אני אלרגית למנגו ולעצי זית. בעוד אני לא יכולה להתקרב לשומדבר שמכיל מנגו מהפרי דרך המיץ ועד לעץ עצמו וקרמים שמכילים מנגו, זיתים ושמן זית אני יכולה לצרוך חופשי- רק לא יכולה להתקרב לעץ זית ללא התקף אלרגיה חמור. זה אומר שאם אני נמצאת בקרבת עצי זית או מנגו אני נוטלת כדורי אנטי היסטמין באופן קבוע, ואם אני חוטפת התקף אלרגיה בכל זאת עליי לקחת כדורי במידי ובמקרה הצורך להגיע למרכז הרפואי הקרוב ביותר על מנת לקבל זריקה אנטי אלרגית.

אלרגיה אצל תינוקות, ילדים ופעוטות

כשנולדו הילדים עקבתי לוודא שהם לא מפתחים את אותה אלרגיה. אלרגיה לרוב היא נטייה גנטית, אם מראש ידועה רגישות אצל אחד ההורים, חשוב לבדוק את התינוק. גם כשאחד ההורים לא אלרגי לדבר, התינוק עדיין יכול להיות אלרגי. לכן צריך לעקוב, ובמקרה הצורך לבצע בדיקות.

האלרגיות הכי שכיחות בתחום הרגישויות למזון הן- חלב, ביצים, סויה, אגוזים ודגים. סוגי הרגישויות משתנות בהתאם לצריכת אותו מזון באותה מדינה ולאחוז האנשים הניזונים ממנה. בישראל למשל יש רגישות גבוהה לשומשום וטחינה. תינוקות ופעוטות הרגישים לחלב, ביצים וסויה, שהן אלרגיות מאוד אופייניות לתינוקות, יכולים לסבול מאלרגיות אלו רבות בתור תינוקות. האלרגיות והרגישות לרוב יעברו עד גיל שש, ורק במקרים ספורים, תינוקות ימשיכו לסבול מהרגישות כל חייהם. סטטיסטית, 2% מכלל האוכלוסייה ימשיכו לסבול מאלרגיה ורגישות למזון כלשהו לכל החיים. כמו, לדוגמה, רגישות לבוטנים ממנה סובלים ילדים רבים, אצל 20% מהם היא תעלם לגמרי לקראת גיל 6.

תגובה אלרגית אצל תינוקות וילדים יכולה להופיע בפריחה, נפיחות, וגם בהפרעה בנשימה קלה עד חמורה. לכן, בעיקר אצל תינוקות, יש לחשוף אותם למזון מוצק שלב שלב. כל מזון בנפרד בהתחלה, ומזונות שיש אליהם רגישויות גבוהה, כמו למשל ביצים ופירות טרופיים, אליהם לא חושפים את התינוק בחודשים הראשונים. אם מופיעה תגובה אלרגית למזון כלשהו, קלה ככל שתהיה, יש להפסיק לתת לתינוק את אותו מזון ולקחת אותו לבדיקה אצל הרופא.

בטעימת פירות נהוג לערבב טחינה גולמית העשירה ויטמינים וטובה לתינוק. אך כאמור, בשנים האחרונות חלה עלייה בתגובות האלרגניות לטחינה ולכן יש להימנע מלתת אותה לתינוק מתחת לגיל שנה, יחד עם דגים, בוטנים ואגוזים ופירות טרופיים. הסיבה העיקרית נובעת מכך שתגובה אלרגית אצל תינוק מתחת לגיל שנה יכולה להיות קשה הרבה יותר, מאשר אצל תינוק מעל גיל שנה. בנוסף, בגיל שנה ומעלה יהיה יותר קל לאבחן את הגורם האלרגני אצל הילד.

אבחון הגורם לאלרגיה ולרגישות נעשה על ידי החדרת החומר אליו יש חשש לרגישות, בכמות מזערית לעור, ובדיקת תגובת הגוף לחומר. בחלק מהמקרים נותנים לתינוק/פעוט לאכול את המזון בכמות מזערית, תחת השגחה ובדיקת ההשפעה. כמו כן, נעשות בדיקות גם לאיתור הרגישות לאותו מזון בדם, ובודקים אם קיימת רמה של נוגדנים למזון הספציפי. בהתאם לכל הנתונים הללו, ניתן לאבחן סופית את האלרגיה.

במקרים שמתגלה אלרגיה, למשל לחלב, מחליפים את הפורמולה הניתנת לתינוק, ובודקים את ההשפעה. אם מתגלה רגישות למאכל מסוים, נמנעים לחלוטין מלתת אותו לילד. במקרה שכבר יש תגובה אלרגית, יש לטפל בה באופן מיידי. ילדים האלרגיים למזון בצורה חמורה, עליהם להיות מצוידים במזרק אדרנלין לשעת חירום. האדרנלין ירחיב את דרכי הנשימה ויעלה את לחץ הדם. לאחר הזרקת אדרנלין יש ללכת לקבל טיפול רפואי. במידה ומופיעה פריחה או נפיחות, יש לגשת במיידי לרופא, מכיוון שאלרגיה עלולה להביא במקרים מסוימים אף למוות, במקרים בהם לא מטפלים כראוי בהתקף האלרגיה.

ילד שסובל מאלרגיה צריך לדעת מה אסור לו לאכול, וצריך ללמוד מגיל מאוד צעיר לבדוק את הרכיבים בכל מזון שמגישים לו, טרם אכילתו. באחריות ההורים ליידע את הגננות, המטפלות, וליידע אף הורים המארחים את הילד בעל הרגישות וכן לעדכן אותם לגבי דרכי הפעולה הנדרשים במידה וחלילה ישנה תגובה אלרגית.