אני עומדת בקופה בסופר ומעמיסה את השקיות של הקניה השבועית, בקופה לידי אמא עם שני ילדים שמשתוללים והיא מנסה להעיר להם באסרטיביות, מבלי להרים את הקול וגם לסדר את הקניות. תוך כדי, היא גם מנסה לחפש את כרטיס האשראי כדי לשלם לקופאית, שנראית מאוד חסרת סבלנות. אוי… כמה שאני מכירה את הסיטואציה הזו. באותו הרגע, לי עצמי היה בא לצעוק על הילדים שלה שירגעו, וכמו שאני אומרת לילדים שלי הייתי אומרת גם להם: “אם אתם לא יכולים לעזור, לפחות אל תפריעו!”.
ללכת לסופר עם הילדים…
ללכת לסופר עם הילדים זה סיוט. כן, זו המילה הנכונה – סיוט. אבל לפעמים אין לי זמן אחר או שהבית ממש ריק, ולפני ששירותי הרווחה יבדקו אותי, ויגלו שנתתי לילדים לאכול קורנפלייקס לארוחת צהריים (מבטיחה שזה קרה רק פעם אחת, ורק כי הם ביקשו נורא יפה!), אז לפעמים גם אני מגיעה למצב של חוסר ברירה ונגררת עם הילדים לסופר. בגלל שחוויתי את זה לא מעט פעמים, ובגלל שאני ממש לא רוצה להיות האמא הזו שבקופה לידי, ושמישהי אחרת תסתכל עליי ברחמים, הצבתי מספר כללי יסוד שחייבים לעמוד בהם על מנת ללכת לסופר עם הילדים ולעבור את זה בשלום.
כללים הכרחיים לקניות בסופר עם הילדים
- יש לתאם ציפיות לפני שמגיעים לסופר. להחליט אם אתם מרשים להם לקנות חטיף או שתייה ו/או ממתק, להסביר להם מראש שהם יכולים לבחור אחד ורק אחד, ואסור להם לבכות או להתעצבן אם לא יקבלו הכל מהכל בסופר. לפעמים התצוגה והשפע עושים חשק שקשה להם לעמוד בו.
- לא ללכת לסופרמרקט כשרעבים! כמו שאתם לא תלכו לסופר כשאתם רעבים, אל תקחו את הילדים לסופר כשהם רעבים. כי אולי אתם יכולים להתאפק, אבל הם פחות. הדבר יכול לגרור לא מעט ויכוחים מיותרים.
- אצלנו בארץ מקובל לפתוח את השקית ואת בקבוק השתייה לפני ששילמנו עליו. בארצות אחרות זה לא נהוג. מה שחשוב זה להסביר לילדים שאמנם זה אפשרי, אבל חשוב מאוד לשמור את השקית או את הבקבוק בכדי לשלם עליו לפני היציאה. כמובן יש להסביר שאין לגעת ולאכול כל מה שרואים ונמצא זמין מול העיניים כמו ממתקים, פיצוחים ואחרים הנמכרים על פי משקל…
- הטילו עליהם משימות. אני מחלקת להם את רשימת הקניות. הם יודעים איפה כל דבר נמצא כבר, ואני אומרת להם להביא לי. כמובן שאני בוחרת את הדברים שקרובים אליי, כך שהם תמיד בקשר עין איתי בתוך הסופר.
- למדו את הילדים שיעור בנימוסים. כמו בכל דבר, אני אוהבת להשתמש בכל אפשרות ללמד את הילדים שלי נימוסים, כבוד ודרך ארץ. באמצעות ההליכה איתם לסופרמרקט, אני מסבירה להם את המהות של לחכות בסבלנות בתור, לכבד את מי שעומד לפניהם, לבקש יפה ובנימוס את הגבינה ואת הנקניק במעדנייה, וכשלמישהו חסר עודף אני תמיד מציעה לעזור.
- אני מטילה עליהם אחריות. לפני שנוסעים אני שואלת אותם מה חסר לנו בבית, ומה הם רוצים שאקנה – עוגיות, שתייה, חטיפים, מעדנים… וכאשר מסיימים לערוך את הקניות בסופר, הם עוזרים לי לסחוב את המוצרים מהקופה לאוטו, ומהאוטו לבית.
נכון שזה קל להגיד וקשה ליישם. הרי גם אם הילד הסכים באוטו על חטיף אחד, בתוך הסופרמרקט הוא יראה שני חטיפים, וייכנס להתקף צרחות באמצע המעבר בסופר. או שהיא תרצה את הממתק שליד הקופה, למרות שכבר אכלה ממתק אחד כשנכנסו לסופר ולא תרפה, והוא, כמובן יצטרך לשירותים בדיוק כשתוציאי את הכרטיס אשראי בשביל לשלם. אז בגדול, באמת שעדיף לעשות את הקניות בלעדיהם, אבל אם כבר אתם נמצאים שם איתם, אמצו את הכללים על מנת שיהיה כמה שיותר כיף וכמה שיותר נעים לכולם.