את הבן הבכור שלי ילדתי בשלוש שעות, שלוש שעות מתחילת הצירים הסדירים ועד הרגע שהוא היה בחוץ. לא רע ללידה ראשונה, כאשר לא עשיתי קורס הכנה ללידה, וכל החוויה היתה מאוד מוזרה עבורי. יכול להיות שאם הייתי מתכוננת ללידה, היא היתה נראית קצת אחרת, אבל סך הכל יצאתי מרוצה. מה שכן, מעבר לקורס הכנה ללידה, מה שהיה חסר לי בעיקר זה קורס הכנה לאחר לידה. ולא, אני לא מתכוונת להרצאה הקצרה שהאחות נותנת לך, כדי לצאת מידי חובה, על הלבשת התינוק ועל טיפול בעצמך. אלא ממש מישהי שתסביר לי ותשב איתי ותעבור איתי על הכל, שתגיד לי מה מצפה לי וגם תרגיע אותי. כי מילא ללידה הגעתי ממש לא מוכנה, אבל בכל התקופה שאחריה, לכל מה שקרה לאחר הלידה, בכלל לא הייתי מחוברת למציאות.
הנה כמה מהדברים שהפתיעו אותי אחרי שילדתי. יכול להיות שחלקם יפתיעו גם אתכן ויכול להיות שתצחקו עליי קצת, וזה בסדר. דאגתי לספר לכל מי שילדה אחריי על הדברים האלה, וגם לעזור לה במה שיכלתי.
- לאחר הלידה יש דימום מאוד כבד. כמו מחזור, רק מאוד קשה. אני לתומי הבאתי תחתונים רגילים, רק פחות יפים (לא מחוברת למציאות כבר אמרתי?). טיפ: כדאי להצטייד בתחתונים חד פעמיים ותחבושות הגייניות בעלות ספיגה מירבית.
- לא תכננתי להניק כך שלא התכוננתי למה שעומד לקרות, מסתבר שעלול לדלוף לך חלב גם אם את לא מניקה. לא נעים בכלל. טיפ: כדאי שיהיו לך פדים להנקה בכל מקרה. אם את מניקה, הצטיידי בפדים וחזיות הנקה מראש.
- הבטן לא יורדת רגע אחרי. במיוחד לא אם עלית הרבה במשקל במהלך ההריון. ואני עליתי הרבה. כך שהחולצה הצמודה, שאין לי מושג מה עבר לי בראש כשהחלטתי ללבוש אותה ליציאה מבית החולים, לא התאימה, בלשון המעטה. טיפ: הביאי איתך ליציאה מבית החולים את הבגד הכי רחב ונח שיש לך.
- התפרים כואבים. ממש אבל כואבים. הרגשתי כמו אחרי טיפול שורש קשה במיוחד, רק שם למטה. טיפ: הצטיידי במשככי כאבים כמו אופטלגין טיפות, ואם יש לך גלגל ים של תינוקות לשבת עליו, מה טוב.
- טחורים. סיוט שלאחר לידה. כל הליכה לשירותים מרגישה כמו לידה מחדש. טיפ: שבי על גלגל ים של תינוקות, מרחי משחה להקלה, השתמשי בשירותים במגבונים מיוחדים לטחורים. הקפידי על אמבטיות פושרות, מתי שאת רק יכולה, זה טוב לתפרים ולטחורים.
- גודש בשדיים. אני אישית לא הנקתי. בבית החולים הכל נראה טוב, ואמרו לי שהחלב ייפסק מעצמו. ביום הראשון בבית לא היו לי שדיים, היו לי סלעים. מלאים גדושים וכואבים!!! טיפ: אם את לא מניקה, הביאי איתך כרוב כבר לבית החולים. שימי על השדיים עוד לפני שמתחיל הגודש. פרקי אותו לעלים ושימי במקרר.
הכנה למה שקורה לאחר לידה
הטיפים הנ”ל היו לגביי האמא… עכשיו נעבור לתינוק. ברגע שאת הופכת להיות אמא, את אוטומטית צריכה לחשוב על התינוק, ובדרך כלל לפני שאת חושבת על עצמך. האמת? מתרגלים לזה מאוד מהר. אבל ברגעים הראשונים, לא היה לי מושג וחצי מושג מה לעשות. מה הוא צריך? כמה הוא צריך? איך אדע לקום? אשמע אותו? ואם אני קמה, מה אני אמורה לעשות קודם, להחליף חיתול או להאכיל אותו??
- מהרגע שאת אמא את מתעוררת אוטומטית שניה לפני הבכי הראשון. בהתחלה זה מוזר, כי את לא מבינה למה קמת אבל אז הוא מתחיל לבכות. אל דאגה, אם לא תקומי שניה לפני, את בהחלט תתעוררי כשהוא יתחיל לצרוח. טיפ: אם את באמת מפחדת שלא תקומי, אז שימי לעצמך שעון מעורר לפי שעות ההאכלה המשוערות שלו.
- אם את לא מניקה, וגם אם בעלך עובד, הוא יכול לעזור לפחות בהאכלה אחת. אם את מניקה, הוא בהחלט יכול לעזור בהחלפת החיתול או להביא לך כוס מים. טיפ: אם הוא לא קם, זה לא כי הוא אנוכי וזה לא יעזור לבכות אחר כך לכל העולם שרק את קמה בלילה. רוצה שהוא יקום? בקשי ממנו. אף אבא לא יסרב.
- איך שתחליפי חיתול הוא יעשה שוב. הכי נעים בחיתול חדש. אני אישית הייתי מחליפה קודם חיתול, כדי שיהיה לו נעים, ובודקת שוב אחרי האכלה. טיפ: הכיני את הכל לפני, במקום נח. כך שבעיניים חצי עצומות, לא תמרחי לו בטעות קרם הגנה מהשמש על הטוסיק, במקום משחה.
משפט הקסם שאמרו לי כשהבאתי הביתה את הבכור שלי היה: “כשהוא ישן את ישנה”. וזה באמת עבד כמו קסם. אז הקשיבו, אספו עצות, והכי חשוב – יישמו רק את מה שמתאים לכן ואל תשכחו להעביר הלאה עצות טובות. יש לכם עצה טובה נוספת לאמהות שבדרך? כתבו לנו כאן בתגובות…