נכון, לידה זה מאורע משמח, אבל לא לכולן. ישנן אימהות, וגם אבות, שקשה להם לקבל את הלידה ואת ההצטרפות התינוק החדש למשפחה, בעקבות כך קשה להם להתמודד עם המאורע. הסטטיסטיקות מראות שאחוז האימהות החוות דיכאון לאחר לידה הוא בין 5% ל-25%, בעוד שאצל אבות זה נע בין 1.2% ל-25.5%, בעיקר בלידה ראשונה, אבל לא רק.
כולנו עייפות, תשושות, כעוסות ומלאות הורמונים לאחר הלידה, אבל ישנם סימנים מובהקים לדיכאון לאחר לידה. לכן יש לעקוב אחרי האמא הטרייה, ולוודא שאינה סובלת מהם. כמו כן, צריך לשים לב להתנהגות האם בהתאם להכרות איתה, ולאיך שהיא רגילה להגיב למצבים. להלן המצבים הדורשים התייחסות מיוחדת:
- עצב. אם דבר לא משמח את האמא החדשה, היא אינה מחייכת או צוחקת, ורק מתפקדת “על אוטומט”, זו צריכה להיות נורת אזהרה. שימו לב האם היא בוכה לעיתים קרובות, ולא תמיד עם סיבה לבכי, או שפתאום היא מגיבה בקיצוניות לסיטואציות שנחשבות “רגילות”.
- ייאוש והערכה עצמית נמוכה. אם היא מרגישה שאינה מצליחה לתפקד ולא עושה את הדברים כמו שצריך, נראית מיואשת ואומללה, ככל הנראה מדובר בסממן לדיכאון שלאחר לידה.
- תחושת אשמה שלא עוברת. אם היא חושבת ואומרת שכל דבר שלא מצליח לה, שקשור או לא קשור לילד, זה בגלל שהיא אמא לא מספיק טובה. או שהיא מאשימה את עצמה שאינה מצליחה לתפקד כמו שצריך כאמא, גם אם היא עושה את הכל כמו שצריך. לרוב דכאון אחר לידה יתבטא בכך שהאם מרגישה שהכל תלוי בה, ושהיא לא מצליחה גם אם היא מקבלת עזרה ותמיכה.
- חוסר שעות שינה גם כשהילד ישן, נדודי שינה בלילה או חוסר יכולת לישון במהלך היום יכולים להעיד גם הם על דיכאון. לחילופין, המצב ההפוך יכול להיות סממן לדיכאון אחרי לידה ויתבטא בשינה בלתי פוסקת, רצון לישון ללא הפסקה, אי יכולת לתפקד (ולא עייפות רגילה של אמא טרייה), והימצאות במיטה ברוב שעות היום ללא רצון לקום ולתפקד.
- חוסר תיאבון וירידה דראסטית במשקל. אי רצון לאכול.
- התפרצויות כעס בלתי נשלטות וחוסר רצון להתנחם. כעס על עצמה ועל הסביבה, וגם על התינוק על כך שנולד וחייה השתנו. התנהגות לחוצה מן הרגיל, ללא סיבה נראית לעין, גם היא סימן…
- קושי בטיפול בתינוק בדברים הבסיסים. אם אינה יכולה להאכיל או לחתל, ואינה מסוגלת להיות לבד עם התינוק…
- התקפי חרדה ולחץ, גם כשאין באמת ממה. מכל דבר קטן שקורה עם התינוק, או כל דבר שעובר עליה, היא מגיבה בצורה שאינה פרורפורציונלית.
דיכאון אחרי לידה
חשוב לזכור שהרבה שינויים פיזיולוגיים ונפשיים עוברים על האם הטרייה, ולכן לא כל סימן הוא סימן לדיכאון לאחר לידה ולכן חשוב מאוד להשוות את ההתנהגות, למה שמוכר אצל אותה אם. חשוב מאוד לעקוב אחריה, ולראות שהיא דואגת לעצמה ולתינוק. אישה הסובלת מדיכאון לאחר לידה תחווה קושי לטפל בעצמה ובתינוק, תפחד להישאר עם התינוק לבד, ואף יכולה להראות רגשות שליליים כלפי התינוק ולהפגין כלפיו כעס על כך שנולד, ובעקבות כך חייה השתנו.
חשוב מאוד לזכור שאם לאחר לידה לא מאוזנת הורמונלית, ולכן אין לכעוס עליה, אלא רק לדאוג לה ולרווחת התינוק. רווחת התינוק תהיה תמיד בעדיפות עליונה. יש להבין שבעקבות המצב הנוכחי, בו מצויה האם לאחר הלידה, לא בהכרח מצביע על כך שהאם תבצע סוג של פגיעה ממשית בתינוק או בעצמה, אבל לעולם אין לדעת בוודאות. לכן, אם אישה מראה סימנים של דיכאון לאחר לידה, יש לפנות בהקדם האפשרי לרופא על מנת שיאבחן את המצב בו היא שרויה. לרוב היא תקבל כדורים נוגדי דיכאון לתקופה מסוימת, שיעזרו לה להתאזן הורמונלית, ולעבור את התקופה בשלום. כדאי לתמוך באם, לעודד אותה לצאת ולטייל, אך לא לדחוק בה או לחייב אותה לעשות כן. ברגע שהיא נמצאת במצב של חוסר איזון הורמונלי, אז היא אינה אחראית לתחושותיה ולמעשיה, גם אם היא רוצה להתחבר לתינוק ולהגיב אליו בחיוב.
דבר נוסף, שמאוד חשוב לשים לב אליו, זה שגם אבות טריים יכולים לחוות דיכאון לאחר לידה, בעיקר כשכל תשומת הלב מופנית לתינוק ולאם – לטיפול בו ולהתייחסות אליה. לכן, אם אתם תומכים בזוג הצעיר, שימו לב שגם האב מתפקד ועליו להיות במיטבו. בחנו ובדקו שאינו מראה סימנים של דיכאון לאחר לידה. בכל מקרה של סימנים כאלה, יש לפנות לרופא על מנת לקבל טיפול פסיכולוגי, ואף פסיכיאטרי, בעת הצורך.