בטח כבר יצא לך לשמוע או לקרוא על מישהי שיש לה תינוק בקושי בן חודש והיא כבר חושבת על ההריון הבא שלה ומדברת על כך שהיא רוצה עוד אחד. בטח יצא לך להכיר לפחות אישה אחת שהתלוננה כל ההריון, אבל רגע אחרי שהיא ילדה, היא פתאום מדברת כבר על ילד נוסף ועל ההריון הבא שיהיה בקרוב. בטח גם חשבת שאותן נשים הן משוגעות, אבל אז נכנסת להריון בעצמך וילדת, וברגע שהכאבים חלפו והרגע של הלידה חלף עבר לו, את מבינה מה קורה. הגוף שלנו, הנשים, בנוי מראש ללידה. הוא יכול להכיל את ההריון והכאב של הצירים והכאב של הלידה (כן, זה כואב!) ובשניה אחרי שזה קורה לשכוח הכל. הגוף מסוגל לא רק פשוט “לשכוח”, אלא גם להכין את עצמו ללידה הבאה!
אז זה אולי זה מוזר, אבל את לא משוגעת. הגוף שלך מתחיל לחזור לעצמו רגע לאחר הלידה, בו בזמן את תמצאי את עצמך חושבת על להביא עוד תינוק לעולם. אחרי שתתרגלי למצב החדש, תזכרי את הלידה כסיפור רחוק שתספרי שוב ושוב, אבל לא את הכאב עצמו, אחרת מי באמת היתה מוכנת ללדת שוב לאחר מכן?!
זיכרונות מרגע הלידה
ההריון הבא מעבר לפינה
רוב הנשים זוכרות מרגע הלידה את הכאב ואת מי שהיה שם איתן: את המיילדת והאם היא היתה טובה ותומכת ומעודדת, או שדחקה בהן או לא התייחסה כנדרש. את הדולה הפרטית, אם הן בחרו להביא איתן, ואת מה שהן עשו כדי להקל על הצירים. כמו כן, אותן נשים זוכרות גם אם הבעל היה איתן, אם האמא היתה ומי תמך בהן במהלך כל התהליך.
מה עוד תזכרי? את הכאבים של הצירים ומה עשית בכדי להקל עליהם. את ככל הנראה תזכרי אם ניסית את מה שהמליצו לך ומה עבד לך, כדי שתוכלי להמליץ אחר כך. את תזכרי האם עיסוי או מקלחת במים חמים או כל דבר אחר שהדולה המליצה באמת עבד והקל על הכאבים. אם כאב לך, הרי לא תוכלי לתאר במילים את הכאב, לא תזכרי את הכאב המדויק ואילו נשימות בדיוק ביצעת, אבל כן תזכרי את הרגע שקיבלת אפידורל, את האחות שבדקה אותך ומתי אמרו לך ללחוץ.
את רגע הלידה הפעילה עצמה קשה מאוד לשכוח, שכן מדובר בכאב חזק ובהרגשה שאת הולכת לשירותים ואומרים לך “לעצור עד שאומרים לך ללחוץ”. את תזכרי את הרגע שהתינוק יוצא מתעלת הלידה והכל משתחרר ברגע אחד, ולאחר מכן נשמעת הצרחה הכי טובה שתשמעי בחייך – זה רגע שתנצרי לעד! נשים רבות שוכחות את הכאב של השיליה שיוצאת לאחר הלידה (שהיא כמו מיני לידה בפני עצמה) וגם את החלק של התפרים במידה ותופרים אותן, הן כבר מרוכזות בתינוק, עסוקות בבדיקה שהנוני הקטן בריא ושלם ויש לו עשר אצבעות ברגליים ובידיים.
הדברים שתשכחי מרגע הלידה
הקטע הוא שאת כל אלה את תשכחי רגע אחרי הלידה, אבל את תיזכרי בהכל שוב אחר כך, כאשר ישאלו אותך או כשתשתפי את סיפור הלידה שלך… כשיניחו את התינוק עלייך, את לא תזכרי כמה רצית להיות בהריון וכמה ניסית להרות. גם אם היו ניסיונות לפני, לא תזכרי אותם באותו הרגע. תשכחי את תופעות הלוואי של ההריון ואת כל הבדיקות המעיקות. את תשכחי את הלחץ של “איך ומתי אדע שהגיע הרגע והלידה מתחילה?!”. תשכחי את ההגעה לחדר הלידה ואת השעות שבילית שם עם צירים מחכה שהפתיחה תגיע למצב של לידה. מבטיחה שתשכחי מכל אלו. את תשכחי את הכאבים ואת הצעקות ואת זה שהבטחת לעצמך שזה לא יקרה שוב ואת לא תלדי יותר בחיים!
את רק תסתכלי על הדבר המושלם שיצרת כרגע וכל מה שתרצי זה להיות האמא המושלמת עבורו. באותו הזמן כבר הגוף שלך יתחיל להכין את עצמו לשכוח את הכאב, לחזור לקדמותו ולהתכונן ללידה הבאה. כי עד אז, את כבר תשכחי. אבל כשיתחילו הבחילות בהריון הבא, פתאום תזכרי בלידה הקודמת…
שתפי אותנו – אז מה את זוכרת מהלידה שלך? כתבי כאן בתגובות לכתבה…