אחד הזיכרונות הקשים שיש לי, מהשנה הראשונה של הבכור שלי, הוא כשהיה לו התקף סטרידור. הוא היה בן חמישה חודשים, ובמשך מספר ימים סבל מחום גבוה ודלקת אוזניים. שום דבר לא עזר ולא הקל עליו. הילד בקושי ישן, בקושי אכל, ובעיקר היה אומלל. וגם אני. כשהם חולים, הקטנטנים האלה, הכל יותר קשה ואנחנו רק רוצים להקל עליהם. אך, כל מה שניסיתי לא עזר, אז פשוט המשכתי להוריד חום, לדאוג שלא יתייבש, ובעיקר לחבק המון. לילה אחד, ללא כל התרעה מוקדמת, הוא התחיל גם להשתעל. אבל לא סתם שיעול, אלא שיעול חזק ונבחני, כזה שכל בית החזה שלו עלה וירד במאמץ לנסות לנשום כמו שצריך.
כל נשימה היתה קשה לו, ואת האוכל שאכל הוא התחיל להקיא. באותו רגע משהו נראה לי לא כל כך תקין, וכמובן שאינטואיציה הורית בדרך כלל צודקת. לקחנו אותו למיון. בבדיקה מיד אבחנו את התסמינים כהתקף סטרידור. נתנו לו זריקת סטרואידים והכניסו אותו לחמישה ימים באוהל חמצן. סטרידור?! מה זה השם המוזר הזה? ומה זה בכלל? איך זה תקף את הבן שלי? ואיך אני הייתי יכולה למנוע את זה?
סטרידור בילדים ותינוקות
כמובן שאחרי חמישה ימים באוהל חמצן הילד הרגיש יותר טוב. כמות החמצן בדם חזרה להיות נורמלית, הוא חזר לנשום כמו שצריך, החום ירד, דלקת האוזניים עברה, והשתחררנו מבית החולים הביתה. אבל אני נשארתי בלחץ מטורף עם השם המוזר הזה למחלה הזו, עוקבת בשבע עיניים אחר כל נשימה שלו וכל שיעול טורדני. הבטחתי לעצמי שאעשה הכל כדי שלא נגיע שוב לבית החולים במצב שהילד בקושי נושם.
מה זה סטרידור בכלל?
מדובר בוירוס שתוקף בעיקר בעונות הסתיו והחורף ובמעבר ביניהם. הוא גורם לבצקת במיתרי הקול, והנפיחות מקשה על הנשימה. לכן, יש גם קולות צפצוף בנשיפות ובשאיפות, וגם שיעול נבחני מעיק. בדרך כלל, ההתקף של המחלה יגיע בלילה ולא בבוקר. זו הסיבה שרופא שראה אותו ביום אבחן רק דלקת אוזניים, ולא מעבר לכך. ההתקף נמשך עד כחמישה ימים, כאשר ההתקף לרוב בא בלילה השני או השלישי, והוא השיא של המחלה. לרוב, הווירוס תוקף תינוקות מגיל שלושה חודשים, והוא עובר עד גיל חמש. למרות שמדבור בווירוס, הוא לעיתים יכול להיגרם בגלל זיהום בדרכי הנשימה, אלרגיה, או אפילו שאיפת גוף זר.
אבחון וטיפול של סטרידור
ברוב המקרים מדובר בהתקף לא נעים, אך קל, שחולף תוך כארבע שעות. בכל זאת, יש מספר דברים שאפשר לעשות על מנת להקל על התינוק, ולעזור לו לעבור את ההתקף:
- אם התינוק חיוני, לא אפאטי ומגיב לסביבה, אפשר לקחת אותו לטיול במכונית עם חלונות פתוחים למשך כחצי שעה. האוויר הקריר מהנסיעה יעזור לדרכי הנשימה, על ידי הכיווץ שלהם.
- ניתן לפתוח את הפריזר (המקפיא של המקרר) למספר דקות, ולעמוד עם הילד מול הקור היוצא מהמקרר, על מנת שיחדור אוויר קר לריאות, ויכווץ את דרכי הנשימה.
- לעשות אינהלציות עם מי מלח. אם יש צורך, לשלב סטרואידים, במרשם רופא כמובן.
טיפול בילד הסובל מסטרידור
חשוב לדעת ולהקפיד:
- לא לעשן ליד התינוק, לא לחשוף אותו לזיהום אוויר או אוויר לא נקי.
- להתמיד בהורדת החום בעזרת משככי כאבים ומקלחות פושרות. יש לעקוב שהחום יורד והילד מגיב למשככי הכאבים.
- להקפיד על מנוחה. תזזיתיות ואי שקט יחמירו את הקושי בנשימה של הילד.
- להקפיד שהילד ישתה ולא יתייבש. אם הוא לא רעב, אין להכריח אותו לאכול. לעיתים קשה לעכל את המזון בגלל הנפיחות בגרון.
מה עושים אם כל זה לא עזר, והילד עדיין משתעל ללא הרף?
אם לאחר שעה של טיפול או ניסיונות הרגעה, אתם רואים שהילד עדיין סובל מקשיי נשימה, או שהוא מפסיק להגיב, או שהחום לא יורד, יש לפנות מיד למיון. במצב כזה, יבדקו את רמת החמצן בדם (סטורציה), ובהתאם יחליטו על טיפול תרופתי בסטרואידים, מסיכת חמצן, או אוהל חמצן במצבים קיצוניים. בגלל שתינוקות הם קטנים ועדינים, דרכי הנשימה שלהם קטנים וצרים. לכן, סטרידור עלול לגרום לנפיחות בצקתית, שתגרום לסתימת דרכי הנשימה. אם אתם רואים שמצב הילד לא משתפר, אל תחכו בבית, וקחו אותו מיד לבדיקת רופא.