כבר יומיים שלילד הגדול שלי אין כל כך תיאבון ולא בא לו לאכול כלום. בנוסף לזה, העיניים הכחולות היפות שלו נראות כבויות, והוא נראה בכללי קצת חלושס כזה. היום בבוקר הוא התעורר עם פצעים מוגלתיים על כל הפנים, ולראש שלי ישר קפצה הסצנה מתוך הסרט ‘אלכס חולה אהבה’ בו עכשיו אני מתקשרת לכל השכונה ומזמינה את הילדים של כולם לבוא להידבק מהבן שלי באבעבועות רוח. אבל אז נזכרתי שהוא כבר חלה באבעבועות רוח כשהוא היה בן 10 חודשים. במקביל נזכרתי שמי שחולה במחלה מתחת לגיל שנה, ולא קיבל את החיסון (כמו הבן שלי), עלול לחלות בה שוב. אולי אני סתם לחוצה וזה בכלל לא אבעבועות רוח? ואם כן? אני יודעת שזה מדבק, אבל האם זה מסוכן? המון שאלות, לא מעט לחץ אצלי והרבה מאוד גירודים אצלו גררו אותי לרופא למחרת בבוקר.

מה זה אבעבועות רוח?

אבעבועות רוח, מאת תמר הירדני. מתפרסם לפי רישיון ייחוס דרך ויקיפדיה

אבעבועות רוח זוהי מחלת ילדות נגיפית ונפוצה ביותר, אשר נגרמת מנגיף ההרפס. במדינות מערביות נהוג לתת היום חיסון לתינוקות כנגד סיבוכים של המחלה. גם מבוגרים עלולים לחלות בה והיא מסוכנת יותר עבורם. לרוב, ילדים עוברים את המחלה בקלות, אומנם עם חוסר נוחות מסוים, אך אם היא מטופלת נכון, החשש לסיבוכים נמוך מאוד. המחלה מתחילה בחוסר תיאבון, כאבי בטן, מצב בריאותי כללי ירוד, ויכול גם להופיע חום נמוך.

לאחר יומיים שלושה מתחילים להופיע פצעים על הגוף, בתחילה בפנים ובראש, ולאחר מכן מתפשטים בכל הגוף. הפצעים מתחילים ככתמים אדומים, לאחר מכן נראים כמו עקיצות. בזמן הזה הפצעים מתמלאים מוגלה ונראים כמו שלפוחיות, וזה הזמן בו המחלה הכי מדבקת. לאחר מכן, פצעי אבעבועות הרוח מתייבשים ונעלמים. הפריחה יכולה להופיע בין שבוע לשלושה שבועות והיא מגרדת נורא. כמו כן, המחלה מדבקת עד מאוד ומסוכנת עבור אוכלוסיות חלשות, כגון זקנים, אנשים חולים ונשים בהריון.

הסיבוכים האפשריים של אבעבועות רוח

• מכיוון שהפצעים מגרדים במיוחד, הגירוד עלול לפצוע את העור ובכך לחשוף את הפצעים לזיהומים חיידקיים. לכן, חשוב להקפיד על היגיינה, גזירת הציפורניים ומריחת חומר מרגיע נגד גירודים.
• דלקת ריאות. עלולה להיגרם מאותו נגיף ולפגוע בשתי הריאות כתוצאה מהמחלה.
• דלקת כבד או עלייה זמנית של אנזימי הכבד. יש לבצע בדיקות דם לאחר שהילד מבריא, על מנת לוודא שהכבד מתפקד באופן תקין.
• דלקת המח והעצבה. זהו סיבוך נדיר, אך קיים וגורר שינויי במצב ההכרה וההתנהגות של הילד.
• התפרצות של המחלה “שלבקת חוגרת” בשלב מאוחר יותר בחייהם הבוגרים. השלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת מאותו נגיף של אבעבועות הרוח.

הטיפול המומלץ באבעבועות

לא ניתן להעביר את המחלה באמצעות תרופות, ולכן הטיפול באבעבועות רוח הינו הקלה על החולה ועל הסימפטומים של המחלה עד כמה שניתן. מכיוון שמדובר בפצעים מגרדים מאוד וגירוד עלול להוביל לפציעת העור ואף זיהומים, יש להקפיד על גזיזת ציפורניים של הילד, ומתן חומרים המקלים על הגירוד. ניתן להשתמש בתרופות אנטי היסטמיניות, שמשמשות גם כתרופות אנטי אלרגניות, למרוח טלק ומשחות המקלות על התחושה בגוף.

חשוב להקפיד על ההגיינה, לעשות מקלחות רבות, רצוי אמבטיות פושרות להן אפשר להוסיף סודה לשתייה שידועה ביכולת להקל על הגירוד ובו זמנית גם לחטא את הפצעים. לאמבטיות ניתן להוסיף גם שמנים מרגיעים, חשוב לבדוק שאינם מכילים רכיבים אלרגניים שיגרמו לתחושת אי נוחות או גירוי נוסף בעור.

כיום נהוג לחסן ילדים כנגד המחלה באמצעות חיסון חי מוחלש בגיל שנה, ולאחר מכן מתן זריקת דחף נוספת בגיל שש. החיסון ניתן בעיקר על מנת למנוע את התפשטות המחלה, ומניעת הסיבוכים שהיא עלולה לגרום. הרוב הכמעט מוחלט של האנשים שחלו במחלה, מחוסנים נגדה לכל החיים, אך קיימים מקרים בהם אדם נדבק באבעבועות רוח יותר מפעם אחת.

אמנם רק מחר בבוקר אדע אם מדובר באבעבועות או תגובה אלרגית חריפה, ועד אז אדאג לתת לו תרופות מרגיעות והמון חיבוקים אוהבים של אמא.