אני גדלתי על הנסיכות של דיסני. כמו כל ילדה לפניי, בזמני ואחרי. כמו הילדה שלי שמעריצה עכשיו את אריאל בת הים הקטנה (זה משתנה כל כמה זמן). אהבתי אותן, חשבתי שהן יפות וקסומות וברור שרציתי להיות נסיכה. מאז גדלתי ובגרתי, הנסיכות של דיסני עדיין באופנה (וכנראה תישארנה) אבל משהו השתנה.
הנסיכות של דיסני
במקום סיפור אגדה תמים וקסום כמו שאני זוכרת את סיפורי הנסיכות, הן הפכו למשהו נוראי שוביניסטי שמחנך את הילדות שלנו לחשוב שרק אם את יפה ורק אם יש לך גבר את משיגה משהו. כל אמא הודיעה בקול תרועה פמיניסטי שהיא מעדיפה לחנך את הילדה שלה להיות חכמה ולהצליח בזכות עצמה מאשר כל דבר אחר.
ואני שואלת בקול תרועה- למה לא גם וגם? מה רע בלחנך את הבת שלך להכל ביחד? שלהיות יפה לא יותר חשוב מלהיות חכמה אבל גם להיות חכמה לא חשוב יותר מלהיות יפה. חשוב להיות עצמך. חשוב לנסות. חשוב להעז.חשוב כ”כ הרבה דברים שהנסיכות מלמדות מעבר לרק להיות יפות.
המסרים שמעבירות הנסיכות של דיסני לילדות
נסיכות של דיסני
יש הרבה מסרים חיוביים בסרטי הנסיכות של דיסני שבמרדף הפמיניסטי קצת נעלמו מעיני האימהות (אך בהחלט לא מעיני הילדות) ואני חושבת שהן מלמדות אותנו ואת הילדות הרבה יותר מרק להיות יפה. רוצים דוגמה? בבקשה:
- תהיי יפה ותשתקי? לא ממש. הנסיכות של דיסני אמנם יפות אבל הן ממש לא מנפנפות בזה וחלקן אפילו לא מודעות ליופי שלהן. וכל אחת מהן בהחלט אומרת את מה שהיא חושבת ולא שותקת לרגע.
- תחכי לנסיך על הסוס הלבן- נכון בכל סיפור יש נסיך יפה תואר. אבל הן לא ממש מחכות שהוא יציל אותן… אולי בסרטים של פעם שלגיה וסינדרלה והיפיפיה הנרדמת באמת היו קצת חסרות אונים בלי עזרת הנסיך, אבל קחו לדוגמא את רפונזל שמגלה את האומץ שלה והנסיך השלומיאל, את בל שמלמדת את החיה להביט בפנים, את אריאל והאומץ שלה…
- יופי לא יותר חשוב מחוכמה- הן לא טיפשות הנסיכות. הן שורדות ומצליחות וחוקרות וסקרניות. אריאל, בת הים הקטנה, שחוקרת את החיים על פני היבשה, בל תולעת הספרים…
- אהבת הזולת ובעלי החיים- כל הדמויות בסרטים אוהבות את הנסיכות. הן טובות לב. הן מתחשבות ומלאות אהבה. גם אם יש להן אם חורגת כמו לסינדרלה- היא עדיין נחמדה ונעימה לכל החיות, גם אם יש לך אם חורגת כמו של שלגייה היא עדיין “אם” למופת לשבעת הגמדים, אפילו החפצים בבית של החיה אוהבים את בל היפה. אופי משחק פה תפקיד חשוב ביותר.
- סוף טוב הכל טוב- אמנם בסיום של כל אגדה היא מוצאת את אהבת חייה ומתאהבת אך לא חסרות טרגדיות ועצב במהלך הסרט- לב שבור בגדיה, ואפילו ניסיונות רצח! תככים במשפחה והרבה אומץ. והסוף הוא טוב. למה לא? הן עובדות קשה ועוברות חיים לא קלים ומגיע להן להיות מאושרות. כמו שכל אם מקווה בשביל בתה שתמצא את נסיך חלומותיה ותהיה מאושרת.
דוקא כשאני חושבת על נסיכה אני חושבת על דיאנה. היא הראשונה שעולה לי בראש. והיא היתה יפה ומוצלחת, חכמה וטובת לב. כל מה שנסיכה מהאגדות- ובחיים צריכה להיות. אז למה אי אפשר הכל ביחד?