יש לא מעט דרכים לפתח את הדמיון של הילדים שלנו, כאשר הכי חשוב זה לתת מקום וחופש לתחושות ולחושים, על מנת שלא נשפיע עליהם. כבר בגיל 3 הילדים שלנו מתחילים לפתח עולם של דמיון, ועד גיל 6 יש להם כבר עולם דמיוני עשיר ומלא. חשוב לתת להם להשתמש בדמיון ואפילו להיעזר בו על מנת להביע רגשות או להוציא החוצה מצבים שאינם יודעים כיצד לבטא ולהסביר במילים.

בעזרת הדמיון, הילד יכול להפגין את הרגשת הבדידות שלו, אם הוא לבד, או מוחרם, או שצריך להזדהות עם מישהו במצבו. לכן יש להרבה ילדים חבר דמיוני למשל, שצריך להתייחס אליו כחבר אמיתי לכל דבר ולא להביך את הילד. הילדים מוצאים במשחקי דמיון דרך לפרוק את הרגשות שלהם מכל קשת הרגשות, ואפילו משתמשים בדמיון כסוג של טיפול עצמי והתגברות על פחדים או פתרון לבעיות. לפעמים המידע והידע שקיים או שההורים מספקים, אינו מספיק, והילדים ישלימו את הנתונים על ידי הדמיון. לכן, חשוב מאוד לספק לילדים מידע ברור ומהימן ותואם לגילם, על מנת שחלילה לא ידמיינו דברים אחרים ולא נכונים.

לפתח את הדמיון של הילדים

לפתח את הדמיון באמצעות ציור

ישנן מספר שיטות שיכולות לעשות פלאים ולעזור לכם לפתח את הדמיון של הקטנטנים שלכם, או יותר נכון לגרום להם לפתח את הדמיון שלהם בעצמם:

• משחקי הרכבה. פאזלים, לגו, וכל משחק הרכבה שמאפשר לילדים לנסות להרכיב את הצורות מכל הצדדים בכל הגדלים והצבעים. אל תחייבו אותם לשחק לפי ההוראות, אל תתקנו אותם אם הם טועים והביעו התפעלות כאשר הצליחו להרכיב משהו, אפילו אם שמו שני מקלות ארטיק והחליטו שזה ארמון.
• בובות. גם בנים וגם בנות יכולים לשחק בבובות, לעשות בכאילו יש להם משפחה או גן שהם דואגים לנהל. ככה הם יוכלו להוציא תסכולים מהבית או מהמסגרת וזה ייתן לכם גם הצצה אל עולמם הפנימי ואיך שהם רואים את הדברים. הקשיבו והאזינו, אבל אל תתקנו. אתם יכולים לשאול שאלות, אבל לא במהלך המשחק. תנו להם מרחב ומרווח, שיקימו אוהל, או בית, או כיתה, וישחקו בה עם הבובות והאביזרים.
• ציור. ברגע שהילד יכול לאחוז בעט או בעיפרון או בטוש ולצייר – אפשרו לו לעשות זאת. תנו לו אפילו צבעי גואש או צבעי ידיים והושיבו אותו על בריסטול. תנו לו להשתולל ולצייר וליצור ולייצר, בלי להגביל, בלי להעיר, בלי לבחור צבעים. הרשו לו לבחור ולהחליט, גם אם הוא רוצה לצבוע את כל הדף וגם אם הוא רוצה לעשות רק קו אחד בלבד.
• ספרים וסיפורים. גם ספרים מוכרים יכולים להגדיל ולפתח את העולם הדמיוני של הילד, כשהוא מכיר דמויות חדשות ומדמיין את הסיטואציות שקוראים לו מתוך הספר. קראו את הספר כדרך חווייתית ותנו לילד להשתתף. המציאו יחד איתו סיפורים, תנו לו להשלים את הסוף או להחליט מה יקרה בסיפור. אפילו ציירו את הסיפור שהמצאתם בהתאם ליכולת של הילד והכינו ספרון של ממש, שיהיה רק של הילד ושהוא יוכל לקרוא בו מתי שרק ירצה.
• הכנת בובות גרב ובובת אצבע. בעזרת גרב וטושים ואפילו לבד ומעט דבק, אפשר להכין בובות גרב. ניתן לתת לבובות שמות ולהשתמש בהן על מנת לדובב את הילדים ברגעים קשים או כשלא נח להם לדבר בשמם. תנו לילד לתת לבובת הגרב שם ולדבר איתה כאילו היא לא חלק מהגוף שלכם.

הכי חשוב שתקשיבו ותאזינו, אבל אל תתערבו. התערבות, גם אם היא באה ממקום נכון, תכוון את הדמיון ואת המחשבות של הילד לכיוון אליו אתם רוצים, בעוד הוא צריך למצוא ולפתח את הכיוון שלו בעצמו.