אחת ההתלבטויות הקשות ביותר שלנו בתור הורים היא המרווח בין ילד לילד, קביעת הפרש השנים בין הילדים. האם לעשות כל שנה ילד? או, האם לעשות הפסקה ארוכה בין הלידות? יש הרואים בהפרשים צמודים יתרון, שכן אז לא יוצאים מהבקבוקים, המוצצים והחיתולים ופשוט ממשיכים ברצף. בעוד יש שרוצים לחזור לישון כמה לילות רצוף ושהילד הראשון יהיה גדול מספיק בשביל לעזור עם הילד הקטן. מה שבטוח זה שאין הפרש אידיאלי ולכל מצב יתרונות וחסרונות משלו. הדרך היחידה להחליט על הפרש השנים בין הילדים היא פשוט, מסתבר, ללדת אותם.
תכנון הפרש השנים בין הילדים
אם אתם יכולים לתכנן, אז רצוי שתעשו זאת, כי אז תוכלו להחליט בצורה המסודרת והנוחה ביותר עבורכם איזה הפרש תרצו, מהם הגילאים שמתאימים לכם ובכך תתאימו את זה ללימודים שלכם, למעבר דירה, לעבודה או כל דבר אחר… רק אתם בתור ההורים יכולים להחליט מה מתאים לכם ומה הכי נח לכם. כמובן שזה הכל תלוי אם אתם יכולים ומצליחים לתכנן, כי כמובן שיש לקחת בחשבון את הניסיונות להרות, את הקושי שיכול להיווצר בכניסה להריון, את הדברים הלא צפויים והלא מתוכננים הכרוכים בהריון על כל המשתמע מכך…
גידול ילדים בגילאים צמודים
גידול ילדים בגילאים צמודים
החלטנו דווקא לבדוק את העניין של גידול מספר ילדים צמודים בהפרש של פחות משנתיים בין ילד לילד, כשכולם צעירים (מתחת לגיל 4). אותם הורים הסבירו שבעוד גידול אחים צמודים יכול להיות קשה ומתסכל, הם החליטו לראות את כל המרכיבים החיוביים ולהחליט דווקא להסתכל עליהם. אז מה הם אותם מרכיבים חיוביים והאם אותם הורים סתם מנסים לשכנע את עצמם, או שהם באמת פיתחו שיטה נהדרת להתמודד עם 3 או אפילו יותר ילדים צמודים, שהם כמו תאומים אבל לא בדיוק…?
היתרון העיקרי בגידול ילדים בגילאים צמודים הוא חיסכון כספי. אותם הורים, שמגדלים ילדים בגילאים צמודים, שיתפו אותנו שכמעט בכל מסגרת קבועה, כמו חוג, גן, או כל בילוי (משחקייה, ג’ימבורי ובריכה), יש הנחה לילד שני או שלישי והלאה. אמנם צריך מראש לקנות יותר כרטיסים, אבל בסופו של דבר צריך לשלם את הכסף כך או כך, אז זה בערך כמו ההבדל בין לשלם במזומן לבין לשלם בתשלומים.
אם מחליטים על גידול לפחות 3 ילדים בגילאים צמודים, אז את הצעצועים ואת הבגדים, וכמעט את כל מוצרי התינוקות שלא צריך לחדש בכל תינוק, אפשר להעביר בין הילד הראשון לילד השני וכך הלאה. לא צריך לקנות חדש (גם אם מדובר בבן ובת), לא צריך לאחסן או לחפש למי למסור, עד שהילד הקטן ביותר משתמש במוצרים ולובש את הבגדים. לאחריו לא צריך לשמור אותם יותר. כך גם קניות עושים במרוכז בסוף עונה, וכמעט תמיד יש מבצעים של הנחה על פריט שני והלאה. לכן אפשר לעשות קניה גדולה לכל הילדים ולצבור הנחות.
הבילויים יותר נוחים, כי בהפרשים צמודים מעניינים אותם פחות או יותר אותם הדברים – אותו סרט, אותה דמות, משחקייה לאותם גילאים… כך אפשר לקחת את כולם ביחד לבילוי משותף ולא לדאוג שלגדול ישעמם או שנצטרך לחפש תעסוקה לקטן שהפעילות עוד לא מתאימה לו כאשר הולכים עם הגדול. בנוסף, החברים הם לרוב חברים משותפים. כך יותר כיף לארח, כי חבר אחד (ואם יש לו אח צמוד אז בכלל) הוא חבר של כולם וככה כולם מארחים את אותו חבר ומשחקים ביחד.
ברגע שהם בגילאים צמודים, הם גם משחקים ביחד ומתעניינים פחות או יותר באותם דברים. לפני השינה אפשר לקרוא לכולם סיפור משותף ביחד ולהרדים את כולם ביחד, מה שמאוד מקל על ההורים. אותו הדבר גם בהשכמה של כולם בבוקר וגם במקלחות של כולם – עושים את הכל כבר יחד כפעילות משותפת ואין צורך להפריד ביניהם, לפחות לא בגילאים מוקדמים מאוד.
היתרון הגדול ביותר שההורים סיפרו לנו עליו לגבי גידול ילדים בגילאים צמודים הוא שהילדים מעסיקים את עצמם בעיקר כשהם גדלים, הבית מלא בשלושה ילדים (או יותר), שאמנם רבים ומתווכחים ביניהם, אך הם בעיקר חברים ויודעים לשחק זה עם זה ולא תמיד צריך להזמין חברים מבחוץ או למצוא פעילות עבורם, כי הם מעסיקים אחד את השני ואפשר להשגיח על שלושתם יחד.
מה עדיף בסופו של דבר? הפרש גילאים קטן, בו כולם ישחקו ביחד או הפרש גילאים גדול שאחד הילדים יהיה מספיק גדול לשמור על התינוק הקטן או לקחת אותו למשחקיה ולעזור במקלחות?! כאמור, אין הפרש אידיאלי, ולכל זוג הורים מתאים משהו אחר. מה שבטוח שלכל הפרש יש יתרונות וחסרונות משלו. לכן, הגישה של להסתכל על הצד החיובי בכל מצב היא הגישה המועדפת ביותר!