תכונות ואופי אצל בני אדם מוטמעים מרגע הלידה, התכונות האנושיות המתחלקות לתכונות אופי ותכונות חברתיות. בעזרת תכונות אלו, הילד והאדם בכלל מרכיב לעצמו דימוי עצמי. הדימוי העצמי מתבטא בהערכה עצמית, בטחון עצמי ומנגד בביישנות. כל אדם בונה לעצמו סוג של מודל, דמות כלשהי שהוא רוצה להיות ולשאוף להידמות לה, בכל שלב בחיים.

לפעמים, בעקבות תכונות אופי מסוימות, ילדים מתקשים בהשגת הדימוי שאליו שאפו, ובפועל הם חווים תחושת אכזבה. כתוצאה מכך, לרוב, הדימוי העצמי של אותו ילד שהתאכזב יורד, והוא מרגיש שהגיע אל מבוי סתום. לא כל ההורים יודעים זאת, אך ישנם דרכים להעצמת ילדים. ניתן להעצים את הדימוי העצמי אצל הילד ולגשר על האכזבות שחווה, על מנת לאפשר לו להתמודד עם מצבים חברתיים ואישיים בחיים.

להעצים את הילד כל פעם מחדש

להיות מסוגל זה היכולת להצליח

להעצים את הילד ולעודד מסוגלות

הדימוי העצמי של ילדים, שיודעים שהם מסוגלים לבצע משימות שונות ומורכבות ואכן עושים זאת בהצלחה, עולה וכך גם הביטחון העצמי שלהם. למשל ילד בגיל הגן, שמתקשה לצייר דמות ברורה, מומלץ להורים או לאנשי החינוך בגן לעבוד איתו בצורה מסודרת עד אשר יצליח לצייר בצורה ברורה יותר, וכאשר הוא מצליח לצייר חלק מהדמות (עיניים, פה, אף) יש לחזק אותו ולעודד אותו. כך הסיכוי שהוא יצליח יהיה הרבה יותר גדול.

בעזרת הקניית כלים, הכוונה וחיזוקים, הילד יקבל את תחושת המסוגלות, הוא יראה שהוא יכול וירגיש שהוא מסוגל לבצע משימות בהצלחה. אותו ילד שלא ידע לצייר דמות, יתחיל להרגיש שהוא יכול ואגן יצליח, גם כאשר יהיה מדובר במשימות ופעולות מורכבות יותר בעתיד.
כדי להיות מסוגל, הילד צריך סביבה אוהדת ותומכת עם יחס שמאפשר גדילה וצמיחה. זה נכון שלא תמיד מצליחים בפעם הראשונה וגם אולי לא בפעם השלישית, אבל ברגע שיש חיזוקים חיוביים והסביבה תורמת ומעודדת, הילד מרגיש שהוא יכול ומסוגל להצליח. כשהילד מרגיש שהסביבה מקרינה לו בטחון והוא יודע שיש למי לפנות כאשר צריך עזרה, זה גורם לו לחוש מסוגלות, ובכך מעלה לו את היכולת להצליח. כאשר ילד מרגיש שהוא מסוגל והסביבה עושה הכל בכדי שהוא יצליח, הוא אכן יצליח.

לאפשר לילד לקבל החלטות בעצמו

בתור הורים אנחנו שומרים ועוטפים את ילדינו וכך צריך להיות. ברגע שמגיע השלב שהם יוצאים לעולם “הגדול”, בין אם זה לגן או לבית הספר, שם הם כבר צריכים להתמודד לבד עם מצבים וסיטואציות שונות. לעיתים מדובר בסיטואציה אישית, למשל ילד שקשה לו לשחק במשחק כלשהו בגן והוא מרגיש תסכול, או תלמיד שלא מצליח לבצע משימה או תרגיל בכיתה שאחרים מבצעים בקלות.

גם בתחום החברתי לעיתים הילדים מרגישים בודדים ומתכנסים בתוך עצמם. כדי שמצבים כאלו יקרו כמה שפחות (כי הם קורים, וזה חלק מהחיים) חשוב ללמד את הילד לקבל החלטות בעצמו. משום שברגע שהילד מקבל בעצמו החלטה כלשהי, הוא יודע שהוא אחראי על כך וזה נותן לו תחושת בטחון והרגשה טובה, הרגשה שהנה סומכים עליו והוא מצליח.

כישלון הוא הבסיס להצלחה

ילדים שחווים כישלון מתחלקים לשני סוגים. האחד, הילדים שמרגישים שהכישלון הוא חלק מהם, כלומר הם נכשלו ולעולם לא יצליחו, אלו הם ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך. והשני, ילדים שמרגישים שהכישלון בעצם זה סוג של ניסוי וטעייה, ואם הם נכשלו זה לא נורא, מזה רק לומדים ומשתפרים – אלו ילדים בעלי דימוי עצמי גבוה.

במצבים שבהם אתם עדים לכך שהילד חווה כישלון, חשוב להתייחס לעניין ולבדוק היכן הייתה הטעות וללמוד ממנה. ילד שחווה כישלון מרגיש אכזבה, לכן ברגעים כאלו שבחו את הילד על מה שעשה ועל הדברים הטובים ועודדו אותו על כך שלפחות עשה את המקסימום שהוא יכול והשתדל עד כמה שניתן (במידה ובאמת הוא השתדל). כך רוכשים דימוי עצמי גבוה. בתור הורים עלינו למצוא את נקודות החוזקה של הילד ולהעצים אותם. יש ללמד את הילד כי כישלון הינו הבסיס להצלחה כל עוד לא מתייאשים ולומדים מטעויות. הסבירו לילד שמפה רק אפשר לעלות.

להעריך את הילד לפי מאמץ והשקעה

זה כמו תרגיל במתמטיקה, התוצאה תמיד תהיה זהה אבל לפעמים הדרך לתוצאה היא הרבה יותר חשובה מאשר התוצאה. יש תרגילים שניתן לפתור אותם בהרבה דרכים, ואותו הדבר גם במידת ההשקעה של הילד. אם למשל הילד חיפש דרכים יצירתיות והשקיע במטלה שהוטלה עליו והשתפר אפילו בצעד אחד קטן – עודדו אותו על כך, ותעריכו את הדרך שעשה.

למדו את הילד לשפר את הישגיו בנועם ולא באופן תחרותי ומעיק. תמיד יהיו ילדים זריזים ומהירים יותר. אין להשוות ילד אחד לשני, משום שכל אחד הוא בעל אופי שונה וההשוואה הזו היא לא נכונה. מה שחשוב זה להשוות את הילד לעצמו, שישפר את ההישגים שלו מול עצמו וכל פעם מחדש יראה היכן ניתן להתקדם עוד קצת. בעזרת ההערכה של הילד לפי המאמץ שלו, הוא ויתקדם וילמד להשתפר כל העת.

סיוע ועזרה לזולת

למדו את הילד לתרום מעצמו. עזרה לאחרים נותנת תחושה אדירה של סיפוק, וברגע שהילד מרגיש שעשה מעשה טוב ומחמיאים לו על כך, הוא ימשיך לעשות זאת. על-ידי עזרה לזולת, הילד ירגיש שמונחת על כתפיו אחראיות כלשהי, על אחת כמו וכמה כאשר היא כלפי מישהו אחר שתלוי בסיוע של הילד. עזרה וסיוע מספקים תחושת שייכות ואין טוב מזה כדי להרגיש שייך ורצוי.

אחריות אישית

כאשר נותנים לילד להיות אחראי על דבר מסוים הוא מרגיש בוגר ומועצם. תחושת המסוגלות מתפתחת כחלק מהאחריות המוטלת עליו. למשל לתת לילד בגיל 5 להיות אחראי על בחירת הבגדים שלו לגן, התחושה הזו שסומכים על הבחירה שלו, מקרינה בטחון עצמי. אותו ילד ירגיש שהוא יכול ויהיה גאה שהוא מצליח לבחור בעצמו את הבגדים שהוא לובש כל יום ושההורים סומכים עליו במשימה זו. על פי מחקרים, ילדים שסמכו עליהם מגיל צעיר פיתחו יכולת התמודדות עם מצבים שונים גם בעתיד, ויצרו לעצמם דימוי עצמי גבוה.

לדבר בגובה העיניים

טובת הילד קודמת לכל, על זה אין וויכוח. כדי שהילד באמת ירגיש בטחון וייצור לעצמו דימוי עצמי גבוה, דברו אליו בגובה העיניים. תנו לו להרגיש אחד מכולם. ברגע שהילד מסתכל לכם בעיניים רמת ההקשבה שלו הרבה יותר גבוהה, וכל תשומת הלב שלו מופנית אליכם. אין צורך להאריך בדיבור פשוט תהיו קצרים וענייניים. ככל שמאריכים בדיבור מול הילד, כך הסמכות ההורית מתפוגגת, מפני שזה מראה שאינכם בטוחים במה שאתם אומרים ולכן יש צורך להרחיב ולהסביר כל דבר. הילד ירגיש תחושת מסוגלות והעצמה כאשר תתנו לו להרגיש שאתם מתייחסים אליו כשווה בין שווים.

הורים מעצימים ילדים

זהו סיפורו של ממציא נורת החשמל שאף זכה בתור “האזרח המועיל באמריקה”, תומס אלווה אדיסון. כאשר תומס אדיסון, היה תלמיד מופרע בבית הספר. אחרי 3 חודשים בלבד נשלח הביתה מבית הספר. הוא הביא איתו פתק שקיבל מהמורה ונתן לאמא שלו לקרוא וביקש שתקרא בקול שגם הוא יידע מה המורה כתבה. העיניים של האמא התמלאו בדמעות והיא החלה לקרוא לתומס הקטן – “הילד שלך הוא גאון, בית הספר קטן עליו, והוא צריך ללמוד בבית”.

עם השנים, תומס גדל, למד קרוא וכתוב, ובגיל 12 כבר קרא את כתבי שקספיר שאינם פשוטים כלל לקריאה. עם השנים הפך אדיסון לממציא דגול. כאשר אמא של אדיסון נפטרה, הוא עבר על מכתבים ישנים שהיו זרוקים במגירות של אמו ומצא את אותו פתק שקיבל אז בבית הספר. בפתק היה כתוב “הבן שלך טיפש. החל ממחר הוא לא יוכל לבוא יותר לבית הספר!”. תומס אדיסון שהבין את מה שאמו עשתה בשבילו, כתב בספר זיכרונותיו “תומס אלווה אדיסון שהיה ילד טיפש, רק בזכות אמא שלו הגיבורה הפך לגאון!”.