מהבוקר כל הרשתות החברתיות מוצפות בגינויים ברמות שונות, מלגיטימיים ועד גנאי של ממש, על מה שבר רפאלי לבשה אתמול לגמר של תוכנית הריאליטי שאותה היא מנחה. מיותר לציין שאין לי טלוויזיה בבית, וגם אם היתה לי, סביר להניח שלא הייתי צופה בתוכנית ריאלטי. הפעם לא הייתי צריכה טלוויזיה אפילו בשביל לדעת מה הגברת רפאלי לבשה, וגם מה הדעה הרווחת של הקהל ברחבי הרשת לגבי מה שהיא לבשה…
ההשפעה של דמויות נערצות על ידי הילדים
מבחינתי בר, ואף אחת מסוגה, היא לא דמות לחיקוי והערצה אצל הבת שלי. לכן, זה ממש לא משנה לי מה היא לובשת. זה כן משנה לי מה הבת שלי לובשת. אני לא אתן לה להתלבש בצורה זנותית, זולה, או לא מחמיאה לה. אני שמה את שלושת אלה באותה הבמה כי הן חשובות לי באותה מידה. לי, לדוגמה, נתנו להתלבש איך שרציתי. גם אם זה לא כל כך מצא חן בעיניי הוריי. אך במקביל לכך, לימדו אותי לכבד את עצמי, את הגוף שלי, ולשים גבולות. בעקבות כך, זה ממש לא שינה להם ולי מה לבשתי.
ישנם טיעונים ליגיטימיים לגבי הלבוש שלה, הגורסים שככה לא צריך להתלבש בטלוויזיה בשעות הפריים טיים, שזה לא מחמיא ולא מכבד, שזו דוגמה לא טובה לילדות ונערות, אבל כל אלה הם לא הבעיה של בר רפאלי או של מפיקי התוכנית. אם אתם רואים את בר רפאלי כאחת המשפיעות על הילדה או הנערה שיש לכם בבית, או שהיא מעריצה אותה, הבעיה היא בהחלט לא של בר. היא גם לא של הבת שלכם. הבעיה היא, תסלחו לי, שלכם ההורים.
דמות לחיקוי והערצה אצל ילדים
לי למשל כלל לא מפריע מה שהגברת רפאלי לבשה. זו העבודה שלה, היא דוגמנית שמשתמשת בגוף ובפנים שלה על מנת למכור ולקדם מוצרים. תאהבו או לא תאהבו את הסגנון ואת הצורה, אך זה מה שהיא עושה. רק היא יודעת מה כתוב באותיות הקטנות של כל חוזה שהיא חותמת עליו, ואולי בכלל חייבו אותה ללבוש את אותה שמלה בתכנית?! מה שהיא לבשה, זה הדבר שהכי פחות מפריע לי בתוכנית הריאלטי. התכנית כולה בנויה על ליצור כוכב מאפס ובמהירות הבזק. התכנית חרטה על דגלה לעשות ל”כוכב התורן” מייקאובר כללי, תוך כדי רמיסת כבוד עצמי של משתתפים, איך אגדיר את זה – פחות מתאימים, ואספקה תמידית של חומר רכילותי ומציצני לכל מי שצופה בה. מה זה משנה מה הורסים על הדרך… העיקר שיהיה כוכב מחר. כזה שכל הילדים ירצו להצטלם איתו. עד שיבוא הכוכב הבא.
היום, אני כמובן יותר בוגרת, יותר מודעת לגוף שלי, ומתלבשת בהתאם – בהתאם לנתונים, בהתאם לסגנון, בהתאם למה שמתאים לסיטואציה, ולמה שמתאים לי. הרי כל הזמן יש מחאות על כך שאישה יכולה ללכת ערומה, והיא עדיין לא משדרת זנות או קוראת לאונס, אז מה זה משנה מה בר רפאלי באמת לבשה? מה היא משדרת ולמי?! היא משדרת טעם רע, ובחירה גרועה, אבל זה לא שונה מכל התוכנית (מודה שתוך כתיבת מאמר זה, חפרתי קצת לראות פרקים קודמים).
בתור דוגמנית-על עם לא מעט כסף, הופתעתי מאוד לרעה מבחירת התלבושות שלה לאורך כל התוכנית, ולא רק בסיום. לדעתי היא נראתה זוועה, עד כמה שהיא יכולה להיראות. וחבל. כך שהשמלה היתה רק סיום ללבוש גרוע במהלך תוכנית שלמה, ותו לא. שוב, בר ודומותיה הן לא דמויות המשפיעות על הבת שלי, וגם כשתגדל הן לא תהיינה. לפחות לא באיפיון של ‘תהיי יפה ורזה, ותנחי תוכנית חצי ערומה’. זה לא מביא כבוד לאף אחד.
כסף זה משהו שבא והולך, ככה אני חונכתי וככה אני מחנכת. אם בכל זאת היתי צריכה למצוא בה משהו שישפיע על הבת שלי או על כל ילדה קטנה שרואה אותה זה האמביציה, הרצון לעבוד, היכולת להפוך את עצמך לכוכבת, (נכון שהרוב בזכות הדחיפה הבלתי נלאית של אמא שלה, אבל היא עובדת קשה ואין להמעיט בערכה), זה שהיא בת 30 ומנהלת מספר עסקים ומצליחה בכולם. אין מה לשבח ולהלל אותה על הנתונים הטבעיים שנולדה איתם, רק לאחל לה בהצלחה ולברך אותה שהצליחה.
ללא צל של ספק היא הצליחה. להצליח ברמה העולמית שהיא הצליחה להגיע אליה, זה לא משהו שקורה רק בגלל פנים יפות. יש לא מעט נשים יפות כמוה ויותר מכך, שאנחנו לא נשמע עליהן לעולם. יש בה יותר, ועל כך אני מעריצה אותה. לראות אותה מנחה את התוכנית בלי שום כלום מאחורי מה שהיא אומרת – מילים ריקות, חוסר אכפתיות מופגן, חוסר הבעות פנים ולבוש מזעזע – פשוט הוריד לי ממנה כאשת העסקים שאני רואה בה.