בזמן ההריון, תפקידו של חבל הטבור הוא לחבר את העובר לשיליה על מנת שיגיע אליו דם, חמצן ומזון, ובנוסף באמצעות חבל הטבור הפרשות העובר עוברות חזרה אל האם כדי שיוכלו לצאת החוצה. אורכו של חבל הטבור יכול להיות החל מסנטימטרים בודדים ועד לעשרות סנטימטרים, הוא בנוי בצורת צינור אשר בתוכו שני עורקים ווריד. לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור והוא חוזר חזרה לגופה של האם. חלק קטן מאוד ממנו נשאר כגדם על טבורו של התינוק עד לנשירה מלאה. מרגע חיתוך חבל הטבור, התינוק לא ניזון יותר מאמו מבחינת אוכל שתייה ואוויר, אלא באופן עצמאי.

במהלך הלידה, כאשר התינוק יוצא לאוויר העולם, חבל הטבור יהיה מחובר לשילייה, בצבע כחול, מלא בדם. לאחר כדקה באוויר העולם כחצי מכמות הדם בתוך חבל הטבור תעבור לתוך גוף התינוק דרך הוריד הטבורי. לאחר כ-45 שניות, העורקים שבחבל הטבור לא יאפשרו מעבר חזרה של דם לשיליה ולכן כל הדם הרווי בחמצן וחומרים מזינים אחרים יזרום ישירות ליילוד. זו הסיבה שלאחרונה רווחת הדעה להשאיר את חבל הטבור כמה שיותר זמן מחובר אל התינוק, גם לאחר שהתחיל לנשום עצמאית, זאת על מנת להעביר לו כמה שיותר דם חיוני מהשיליה ומחבל הטבור.

בעבר היה נהוג לקשור ולחתוך את חבל הטבור מייד לאחר הלידה. ניתוק חבל הטבור לפי הפרוטוקול הרפואי היה 40 שניות לאחר הלידה, כמו כן לקיחת התינוק לניקוי ובדיקה ומתן זמן לאם להתאוששות. כיום יש נטייה לחזור ולהשאיר את חבל הטבור מחובר לתינוק למשך זמן רב יותר ולהניחו במיידית על האם כדי לאפשר להם את החיבור הראשוני. הסיבות לכך בין היתר עקב בדיקות ומחקרים שהראו שהדם שנמצא בחבל הטבור, הדם הטבורי, עשיר בתאי גזע טבוריים אשר עוזרים בהחלמה של מספר מחלות ויכולים לעזור ליילוד בעתיד. לכן, כיום נהוג לנתק את חבל הטבור מדקה וחצי ועד חמש דקות לאחר הלידה ובכך לאפשר מעבר של דם מהשיליה אל היילוד וכן לקיחת דם טבורי מחבל הטבור עצמו. אישה שאינה מעוניינת בכך יכולה לבקש קשירה וחיתוך של חבל הטבור לאחר הלידה באופן מיידי, בהתאם לפרוטוקול לידה רגיל.

תפקיד חבל הטבור בהריון

לחבל הטבור יש תפקיד חשוב ביותר במהלך ההריון כאשר הוא מקשר את התינוק לאם ומעביר הלוך וחזור את כל החומרים שהעובר צריך. לעומת זאת חבל הטבור במהלך הלידה עלול לסכן את העובר, כאשר הסיבוך השכיח ביותר בלידות הוא שחבל הטבור נכרך סביב צוואר התינוק, זהו מצב היכול להוביל לחנק ואף למוות של העובר. סיבוך נוסף הוא כאשר העובר עצמו מוחץ את חבל הטבור כנגד דופן הרחם ומנתק על ידי כך את זרימת הדם אליו, מצב זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לתינוק.

לכן במהלך מעקב הריון יש לבדוק את מצב חבל הטבור. כמו כן, אם האישה ההריונית מרגישה יתר תנועות או חוסר תנועות בשליש האחרון של ההריון, עליה להגיע לבדיקה רפואית באופן מיידי על מנת לוודא שאין בעיה הנובעת מקשירה או חנק של חבל הטבור.

טיפול בטבור התינוק לאחר הלידה

לאחר הלידה נשארת חתיכה קטנה מחבל הטבור המחוברת לטבור התינוק, בגדול של 1 עד 2.5 ס”מ. חתיכה זו תנשור מעצמה לאחר שבועיים עד שלושה שבועות מרגע הלידה, אך יש לוודא שהמקום נקי ויבש על מנת להימנע מדלקת באזור.

• מומלץ לנקות את המקום עם צמר גפן טבול במעט אלכוהול, על מנת לחטא את האזור. אם האלכוהול גורם לרגישות, אפשר לנקות עם מעט מים.
• יש לשמור על המקום יבש עד כמה שאפשר, כלומר לחשוף אותו לאוויר כמה שיותר על מנת שחבל הטבור יתייבש וייפול מעצמו.
• אין להרטיב ולשטוף בסבון ובמקלחת רגילה את המקום עד שחבל הטבור נושר לחלוטין.
• אין לגעת בגלד ולנסות להוציא עצמאית את הגלד, זה יכול ליצור זיהום במקום. תנו לחבל הטבור להתייבש וליפול עצמאית.

במידה ויש נפיחות או אדמומיות במקום, דימום קל, ריח רע או הפרשה מוגלתית, יש לגשת לבדיקה רפואית כי ייתכן ומדובר בדלקת.