לידה של בן, פיזית אינה שונה מלידה של בת, וההתרגשות היא אותה התרגשות. אך ההכנות שלאחר הלידה הן אחרות לגמרי. במידה ומדובר בבן הרי שביום השמיני שלאחר הלידה צריך לערוך לו טקס ברית מילה, ובמידה ומדובר אף בבן בכור, למקפידים במצווה ואלה ששומרים על המסורת, יש לערוך את טקס פדיון הבן. הטקס מתקיים כארוע לכל דבר, 30 יום לאחר לידת הבן. מדובר במצווה יחסית נדירה, שכן יש לא מעט תנאים לקיום הטקס ולכן לא הרבה אנשים זוכים לקיימו. למי שמקפיד על קיום הטקס, הטקס הינו רגע מרגש ומשמח לא פחות מטקס ברית המילה.
משמעות טקס פדיון הבן
בטקס של פדיון הבן, על האב לפדות את הבן הבכור שלו מאדם שהוא כהן. הוא עושה זאת על ידי תשלום של 5 מטבעות של כסף טהור, או נתינה של חפץ בסכום זהה.
מי יכול לעבור טקס פדיון בן?
את טקס פדיון הבן יכול לעבור כל בן בכור שנולד לאימו בלידה טבעית ולא בלידה של ניתוח קיסרי. מדובר בבן בכור בלבד, לכן גם אם מדובר בבן ראשון אבל לא ילד ראשון – אין אפשרות לקיים את הטקס. כמו כן, אם האם עברה בהריון לפני לידת הבן הבכור הפלה, או שלאב יש כבר בן בכור מאישה אחרת, עדיין ניתן לקיים את הטקס אך רק כל עוד מתקיים התנאי שזהו הבן הבכור של אותה אישה.
טקס פדיון הבן
טקס פדיון הבן
כל מה שקורה סביב טקס פדיון הבן הוא ממש אירוע לכל דבר, יש מוזמנים, ארוחה וקבלת פנים. בטקס עצמו מלבישים את התינוק בבגדים מפוארים ומהודרים, בגדים מושקעים במיוחד. ישנן חליפות מיוחדות לצורך טקס פדיון הבן, ממש כמו שיש חליפות מיוחדות לצורך ברית המילה. הנשים מקשטות את התינוק בתכשיטי כסף, כמה שיותר יפים, מפוארים ויקרים. הסיבה לך היא סוג של תיקון על חטא העגל במקרא, בו הנשים סירבו למסור את התכשיטים שלהן, לכן בטקס הן מוסרות את התכשיטים מרצונן החופשי.
בזמן הטקס התינוק מונח על גבי כרית מיוחדת או על מגש של כסף ועם כל התכשיטים מגישים אותו בפני הכהן על מנת שיפדה אותו. האב, הוא זה שמגיש את הבן לכהן, ומברך ברכה בפני הכהן, אשר עונה לו. לאחר מספר ברכות הכהן פודה את הבן וניתן לחגוג את פדיון הבן בסעודה חגיגית.
סכום פדיון הבן
כאמור, על האב לפדות את בנו הבכור ב-5 מטבעות כסף טהור או בחפץ בעל ערך זהה לחמישה מטבעות כסף טהור. כיום נהוג יותר לפדות בחפץ מאשר במטבעות או בשטרות, כמו שהיה נהוג בעבר. במידה והאב נפטר לפני שהילד נולד והילד נולד יתום, הרב יכול להיות זה שפודה אותו. במידה ואין רב, כאשר אותו יתום יגדל ויתבגר הוא יוכל לפדות את עצמו. כאמור, מדובר במצווה נדירה ומיוחדת, שלא הרבה זוכים לקיים וגם לא הרבה מקפידים בה. עם זאת, גם מי שלא מקפיד לקיים את מצוות פדיון הבן או לוקח חלק במסורת, מוזמן להשתתף בחגיגה של אחרים שכן מקפידים לערוך את הטקס ולקחת חלק בחגיגה. אחרי הכל, הרי זהו אירוע משמח שנועד להביא שמחה ואושר למשפחה.