לצערנו, המצב הביטחוני לא נרגע. מידי יום אנו שומעים על פיגועים וניסיונות לפיגועים. הסלמה ביטחונית זו מובילה לכך שההרגשה הרווחת בקרב כולנו היא שמשהו השתנה, תחושת הביטחון הבסיסית שלנו התערערה. מן הסתם המצב הביטחוני במדינה משפיע עלינו בכל דבר שאנו עושים. אך יחד עם זאת, עלינו לדאוג לילדינו ולהקרין בטחון עבורם. כיצד מתמודדים עם המציאות המורכבת של המדינה שלנו? מה אומרים לילדים, ואיך מסבירים את המתרחש ברחובות?
חשוב מאוד להתחשב בגיל הילדים ולהתנהל בהתאם. כאשר מדובר בתינוקות עד גיל שנתיים, יכולת ההבנה שלהם למצב, כמו גם היכולת הוורבלית בגיל זה, היא מצומצמת. על כן, הדגש בגיל זה הינו הקרנת תחושת ביטחון למרות המצב, ושמירה על שגרה עד כמה שניתן. ככל שתצליחו לעמוד במשימה, הסיכוי לרגרסיות בהתנהגות הילד יקטן. לעומת התינוקות הרכים, ילדים בגילאי גן, צריכים להתמודד עם המצב שצורה שונה. ילדים בגיל זה חשים את המתח. הם מרגישים את הלחץ מהמבוגרים הסובבים אותם (הורים, סבים/סבתות, גננת/סייעת). במצבים כאלה של חצאי אמיתות ושמועות, הם נוטים להשלים פערים מהדמיון שלהם. דבר העלול לגרום להתעוררות פחדים, כגון פחד מחושך או פחד מלהישאר לבד. על כן, חשוב מאד לשוחח איתם בהתאם לגיל הילד ויכולת ההבנה שלו.

להתמודד עם המצב הביטחוני מול הילדים
חשוב לברר מה הוא יודע על המצב, מה הוא שמע בגן מהילדים, מה הוא מרגיש בנוגע למה שקורה כעת… צריך להכיל, לאפשר לבטא רגשות, ולתת לילד להבין שפחד הוא רגש לגיטימי. חשבו איתו ביחד “מה אפשר לעשות כדי שתרגיש יותר בטוח?”. אולי לוותר על גן שעשועים ולשחק עם חבר בבית לזמן מה, יגרום לחיזוק הביטחון שלו. חשוב לספק לו תחושת ביטחון ללא תלות במצב. בגילאי בית ספר, המצב קצת יותר פשוט להסבר אך ייתכנו יותר שאלות מצד הילד. ילדים בגיל הזה יכולים להבין טוב מאוד את המציאות. חשוב מאד לשוחח איתם על המצב, לתת להם להביע את הרגשות שלהם, את החששות והפחדים. כדאי לערוך חשיבה משותפת, ולתכנן יחד מה אפשר לעשות כדי שהם יהיו רגועים יותר.
דגשים שחשוב לשים אליהם בזמן הסלמה ביטחונית
1. השתדלו לצמצם את זמן הצפייה בחדשות ליד הילדים. גם ככה המצב לחוץ, אין צורך שהטלוויזיה תהיה דלוקה על ערוצים המשדרים מבזקי חדשות כל הזמן. גם כאשר אתם בטוחים שהילדים עסוקים במשהו אחר, אתם לא יודעים מה הם בדיוק שומעים וקולטים, או רואים בזווית העין.
2. כאשר אתם, ההורים, משוחחים על המצב עם שכנים, חברים, בני משפחה, היו ערניים לצורת הדיבור ולמה שנאמר בסביבת הילדים שלכם. שימו לב ובדקו תמיד האם הילדים שומעים אתכם. שימו לב לטון הדיבור שלכם ולשפת הגוף. האם אתם משדרים לחץ? חרדה? אם אתם זקוקים לשוחח על המצב, דברו ושחררו לחץ, זה בסדר ולגיטימי. אך לא ליד הילדים. כמו כן, אם דעותיכם בבית חלוקות לגבי הטיפול במצב הבטחוני, השתדלו לא לומר זאת ליד הילדים. אם למשל אין שומר בגן, ואתם כועסים על כך, אל תעלו את הנושא לידם, שלא ירגישו בסכנה או שלא יתפרש עבורם כאילו לא שומרים עליהם.
מאד חשוב להשרות ביטחון ולהחזיר את תחושת הביטחון לילדים. באחריותנו להעביר לילדים מסר שיש להם על מי לסמוך, על גורמי הביטחון, על האזרחים בחוץ שמיד עוזרים כאשר קורה משהו, ושהמצב הזה יחלוף עוד מעט ונחזור לשגרת חיינו.
נכתב ע”י יעל שוורץ, יועצת חינוכית, מנחת קבוצות הורים, ושותפה במרכז רגעים.