במונח “מח עצם” נתקלתי לראשונה בהרצאה על שימור דם טבורי לפני הלידה, בה דיברו איתי על החשיבות של שמירת תאי מח העצם בדם הטבורי של העובר למקרה שחלילה יחלה בעתיד ואצטרך אותם. כמו כן, הסבירו לי על תרומת מח עצם במקרה של מחלה. לצערנו כיום מחלות ממאירות, כמו סרטן, הן עדיין מחלות חשוכות מרפא הגורמות לתמותה רחבה, לתינוקות וילדים שחולים בהן יש סיכוי נמוך יותר לשרוד. מחלות ממאירות מתפתחת במהירות, ולכן יש חשיבות גדולה בתרומת מח עצם במצבים כאלה.
מח עצם, או “לשד העצמות”, הוא הרקמה הממוקמת בחלק דמוי הספוג של העצם. ברקמה זו נוצרים תאי מערכת הדם, תאי הדם הלבנים, כדוריות הדם האדומות וטסיות הדם. מדובר באחת מהרקמות הגדולות ביותר בגוף האדם, שמהווה כ-4% ממשקלו. ישנם שני סוגים של מח עצם – אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים, אשר במשך חייו מתחלפים לתאים צהובים. תפקיד מח העצם האדום הוא לייצא את התאים הבשלים לזרם הדם, ותפקיד מח העצם הצהוב, שעשוי רובו מתאי שומן, להפוך לאדום ברגע שאותו אדם זקוק לייצור מוגבר של תאי דם.

שימור תאי גזע לתרומת מח עצם
בעזרת תרומת מח עצם מתאים ניתן לרפא מחלות שונות שבהן מערכת החיסון נפגמת, או מערכת יצור תאי הדם האדומים של החולה נפגעת. לכן הוא זקוק למח עצם אחר שיבצע את הפעולה. לרוב מדובר במחלות ממאירות כגון סרטן, אשר הטיפולים הכימיים בה גורמים לפגיעה בייצור תאי הדם הנחוצים לגוף, אך במקרים מסוימים ייתכן ומדובר בפגם גנטי מולד.
תרומת מח עצם מחייבת שסיווג הרקמות של התורם יהיה זהה לגמרי לסיווג הרקמות אצל המושתל. אי לכך, כאשר לא מדובר בקרוב משפחה, הסיכויים להתאמה הם יחסית נמוכים. גם כאשר מדובר בקרוב משפחה, ישנה התאמה של כ-30% בלבד. זו הסיבה שכאשר אדם זקוק להשתלת מח עצם יש צורך בבדיקה וסיווג של כל התרומות לאפשרויות הקיימות במאגרים, על מנת למצוא התאמה עד כמה שיותר מושלמת לפני ביצוע ההשתלה.
תהליך תרומת מח עצם
כאשר אדם החליט לתרום מח עצם הוא מתחיל את התהליך שבועיים לפני ההשתלה עצמה, ובמקביל המושתל עובר תהליך כימותרפיה אינטנסיבי על מנת להכין את גופו להשתלה. בעבר נהגו לקחת את התרומה במזרק ישירות מהחלק התחתון של עמוד השדרה של התורם, בהרדמה חלקית או מלאה, בחדר ניתוח כאשר התהליך לקח כשעה אחת. כיום, מקובל יותר לקחת את התרומה כתרומת דם אשר נמשכת כשלוש שעות, בה מחובר התורם למשאבה שלוקחת ממנו דם ומסננת בהתאם. מדובר בתהליך שאינו כרוך בכאב, אלא בחוסר נוחות מינימלי בלבד של תרומת דם ושכיבה לזמן ממושך.
התורם לא מאבד דם במהלך התרומה, שכן התאים בדמו מחדשים את עצמם תוך יממה אחת בלבד. את התאים שנתרמו מעבירים לחולה באמצעות עירוי וכאשר הם מגיעים אל מח העצם הם מתחילים לייצר תאי דם בריאים. בארץ יש חשיבות גדולה למציאת תורמים דווקא יהודים, שכן בעבר נהגו להתחתן בקהילות סגורות ולכן נשמר הדמיון הגנטי למשך דורות.
ישנם שני ארגונים גדולים ומוכרים בארץ שמקיימים אירועי התרמה והם “זיכרון מנחם” ו”עזר מציון”. בשנים האחרונות ארגונים אלו החלו בעיקר לקחת את התרומות מחיילים שמתגייסים, שכן במהלך שרשרת החיול, בזמן הגיוס לצה”ל, החיילים עוברים תהליך סיווג וסינון בריאותי. כך יותר קל לדעת מי מתאים לתרום ולקחת ממנו את התרומה הרלוונטית, מאשר לחפש תורמים פוטנציאליים באוכלוסיה כולה. שנה לאחר התרומה, התורם יכול להיפגש עם הילד (או המבוגר) שהוא תרם לו באם שני הצדדים מאשרים ומעוניינים במפגש. תמיד מפגש כזה הינו מרגש מאוד, הרי אותו תורם הציל חיים, והנתרם קיבל את חייו מחדש.