לא זול לחיות פה. יוקר המחיה הוא באמת קשה מנשוא, וזה עוד עם שתי משכורות, אז תארו לכם איך זה עם אחת… לא משנה כמה נרוויח, ההוצאות הן מטורפות. עכשיו נוסיף ילדים למשוואה, וזה לא שאנחנו לא מצליחים לסגור את החודש, זה מפתיע אם אנחנו בכלל מצליחים לפתוח אותו. כן, יקר לקנות פה, וכל דבר עולה כמעט פי שניים (במקרה הטוב) ממוצרים מקבילים בחו”ל, אבל יש בכל זאת דברים שאפשר לחסוך בהם, במקום לשבת ולבכות שזה בלתי אפשרי. נכון, יש מעדני חלב יקרים, אבל לא חייבים לקנות אותם. וגם אם קונים את אותו מעדן חלב יקר, לא מעדני החלב הם אלו שיכניסו אותנו למינוס, אלא הוצאות אחרות על הילדים שאנחנו לא תמיד מודעים להם, או שכן מודעים אבל לא מבינים עד כמה הם מיותרים או יקרים מדי או עד כמה אפשר לחסוך בהם.
לחסוך בהוצאות על הילדים
אני לא יועצת כלכלית, אבל אני אמא לשניים, שמנסה כמו כולם לשרוד. הנה כמה דברים שעוזרים לי לחסוך בהוצאות, מאז שהילדים נולדו, וזה עובד לי דווקא לא רע:
- ימי הולדת. שני הילדים שלי בגני עירייה, ואני בהלם מההוצאות על המסיבות וימי ההולדת של הילדים. הם סך הכל בגילאי 4 ו5. ילדים לא צריכים יום הולדת גרנדיוזית, ואנחנו ההורים ממש לא צריכים להוכיח אחד לשני מי מפיק מסיבת יום הולדת יותר גדולה ומושקעת. יום הולדת הכי “פשוט” יכול להסתכם לפעמים בכמעט 2000 ₪ הוצאה, ובשביל מה?! כמה שעות של שמחה לילד, שבנינו, היה שמח גם אם היו נותנים לו כדור ומאפשרים לו לשחק עם כל החברים בחצר?! אז נכון, שצריך כיבוד והפתעות, אבל בהחלט אפשר לסגור את העניין במשחקי חברה (האמינו לי שזה מספיק להם), כיבוד קל לילדים, וכמה הפתעות נחמדות. 300 ₪ גג, וסגרתם מסיבה. העיקר שהילד/ה יקבלו עוגה עם נרות ומתנות. נסו וראו בעצמכם, הם לא יבכו שלא השקעתם בהם מספיק.
- קניות בסופר. גם ככה יקר לקנות מצרכים למשפחה בעלת יותר משלוש נפשות, ואז הילדים גם מתחילים עם הדרישות שלהם לחטיף הזה, וליוגורט ההוא… וזה לא נגמר. פה התפקיד שלכם כהורים להציב גבולות לילדים. אני אישית בודקת את המבצעים, וקונה את מה שבמבצע כמעט בכל המוצרים. כך שיש חטיף אחד ויוגורט אחד שכל אחד מהם אוהב, ואת זה אני מרשה. בידיעה שהם לא יקנו עכשיו 4 חטיפים, ושלושה סוגי יוגורטים, וגם הם יודעים מה זה אומר.
- מחיר הממתקים. כשאנחנו היינו ילדים, ארטיק קרח עלה פחות משקל, ובעודף הינו קונים מסטיק. היום, כל הארטיקים מיוחדים ובאים עם הפתעה או קלף כלשהו, ועולים במקרה הטוב 10 שקלים. הילד ממש רוצה אותם, אבל ממש. וזה לא אומר שצריך לקנות לו. אני לא אומרת למנוע ממנו, אבל גם לשים לו גבולות. אני קונה במרוכז מארז ארטיקי קרח פשוטים, עשרה ארטיקים ב10 שקלים, ושמה במקפיא. בדרך הביתה הם רוצים לעצור בקיוסק ולקנות, ואני לא מרשה. לפעמים הם מבינים, לפעמים הם בוכים, אבל בבית הם נרגעים עם ארטיק מהמקפיא. מידי פעם אנחנו מכינים ביחד ארטיקים ממים עם תרכיז או מיצי פירות למיניהם, ואז גם חסכתי כסף, וגם זה הרבה יותר בריא. נכון, זה לא נעים להתווכח איתם, אבל הם גם יעריכו יותר את הארטיק המיוחד, אם יקבלו אותו פעם בחודש, ולא כל יום או כל שבוע. אמנם הוא עולה “רק” 10 שקלים, אבל תחשבו אתם כמה זה יוצא בסופו של החודש…
- צעצועים. ילדים תמיד ירצו צעצועים. הם תמיד יבקשו שיקנו להם. במקרה הטוב ישחקו בהם משהו כמו יום יומיים, וישכחו שהצעצוע, שעלה לכם חצי משכורת, קיים בכלל. לעיתים הם יאבדו איזה חלק מהצעצוע והוא לא יעבוד יותר, וימצאו אותו כעבור שנה, כשהצעצוע כבר לא מעניין אותם. לכן, הגבילו אותם. אני לא אומרת לא לקנות צעצועים בכלל, אבל לא צריך את הכי יקר, הכי נוצץ, הכי חדשני. אני מצאתי דרך גם לרכוש להם דברים, וגם ללמד אותם את הערך של כסף ושל הצעצוע: אנחנו יחד הולכים לחנות של הכל בשקל וחצי, או הכל ב5 שקלים, ואני אומרת לכל אחד לבחור שני צעצועים, אחד בכל יד, אבל לבחור טוב טוב. לא משהו שיתפרק בדרך לאוטו, ולא משהו שהם יאבדו בו עניין אחרי חצי דקה. הם בוחרים, והם משלמים למוכר בעצמם. אנחנו הולכים הביתה ואנחנו משחקים ביחד במה שהם בחרו. אם הם זורקים או מעיפים את הצעצוע החדש, אני לוקחת ואומרת שאין יותר. זה מלמד אותם להבין את המשמעות של לשלם על משהו, ואת הערך של דברים.
- פעילויות מחוץ לבית בחגים וסופי שבוע. אנחנו הולכים להצגות, פעילויות יצירה והפעלות, אבל לא כל שבת ולא בסכומים מטורפים. אני פשוט לא רואה בזה צורך. כמובן, שהכל בהתאם לגיל, אך לא חייבים לספק להם גירויים אינסופיים כל סוף שבוע. בדרך כלל מספק אותם לרדת לפארק עם כדור, ללכת לפיקניק איפה שהוא, או ללכת לים בקיץ. אלה הן הפעילויות הכי כיפיות והן לא עולות שקל. אם כבר החלטנו ללכת לפעילות שעולה כסף, כמו גן חיות או הצגה, אני דואגת להביא מהבית שתייה וחטיפים שעלו לי שליש ממה שהם עולים באולם. גם אם הילדים מבקשים חטיף מהקיוסק אני מסבירה שהבאתי מהבית. מראש הם בוחרים בבית מה להביא איתם להצגה או לגן החיות, וכך יותר קל ויש פחות ויכוחים בנושא במקום עצמו. כך אני חוסכת ולא מוציאה כספים מיותרים.
- חוגים. אני בעד לבחור חוג או שניים, אם יש צורך, אבל אין סיבה אמיתית להפציץ את הילד עם חוג בכל יום. קודם כל, מבחינתי זה לא פשוט. הילד היה במסגרת עד השעה 16:00 בערך, ואחר כך אני מוצאת את עצמי מתפקדת על בסיס נהג. אז חוג אחד זה מספיק גם מבחינת היכולות והצורך של הילדים, וגם מבחינת ההוצאות הכספיות שלי. חוגים יכולים להגיע להוצאה מצטברת של כמה מאות שקלים בחודש, וריבוי חוגים לאו דווקא יטיבו עם הילד.
יש הרבה דברים נוספים שאני עושה במהלך היום, השבוע והחודש אשר עוזרים לי לחסוך. אומנם זה לא הפתרון ליוקר המחיה, והלחם, החלב והקוטג’ עדיין יעלו לי אותו מחיר בסופר. אך הקניות שלי מחושבות יותר מאחרים, ואין לי הוצאות מיותרות כמו מסיבת יום הולדת מטורפת ב-3000 שקלים, שיכולים לשמש אותי לדברים הכרחיים יותר.