הרבה לפני שתכננתם תינוק בעצמכם או נכנסתם להריון, בטוח שצחקתם לא מעט על הורים לחוצים ועל כאלה שכל חייהם סובבים סביב האוצר/חיים/נשמה/נסיך שלהם. ולא רק שצחקתם, הבטחתם לעצמכם שמה שלא יהיה אתם לא תהיו כאלה הורים. לא משנה מה, הבטחתם שאתם תהיו מודעים ולא תשמעו כמו כל קלישאה של הורה חדש. אז הבטחתם. בין אם נהייתם או לא נהייתם לגמרי הורים כאלה, בטוח שנפלתם בחלק מהדברים שהתחייבתם בקול רם, שלעולם לא תעשו או תגידו. ולא רק שנפלתם בזה, בטוח שאפילו לא שמתם לב שנפלתם בזה. אז הנה 12 דברים שבטוח הבטחתם שלא תעשו לעולם בתור הורים, השאלה היא מה קרה ברגע שהפכתם להורים? אלו הדברים שעצבנו אתכם אצל החברים שלכם, לפני שהיו לכם ילדים, ונשבעתם שאתם לא תעשו אותם:
- לעשות עניין מהיציאות של התינוק ולא לנהל שיחות שלמות על קקי. אז הבטחתם, ונגעלתם כשאחרים עשו את זה… אבל אין ספק, שבעיקר כשהתינוק היה חולה או אכל משהו שונה או הוציא שיניים, שלא ניהלתם שיחה עם בן/בת הזוג במקרה הטוב, ועם חברים או אמא/סבתא/גננת במקרה הפחות טוב על התדירות, הצבע והמרקם של מה שהיה בחיתול האחרון שהחלפתם.
- לארח כשהבית שלכם נראה כמו אחרי רעידת אדמה. בין אם אתם ממש מסודרים או ממש מבולגנים, סביר להניח שבתור זוג צעיר ונטול ילדים אם היו באים אורחים הייתם מסדרים את הסלון (אפילו אם זה רק לדחוף את כל הבלאגן לחדר השינה ולסגור את הדלת) ואת המטבח על מנת לארח. והנה מגיעים הקטנים האלה והבית כולו הפוך, ולמרות שהבטחתם שתמיד תסדרו כשתארחו, קורה והאורחים מתיישבים על צעצוע, נוגעים במשהו דביק על השולחן, או בדיוק יש חיתול על הרצפה שלא הספקתם לזרוק עדיין לפח…
- לא לתת לילד שלכם מוצץ. הבטתם בהורים ש”משתיקים” את הילדים שלהם עם הפריט גומי הנוראי הזה וחשבתם לעצמיכם בהתנשאות – אני אלמד אותו להירגע ללא מוצץ. “אני לא אשבר כשיבכה, ובטח שלא אתן לו מוצץ”. אחרי שעה של בכי בלתי פוסק ללא סיבה נראית לעין (האמת שכעבור 10 דקות, שבאותו רגע זה מרגיש כמו שעה לפחות), המשתיק-קול, סליחה, המוצץ נראה כמו פתרון קסם.
- ואם כבר הזכרנו מוצץ, כשאמרתם שאולי אולי מדי פעם תתנו לו כשלא תהיה ברירה, הבטחתם לעצמכם שתמיד תשמרו עליו סטרילי ואף פעם לא תנקו אותו עם הפה. ואז הוא נפל בקניון כשהילד צורח, ואתם ממהרים וממש אין מים רותחים ומתקן סטריליזציה באזור והכנסתם לפה, מצצתם ודחפתם לפה של התינוק. בדוק.
- לדבר כל הזמן על הילדים שלכם. אז ישבתם בארוחות עם חברים שיש להם כבר ילדים, והם לא הפסיקו לספר, לתאר, לפאר, ולהראות תמונות. ואתם החנקתם פיהוק מתחת לחיוך המזויף, ובדרך הביתה נשבעתם זו לזה שאתם לא תהיו כאלה! עבר הזמן, נולד היצור המושלם שלכם, והוא כזה מקסים ונהדר וכל מה שהוא עושה מושלם, ומדהים ואתם חייבים לספר. הרי הוא כל כך מדהים שאיזה מן חברים יש לכם אם הם לא רוצים לשמוע עליו כל הזמן?!
- לסמס לחברים כשאתם ערים בלילה. אנשים בלי ילדים ישנים בלילה. זה מה שאמורים לעשות בלילה, לישון. אנשים עם ילדים, בעיקר עם תינוקות, ערים משך רוב הלילה. בעיקר אם את אמא ואת מניקה. זה לא משנה שהשעה ארבע לפנות בוקר, את בדיוק רואה את הפרק החוזר של האישה הטובה וחייבת לשתף מישהי. אם היא לא שמה את הסלולארי על שקט, זו בעיה שלה.
- להפציץ את הרשת החברתית עם תמונות של התינוק. זוכרים את כל החברים שעשיתם להם “הפסק מעקב” בגלל כל התמונות של התינוק, שהיו קופצות לכם כל רבע שניה בפיד? עכשיו הם עושים לכם בדיוק את אותו הדבר. וכשתשאלו אם הם ראו את התמונה של האוצר מחייך, הם יכנסו באותו הרגע לראות רק בשביל להגיד כן.
- לישון עם התינוק באותה מיטה. אין מצב, אה? התינוק ישן בעריסה וצ’יק צ’ק במיטה בחדר שלו, ואתם תחזרו למיטה הזוגית שלכם, ולזוגיות שלכם שהיתה לפני ההריון והלידה. עד שהוא לא ירדם ויבכה ותצטרכו לקום 10 פעמים בשעה ורק תתפללו לישון… איזה קטע, ביניכם במיטה שלכם, הוא נרדם בשניות וישן עד הבוקר. אז רק הפעם הזו…
- להריח את החיתול של התינוק שלכם בציבור. אין מה לעשות, זו הדרך היחידה לוודא שזה באמת התינוק שלכם שדורש החלפה. אבל תודו, שכשישבתם עם חברים במסעדה ותוך כדי ארוחה האמא פתחה את החיתול, והתחילה לרחרח לבדוק אם זה ממנו, לא התחשק לכם יותר לאכול. הרי נשבעתם לא להרוס לאף אחד אחר את הארוחה בצורה כזו, בחיים לכם זה לא יקרה. ואז ישבתם עם התינוק במסעדה, והיה ריח נוראי… ואיך תוודאו אם הוא בא מהתינוק שלכם או לא?
- לאחר. אווו כמה זה מעצבן שמאחרים לכם. ועוד עם התירוצים המעצבנים של “הוא לא נרדם”, “הוא הקיא על עצמו בדרך לאוטו”, “התיישבתי להניק וזה לקח יותר מדי זמן…”, וחשבתם לעצמיכם, מה הבעיה להתארגן שעה לפני הזמן ולהגיע בזמן? ואז התינוק שלכם הקיא על עצמו בדרך לאוטו, ואיחרתם לבת מצווה של הבת דודה שלכם. ומה גם שהסברתם לה למה איחרתם, ובאותו רגע זה גם נראה לכם לגיטימי מאוד.
- לקרוא אחד לשני אבא ואמא בציבור. יש מצב שלבד בבית זה נראה לכם הגיוני אבל תמיד דיברתם שבציבור זה משפיל. אבל פתאום, שזה הילד שלך, זה נהיה מאוד חמוד וגם הגיוני, וככה גם התינוק ילמד מי אמא ומי אבא שלו, נכון?!
- לעשות טעויות. הבטתם בחברים שלכם ובאחים שלכם וראיתם מה ואיך הם עושים, וגיחכתם לעצמכם שאתם לא תהיו כאלה. אתם לא תעשו את זה, ובטח שלא תחזרו על הטעויות שלהם. אתם תעשו את זה נכון! אז… כמה פעמים טעיתם עד עכשיו?