לא מזמן נתקלתי בגרפיטי ובו היה כתוב ‘החיים ללא מוסיקה היו טעות’, וחשבתי לעצמי עד כמה זה נכון… מוסיקה משפיעה על כל כך הרבה אספקטים בחיינו, ונוגעת בנו בכל כך הרבה רבדים. עוד לפני שאנחנו מפתחים טעם אישי ומתחילים להעריץ להקה או זמר כלשהו, כבר כשאנחנו ילדים, מוסיקה משפיעה עלינו.
איך המוסיקה משפיעה עלינו ועל ילדנו?
מוזיקה מלווה כל אחד ואחד מאיתנו מגיל ינקות לאורך כל חיינו. לכל אחד יש שיר שמזכיר לו תקופה או רגע משמעותי בחיים. למוזיקה יש כח רב להעצים רגשות ולאחות כאבים נפשיים. המוזיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו ועל התנהגות ילדנו בדרכים שונות ומגוונות:
מוזיקה משפיעה על הילדים ואישיותם
- המוסיקה משפיעה על האינטליגנציה. מחקרים מראים שחשיפת ילדים למספר רב של סגנונות מוזיקה, משפרת את החשיבה המרחבית שלהם.
- המוסיקה משפיעה על הזיכרון. ילדים שמנגנים בכלי נגינה, מראים יכולת זיכרון גבוהה יותר מילדים אחרים, ולא רק בתחום המוסיקלי.
- המוסיקה משפיעה על מצב הרוח. זה נכון לא רק עבור ילדים, גם עבור מבוגרים. שמיעת מוסיקה שמחה או האזנה לכל למוסיקה שאנחנו אוהבים, גורמת לתגובות ביולוגיות בראש. אותה מוסיקה יכולה לעזור ולשפר פלאים את מצב הרוח ברגעי משבר ועצב.
- מוסיקה משפיעה על הריכוז, שיתוף הפעולה והמשמעת העצמית. כפי שנבדק ונחקר במספר גני ילדים, בהם שולבו פעילויות מוסיקליות, הוכח שללא כל ספק מוסיקה מעלה את רמת הריכוז של הילדים גורמת להם להשתתף יותר ולהיות ממושמעים יותר.
השפעת מוזיקה על האישיות
ברגע שהצלילים מתחילים להתנגן, הילדים באופן טבעי מתעוררים לחיים ומגיבים בצורה הכי טהורה ואותנטית שיש, וצריך לשמר את זה. כשאנחנו גדלים, אנחנו מתחילים להיות מודעים לעצמינו ולגופינו, ולאיך שאנחנו נראים בעיני אחרים. המודעות הזו משפיעה עלינו גם בריקודים, ולעיתים נתבייש לרקוד ולהשתחרר ליד אנשים, גם אם אנחנו מאוד אוהבים את המוסיקה ורוצים לרקוד. לילדים, לרוב, אין את המחסום הזה. הם שומעים מוסיקה, הם נהנים ממנה, וזזים לצליליה.
מוסיקה יוצרת אנרגיות של שמחה, הכלה ואמון בילדים. הם רוקדים, נהנים, ומרגישים בטוחים בעצמם. אם הם רואים שאחרים גם שמחים ונהנים, הם מרגישים בטוחים יותר, וכך הביטחון העצמי שלהם עולה. ילד ששמח, רוקד ומתחבר למוסיקה, יכול “לשכוח” את עצמו ולא לשים לב שיש איתו עוד ילדים או מבוגרים. זו יכולת מופלאה שאנחנו נוטים לאבד כשאנחנו מתבגרים. מוסיקה וריקודים תורמים רבות לביטחון העצמי של הילד, ועוזרים לו להתמודד עם פחד קהל, או חשש מכך שלא ישתלב.
מהרגע שתינוק מתחיל להגיב לסביבה, הוא גם מגיב למוסיקה. יש אפילו אימהות המשמיעות מוסיקה לעובר בעודו ברחם. תינוקות, פעוטות וילדים שומעים מוסיקה, וכמעט אוטומטית, בטבעיות, מתחילים לזוז ולרקוד, בלי לחשוב על הסביבה ומי רואה אותם. ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, בדרך כלל עסוקים בחוויה האישית שלהם, ולא מעבירים ביקורת על ילדים אחרים או על עצמם. לכן החשיפה לסביבה תומכת ושמחה, מאוד עוזרת בשיפור הביטחון העצמי של הילד.
הורים רבים אומרים שהילד מאוד אוהב מוזיקה, והם היו רוצים שילמד לנגן על כלי מסויים. אי לכך, מומלץ להשמיע לילד בבית כמה שיותר סגנונות מוזיקליים, שיוכל להתחבר לאותו סגנון שעושה לו טוב. בהמשך, ניתן לרכוש לו כלי הקשה כגון דרבוקה קטנה או גיטרת צעצוע. כאשר הילד יתאהב במוסיקה בבית, יראה שההורים שמחים ונהנים מהמוסיקה בסביבתם, ככה גם הוא יסגל לעצמו טעם מוסיקלי. אם הילד יראה שאבא ואימא מאוד אוהבים מוזיקה, והוא ירגיש יותר בנח לאהוב מוזיקה בעצמו, לרקוד, לזוז, ולהתבטא בדרך שלו. כך יוכל לייצר את האני העצמי האישי שלו מתוך העולם המוסיקלי.
נכתב בשיתוף “בנג’ו הגדול”, בן אדלר, מעביר פעילויות מוזיקה לילדים.