פליטות מרובות, הקשתה של הגוף אחורה, אי נוחות, בכי, ואפילו הקאות. כ-70% מהתינוקות יחוו זאת עד גיל 4 חודשים ולתופעה הלא נעימה הזו קוראים ריפלוקס.

מה זה ריפלוקס?

בין הוושט לבין הקיבה נמצא שריר טבעתי, אשר תפקידו למנוע ממזון ומיצי קיבה לעלות בחזרה לוושט. השריר הזה אמור להיות חד כיווני אך לא באופן מוחלט, על מנת לתת לגוף לשחרר לחצים ולהוציא חומרים מיותרים מהגוף באמצעות הקאות וגזים. במצב של ריפלוקס, תכולת הקיבה עולה חזרה לוושט ולגרון, חצי מהמזון שנאכל כלל לא התעכל והתינוק פולט בצורה מוגברת. כמו כן, יתכנו הקאות מרובות כתוצאה מהריפלוקס. מדובר בתופעה שכיחה אצל תינוקות וילדים, בייחוד אצל פגים, אך גם מבוגרים סובלים ממנה. לרוב, תופעת הריפלוקס פוחתת משמעותית לקראת גיל 9 חודשים, ונעלמת לגמרי בגיל שנה וחצי. לרוב, תינוק הסובל מריפלוקס, יפלוט פליטה משמעותית יותר מפעמיים ביום.

הסיבות לתופעת הריפלוקס (החזר קיבה-ושט)

1. הפרעה מולדת של תינוק הסובל מטונוס שרירים נמוך או גבוהה.
2. תינוק שנולד פג, לרוב יסבול מרפלוקס.
3. תינוק אשר בית החזה שלו מכווץ בזמן האכילה. הכיווץ יגרום ללחץ על מערכת הבליעה וכתוצאה מכך יווצר הריפלוקס.
4. כאשר השריר הטבעתי שנמצא בין הוושט לקיבה אינו חזק מספיק, מזון ומיצי קיבה עולים חזרה באופן קבוע.
5. כאשר השריר הטבעתי שנמצא בין הוושט לקיבה מכווץ מדי ונסגר כמעט לגמרי. הכיווץ של השריר גורם לאוכל לא לרדת לגמרי למטה ולהתעכל, אלא לחזור כלפי מעלה לוושט ולגרון.
6. רגישות לחלב בקר ו/או חלב סויה אצל תינוקות.

טיפול והקלה על תינוק הסובל מריפלוקס

לפני האוכל:

1. לגרות את הפה, את הלשון ואת השרירים הטבעתיים במערכת הבליעה של התינוק בעזרת מוצץ למשל, על מנת שיפעיל אותם בצורה הנכונה.
2. לערסל את התינוק בידיים, באמצעות מנשא, ערסל או פוף. התנוחה תאפשר לגוף להרפות, ולבית החזה להשתחרר ולשקוע פנימה, ובכך למנוע כיווץ של מערכת הבליעה בזמן האוכל.
3. תנועות של שיפשוף, מעיכות, טפיחות ולחיצות לפני האכלה יקלו על התינוק.
4. החזקת התינוק בתנוחה אנכית צמוד לגופינו על מנת לאפשר לו להרפות.
5. לאחר ששחררנו את בית החזה, יש לבצע תרגילים של שכיבה על הבטן, בעזרת כדור פיזיו, פוף או על המשטח. הדבר מומלץ גם ללא קשר לריפלוקס.

להקלה על תופעת הרפלוקס באופן כללי, כדאי לנסות את הדברים הבאים:

1. האכלה בזווית אנכית וישרה ככל שניתן.

2. לתת לתינוק ארוחות קטנות יותר.

3. לא להלביש בבגדים צמודים מדי או לסגור חיתול חזק מדי דבר שיגרום ללחץ על מערכת העיכול של התינוק.

4. לעשות לתינוק תרגילי שכיבה על הבטן.

5. על מנת להקת את ההרדמות של התינוק לאחר אכילה והמנעות מרפלוקס, מומלץ להגביה את ראש המיטה.

אם וכאשר התינוק אובחן על ידי רופא כסובל מריפלוקס, חשוב להקפיד לא להרגיע בכי אוטומטית בעזרת אוכל, לא להיבהל מירידה במשקל, כל עוד התינוק נמצא במעקב, ולא למהר להאכיל תינוק שזה הרגע פלט. אין סיבה לדאגה, רפלוקס הינו מקרה שכיח וברוב המקרים הוא עובר כאילו לא היה. ביצוע תרגילים מוטוריים, במיוחד אלה של שיפור שכיבה על הבטן, יקלו על התינוק וגם יעזרו להתפתחותו. לכן אין להפסיק אותם בגלל פליטות מרובות שאינן קשורות כלל לביצוע תרגילי ההתפתחות.

הקלה על ריפלוקס אצל תינוקות

במידה ורופא יאבחן שמדובר במקרה קשה של ריפלוקס, הוא ירשום תרופות בהתאם, המותרות לתינוקות, וכן יציע להורים להאכיל בפורמולה מיוחדת לתינוקות שנוטים לפלוט הרבה, ולעיתים קרובות. כמו כן, אם האם מניקה, כדאי להיוועץ עם תזונאית נשים ותינוקות. התזונאית תבדוק את התפריט של האם המניקה, ותמליץ לעשות ניסיונות לראות אם ישנן מאכלים שמחמירים את המצב.

מצב נוסף שקיים הוא ריפלוקס סמוי. במקרים של ריפלוקס סמוי, תכולת הקיבה אמנם עולה חזרה לוושט אך חוזרת חזרה למטה, ולכן התינוק לא פולט ולא מקיא אבל הוא חש בכאב וצריבה בוושט ובגרון. כתוצאה מכך, התינוק לא יהיה רגוע, יקשר אוכל לכאב, ולכן יסרב לאכול ואף יקשית את גבו כתגובה לניסיון האכלה, או בסיום ארוחה.

על מנת לדעת שמדובר בריפלוקס ולא בגזים, שהתגובות אליהם דומות בגילאים של עד 4 חודשים, יש לשים לב שמגזים סובלים בעיקר לקראת הערב ומריפלוקס לאורך כל היום, בעיקר סביב האכלות. בכל מקרה של תגובה שלילית לאוכל, או אי נוחות של התינוק, יש להיוועץ עם הרופא. אמנם מדובר בתופעה מאוד לא נעימה, שגם מבוגרים סובלים ממנה, אך אין להתייחס אליה כמחלה, אלא כשלב חולף בשלבי התפתחות התינוק. כמו כן, יש לעשות הכל על מנת להקל על התינוק.