בתופעה הנדירה הידועה בשם “ואסה פרביה” [Vasa Praevia] המתרחשת במהלך ההיריון, כלי הדם של העובר עוברים בסמוך לצד הפנימי של פתח צוואר הרחם של האם. כלומר כלי הדם של העובר חוסמים את היציאה של התינוק החוצה, בכך שהם נמצאים בתעלת הלידה, לפני העובר, שעתיד לצאת מן הרחם.
המונח ואסה פרביה מורכב משתי מילים לטיניות “ואסה” שמשמעותה “כלי” ו”פרביה” שמשמעותה “לפני” או “קודם”. הבעייתיות במצב של ואסה פרביה היא שכלי הדם המעבירים חמצן ומזון אל העובר, יכולים להיקרע בגלל העדר תמיכה של חבל הטבור או השילייה. הרבה מקרים של ואסה פרביה לא מאובחנים במהלך ההריון למרות הבדיקות המתקדמות הקיימות כיום, ולמרות שבאולטרא-סאונד אמורים לראות את התופעה, במידה וקיימת.
בגלל שלא ניתן לדעת אם ומתי יקרעו הקרומים וכלי הדם ועל מנת למנוע לידה מוקדמת, לרוב, כאשר יאבחנו ואסה פרביה תבוצע לידה בניתוח קיסרי בשבוע 35 או שבוע 36 להריון.
נתונים סטטיסטיטים לגבי ואסה פרביה
אבחון Vasa Previa באמצעות אולטראסאונד
סטטיסטית רק ב-4 מתוך 10 אלף הריונות תתרחש ואסה פרביה, וכ-10% מכלל מקרי הוואסה פרביה הינם בהריון עם תאומים.
הסיכוי ללידת עובר חי כאשר קיימת ואסה פרביה עומד על כ-40% בלבד כאשר לא אובחנה התופעה במהלך ההריון,לעומת 97% במקרים שבהם התופעה אובחנה.
ברוב המקרים, לאחר הלידה, יצטרכו הרופאים לתת מנת עירוי דם לתינוק.
במקרה שואסה פרביה לא אובחנה במהלך ההריון כלי הדם יקרעו במהלך הלידה עצמה או ממש בסמוך ללידה.
סוגי ואסה פרבייה
- וולמנטוס אינסרשן (Velamentous cord insertion) – במקרה זה חבל הטבור מחובר באופן ישיר לקרומים העובריים, כך שכלי הדם שמתחברים לשילייה נשארים ללא כל הגנה.
- שלייה רב-אונתית (Bi lobed / Trilobed Placentas) – במקרה זה כלי הדם העובריים נמצאים בין האונות של השלייה כך שהם ללא כל הגנה.
- התנוונות שילייה – מקרה זה הכי נדיר, בו חלק מהשילייה, שמחובר לרחם האם, מתנוון. בניגוד ל-2 המקרים האחרים, במקרה זה חבל הטבור מחובר באופן תקין אל השילייה ורק בשולי השילייה כלי הדם חשופים ונמצאים ללא כל הגנה.
תסמינים ידועים של ואסה פרביה
- קריעת כלי דם עובריים
- דימום וגינלי (ללא כאבים נלווים)
- האטות דופק אצל העובר (Bradycardia)
- מוות עוברי
בעבר, לפני שהיו משתמשים במכשירי אולטרא-סאונד, האבחון לואסה פרבילה היה מתבצע רק בדיעבד, לאחר הלידה, במקרים של לידה שקטה, או בלידות שבהן העובר מת לאחר שסבל מדימום כתוצאה מקריעת הקרומים העובריים. כיום, במקרים לא מאובחנים, כאשר לא יודעים שהתופעה קיימת, מזהים ואסה פרביה רק לאחר לידה, כאשר הרופא בודק את השילייה. בבדיקה של השלייה ניתן לזהות עדויות ל”וולמנטוס אינסרשן” ולראות את הקריעה של כלי הדם העובריים.
ואזה פרביה שכיחה בקרב הריוניות שהיו כבר בהריון בעבר, בנשים המאובחנות בשליית פתח, בנשים עם שלייה רב-אונתית, בנשים שמאובחנות ב”וולמנטוס אינסרשן” ובנשים בהריון כתוצאה מהפריה חוץ-גופית.
ניתן לאבחן ואסה פרביה במהלך ההריון באמצעות בדיקת אולטרא-סאונד וגינלית או על ידי בדיקת המצאות המוגלובין עוברי בדם המופרש כאשר קיים דימום וגינלי.