המילה ‘סליחה’ לא באה ממקום חלש, להפך, היא באה ממקום חזק, בוגר, ומקבל. תמיד יש מישהו בצד השני. לכן, ילדים כמבוגרים, צריכים ללמוד לכבד את האחר וגם לדעת להתנצל אם עשו משהו לא בסדר. אני מבלה עם הילדים שלי הרבה שעות ביום. אני אמא, אני חברה, ואני בעיקר דוגמה אישית. כאחת כזו, אני דואגת שילדיי יגדלו מנומסים ומתחשבים בזולת. אם לדוגמה, אני לוקחת אותם לקניות בסופר, אני מלמדת אותם לומר תודה לכל אחד מנותני השירות. החל מהשומר בכניסה, דרך המוכרת במעדניה, שמציעה להם לטעום מהגבינה ואורזת לנו הביתה, ועד הקופאית. אותו הדבר לגבי “בבקשה”. אני מסבירה שכאשר מבקשים משהו בנימוס, בעזרת המילה ‘בבקשה’, הרבה יותר נעים לצד השני, וגם גדלים הסיכויים שיקבלו את מבוקשם. אותו הדבר נכון, כמובן, גם לגבי המילה ‘סליחה’.
אם הם פגעו במישהו, בכוונה או בטעות, אני מסבירה להם שצריך להתנצל ולבקש את סליחת הצד הנפגע. כמובן, שאם הגדול הרביץ לקטנה, עליו להבין מה עשה ולהתנצל בפניה. היא מצידה לומדת לקבל את סליחתו ולענות לו ‘אני סולחת’. אבל המילה ‘סליחה’ נועדה גם להתנצלות על דברים שנעשים בלי להתכוון אליהם תחילה. כאלה שאנחנו לא תמיד שמים לב אליהם אפילו. לדוגמה, אם בטעות נתקלנו במישהו עם העגלה במהלך הקניות בסופר-מרקט, עלינו להתנצל. אם עקפנו בתור בלי לשים לב, אם התווכחנו עם מישהו בקופה, תמיד עלינו לעשות זאת בדרך תרבותית ואם יש צורך בכך, אז להתנצל בהתאם.
להתנצל בפני הילדים שלי
לדעת להתנצל בפני הילדים שלנו
אם תשאלו את השאלה הזו את עצמכם, סביר להניח שתעלה לכם סיטואציה אחת או שתיים במהלך היום, או במהלך השבוע, בהן לא ביקשתם מילדכם סליחה. אם למשל נפלטה לכם מילה שלא במקום, או קללה חלילה לידם. אם צעקתם עליהם בלי סיבה, סתם כי חזרתם מאוד עצבניים ולחוצים מהעבודה, ואפילו אם הגזמתם בתגובה שלכם כלפי אחד הילדים. האם אתם מתנצלים בפניהם? האם בכלל אתם צריכים להתנצל?!
התשובה היא חד משמעית – כמובן שכן. חינוך מגיע מהבית, והוא בא לידי ביטוי קודם כל באמצעות דוגמה אישית. אם ילד יראה שהוריו מקללים ולא מבקשים סליחה, לא אומרים ‘בבקשה’ בחנות, ובכלל ולא משתמשים במילה ‘תודה’ לאחר שקיבלו משהו ממישהו אחר – כך גם הילד יתנהג כלפי הזולת. ילד כזה לא ייתן כבוד לאדם אחר בגילו, או בוגר ממנו, וילמד לזלזל באחרים וברגשותיהם. זה ממש לא המסר שאנחנו, ההורים, רוצים להעביר להם.
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יבינו את משמעות המילים ולא סתם יפלטו ‘תודה’ ו’סליחה’ מבלי להבין מה עומד מאחוריהן. לכן, אנחנו צריכים לתת להם דוגמה אישית. נכון, אנחנו לא מושלמים, ואין סיבה שנגדל אותם במחשבה שכזו. גם אנחנו טועים, וגם אנחנו לעיתים לא שמים לב לרגשות של אחרים מסביבנו. זו הסיבה שעוד יותר חשוב להתנצל, ולהודות בפניהם על טעויות, בין אם נעשו כלפי מישהו אחר, ועל אחת כמה וכמה אם נעשו כלפיהם.
כל אדם פוגע בזולת לפעמים אפילו בלי כוונה תחילה, ולכן אם עשיתם זאת כלפי מישהו אחר כשהילדים שלכם לידכם, התנצלו על מנת שילמדו איך מתנהגים ומה כן צריך לעשות. שיראו שגם אתם המבוגרים טועים, אבל יודעים להודות בטעות ולבקש סליחה, ובכך לכפר עליה. הם יראו איך אתם מתנהגים לזולת, ויחקו אתכם. אם פגעתם בהם – דברו איתם ולא אליהם, בגובה העיניים, הסבירו את המקרה והתנצלו. זה לא יוריד מכבודכם כהורים. הסבירו שטעיתם, ושאתם מבקשים את הסליחה שלהם. כך הם יבינו שהם חשובים לא פחות, וכמובן שגם רגשותיהם חשובים לא פחות.
כמובן שגם בינם לבין אחיהם, הילדים שלכם, צריכים להקפיד על ‘סליחה’, ‘תודה’ ו’בבקשה’. אם תשימו על כך את הדגש, תהוו עבורם דמות חינוכית על ידי דוגמה אישית, אתם תראו שהם כבר ידעו לבקש סליחה ולומר ‘תודה’ מתי שצריך, גם מבלי שתצטרכו להזכיר להם. המסר הכל כך חשוב שיעבור אליהם הוא שכולנו עלולים לטעות, אך כשטועים צריך לדעת להודות בטעות ולהתנצל עליה. בנוסף על כך הם יבינו, שלכולנו מגיע להרגיש טוב עם עצמינו כאשר אנחנו עושים מעשה מתחשב, ולכולנו מגיעה הזכות לכפר על טעות שלא נעשתה בזדון.
נכתב בשיתוף סופי ברקוביץ מנחת הורים.