לפני כמה ימים הילדים שלי חזרו מהגן ושרו שיר שמתנגן עכשיו בכל תחנות הרדיו, כזה מן להיט חתונות, אבל בטח ובטח לא שיר ילדים. אחרי שיצאתי קצת מהשוק, שאלתי אותם איפה הם הכירו את השיר הפופולרי. הם סיפרו לי שילד מהגן שיש לו אח גדול לימד את כולם בחצר לשיר את השיר, ועכשיו כל הילדים שרים אותו. אז כמובן שאם כל הילדים שרים, אז גם הם…
החלטתי להתעלם ולא להגיב, שלא יעשו מזה עניין, והאמנתי שישכחו מהשיר לאחר כמה ימים. אבל כעבור מספר ימים, הם הוזמנו למסיבת יום הולדת של ילד מהגן. בפעילות שערך המפעיל עם הילדים הוא שם את השיר הזה. באותו רגע אני חשבתי לעצמי “אתה רציני??”. יש כל כך הרבה שירי ילדים טובים, מדוע הקטנים צריכים, בגן או בפעילות או בכל מסגרת שהיא, לשמוע וללמוד שירים כאלה? אם הם היו קולטים את השיר מהרדיו עוד ניחא, אך למה להשמיע במכוון שיר כזה ולחשוף ילדים תמימים למילים שאינן מתאימות להם?!
השפעת מוזיקה על ילדים
הפרצופים של ההורים האחרים הבהירו לי שאני לא היחידה שחושבת כך. אך מן הסתם, להורים של אותו הילד וגם למפעיל ביום ההולדת, זה לא נראה כזה מוזר. אחלה שיר, לא?! מוזיקה מקפיצה? כן… הוא מקפיץ, זו מטרתו. אבל המילים… הן בטח ובטח לא בשביל הילדים שלנו. ושוב, יש כל כך הרבה שירי ילדים, אז למה צריך לשים להם שירי חאפלה של חתונות?
להגביל את הילדים לשירים מתאימים
אמא אחת שישבה שם, עם דעה כמו שלי לגבי השירים שהתנגנו, סיפרה שהבת שלה בת ה6 חזרה ושרה פיזמון של שיר שהיא לא אוהבת, בלשון המעטה, וממש לא מאמינה שהוא מתאים לילדים. היא החליטה לעשות מעשה. היא לא כעסה, ולא אסרה עליה לשיר את השיר. במקום זה, היא ישבה איתה ועברה איתה על המילים של אותו שיר, והסבירה לה למה הוא לא מתאים לילדות בנות גילה. החלטתי לאמץ את הרעיון. אחרי הכל, גם אם מדובר בעניין רגעי בלבד, מוזיקה משפיעה על הילד, ועל המסרים להם הוא נחשף בשירים.
כשחזרנו הביתה, הושבתי את הילדים שלי לשיחה. אני מאמינה שאם מתייחסים אליהם בבגרות ופונים אליהם לא מלמעלה, אלה בגובה שלהם, הם מקשיבים. ילדים הם הרבה יותר בוגרים ומבינים ממה שהקרדיט שאנו נותנים להם. ישבתי איתם, ושאלתי אותם אם הם נהנו מההפעלה ומהמוסיקה, והאם אהבו את השירים. הם כמובן אמרו שכן. אמרתי להם שאני לא אוהבת כל כך את השיר הספציפי הזה, שהתנגן ביום ההולדת, ושאלתי אותם אם הם רוצים שאסביר להם למה לא. הם כמובן רצו, כי זה סיקרן אותם. עברתי איתם על המילים, אפילו הסברתי את הפירוש של חלק מהמילים שאני חושבת שהן פחות יפות לשימוש, ובטח לא מתאימות לילדים. אמרתי להם שנכון שהמוסיקה נעימה וכייפית, אבל כשחושבים על זה – לא חסרים שירים כייפיים לרקוד לצליליהם, נכון?
הילדים הבינו את עמדתי והסכימו איתי. הם בחרו דיסק של שירי ילדים שהם אוהבים, ורקדנו והשתוללנו, לא פחות מאיך שהם רקדו והשתוללו ביומולדת, אם לא יותר. אגב, זה לא חייב להיות שירי ילדים, ישנן לא מעט להקות בעיקר ישראליות, שאנחנו גדלנו עליהם, ויש להם שירים שכבר הפכו למוכרים. השירים נחמדים, המילים נעימות, והם כייפיים לא פחות מכל שיר ילדים.
למחרת בדרך לגן, הקטנה שלי שאלה אותי אם השיר הזה לא יפה אז למה הילד מהגן שר אותו? ולמה ההורים שלו מרשים לו לשיר אותו? אני הסברתי לה שכל הורה מחליט עבור הילד שלו, וכנראה שלהורים שלו זה לא מפריע כמו שלי זה מפריע. אולי הם לא הקשיבו למילים של השיר אף פעם? או לא שמעו את הילד שר אותו? ייתכנו סיבות רבות.
אני אחראית על הילדים שלי, והתפקיד שלי זה ללמד אותם להבדיל בין טוב ורע. לימדתי אותה מה כדאי לה לשיר ומה לא כדאי, מה יפה לשיר, ומה פחות. לא השתמשתי ב”אסור” ו”מותר”. אני הסברתי ונתתי את דעתי, היא לבדה תבחר אם לשיר את השיר הזה בגן עם הילדים, או לשיר שיר אחר. כך, לפחות היא תבין את הבחירה שלה קצת יותר. וכולי תקווה שהיא תבחר נכון.