומומלץ להסביר לילד שזה בסדר להתגעגע, שזה מותר, שזה טבעי ושתמיד אני חושבת עליהם ואוהבת אותם ומתגעגעת אליהם גם כן.
• בובות ומשחקים זהים בבית של אבא ובבית של אמא. זהו פתרון שהגענו אליו כדי שהילדים לא יצטרכו להעביר צעצועים מבית לבית, הם מראש יודעים שאת מה שהם אוהבים יש להם בשני הבתים ואין אף בית מועדף מהבחינה הזו. אותו הדבר עם בגדים.
• זמן איכות עם כל אחד מהם בנפרד. אם זה לקחת אותו בשביל שהיא תבלה עם אבא שלה, או להפך, יש למצוא זמן לבלות זמן איכות עם כל אחד מהילדים. פעילות רק של ילד אחד עם הורה אחד. כתוצאה מכך הילדים ירגישו שהם מקבלים את מלוא תשומת הלב, כל אחד בנפרד.
• מתנות משותפות. אם זה חג או יום הולדת, אין מאבק על מי קונה את המתנה הכי יקרה או הכי “שווה”. אנחנו, ההורים, מתאמים בינינו ורוכשים מתנה משותפת אחת מאבא ואמא, גם לחגים וגם לימי ההולדת.
• כשהם מביאים ציורים מהגן אנחנו מחלקים אותם שווה בשווה בינינו. הם בוחרים מה הם ציירו לאבא ומה הם ציירו לאמא.

בסופו של יום מה שהכי חשוב זה לחזור שוב ושוב על העניין שאמנם המשפחה, כמו שהם הכירו אותה לפני כן כבר לא קיימת, אבל אני והם זו משפחה והם ואבא שלהם זו משפחה. יש להם שני בתים ובשניהם אוהבים אותם עד אין סוף ולהתגעגע זה דבר טבעי.