מסתבר, שלמרות מה שנהוג לחשוב ומה שמלמדים אותנו על תינוקות, הם נולדים עם היכולות הטבעית לשלוט בסוגרים שלהם. כמו כל יכולת אחרת שהם נולדים איתה, ברגע שאנחנו לא מתייחסים אליה או מטפחים אותה, היא מתנוונת וכך התינוק מתרגל להיות עטוף בתוך החיתול משך כל היום, ולעשות בו את צרכיו. כתוצאה מכך, התינוק מפסיק להיות מודע לאינסטינקט איתו הוא נולד.

גמילה מחיתול בקלות

אנו מרגילים את התינוקות שלנו לעשות את צרכיהם בחיתולים מכיוון שזה נח לנו, ולכן גם אנחנו וגם הם מתרגלים במהרה לרעיון של חיתולים. אבל אז מגיע הגיל בו זה נהיה פחות נח, יותר יקר, והילד כבר מספיק גדול בשביל להגיד שהוא צריך לשירותים. זהו הזמן לגמול מהחיתול לתמיד. באנגלית, תהליך גמילה מחיתולים נקרא ‘potty training’, בתרגום חופשי “אימון לעשיית צרכים בסיר”. בעברית אנחנו משתמשים במילה ‘גמילה’ שהיא מילה קצת קשה יחסית לתהליך זה. מכיוון שאין כאן גמילה ממשהו שאותו התינוק צורך בקביעות, עדיף להתייחס לתהליך כהקניית הרגלים נכונים. בתהליך “גמילה מהחיתול” אנו בעצם אנו עובדים על החזרת המודעות הטבעית של התינוק לשליטה על הסוגרים שלו. ללא חיתול עליו להיות מודע למתי הוא צריך לעשות את צרכיו.

תהליך גמילה מחיתולים

בין אם נבחר ללמד את הילדים לעשות את צרכיהם בסיר או ישר בישבנון בבית השימוש, נקפיד על כך שזה יהיה תהליך למידה מובנה. כמו שאנחנו מלמדים את הילד לאכול לבד, להתלבש לבד, לצחצח שיניים לבד, כך גם נלמד אותו לזהות מתי הוא צריך לעשות את צרכיו, ולעשות אותם בשירותים לבד.

ברגע שהחלטנו שהילד מוכן לעשות את צרכיו בשירותים, ואנחנו מוכנים לתהליך הקניית ההרגלים, נתחיל לדבר איתו. נסביר לו איפה עושים צרכים, על הרגשות שעוברים בגוף כשצריכים לשירותים, ונעזור לו להבין מתי הוא צריך להגיד שהוא צריך ללכת לשירותים. לאחר מכן, נראה לו מתי אנחנו הולכים לשירותים, ומה אנחנו עושים שם. חשוב שיראה שלא מדובר במקום מפחיד וקשה, אלא במקום נעים ונח, שאליו הולכים בקלות ועושים שם את הצרכים. כל אחד מתי שהוא צריך.

אם לילד אין בעיה בריאותית כלשהי, הוא ידע לזהות מתי הוא צריך להתפנות. התפקיד שלנו הוא לעזור לו לשים לב לכך. לכן, נסביר לו מה ההרגשה, וכאשר בפעם הראשונה יברח לו פיפי למשל, נגיד לו שככה זה מרגיש! נבהיר לו שעל זה דיברנו וכך מרגיש כאשר יוצא פיפי. עלינו להפוך את המצב לחיובי, ולא לגרום לו להרגיש רע על כך שברח לו פיפי, אלא לעודד אותו שצריך לעשות זאת בשירותים. בפעם הבאה הוא ידע לזהות את ההרגשה ואת הצורך לפני, ולבקש ללכת לשירותים. זהו תהליך ה”גמילה” הטבעי.

תהליך גמילה מחיתולים

בשלב הבא, הילד יעשה פיפי ויאמר תוך כדי שיש לו פיפי, ועם הזמן הוא כבר ידע להגיד רגע לפני שזה מגיע. מאוד חשוב לא להיבהל ולא להבהיל אותו. גם אם ברח לילד באמצע הסלון, לא לקפוץ ולצעוק “אוי לא!” אלא להגיד “לא נורא, יצא לך פיפי, יש לך עוד? בוא נלך לשירותים…”, ואז להחליף לו את הבגדים.

זכרו, שהבשלות של כל ילד שונה משל ילד אחר, וכל תהליך הוא ארוך יותר או קצר יותר בהתאם לילד. הדוגמא האישית וההתמדה של ההורים, הם אלה שיביאו את הילד לשלב ההתפתחותי הנכון, והם שיעזרו לו לעבור את תהליך ה”גמילה” בצורה הנכונה ביותר והמהירה ביותר.

שלבים מעשיים לגמילה מחיתולים

תהליך גמילה מחיתולים הוא תהליך הדרגתי הבנוי מכמה שלבים. הדרך הנכונה לעבור אותו היא להתייחס אליו כתהליך למידה טבעי לחלוטין, ולא כגמילה ממצב כלשהו, אלא תהליך למידה. כל הפירושים וההסברים טובים ויפים, אבל בשורה התחתונה, איך גומלים את הילד שלך מחיתולים בדרך הכי מוצלחת, הנכונה והמהירה עבורו?

1. שלב ההכנה לגמילה מחיתול. קודם כל, אתם צריכים להיות מוכנים. רק אם אתם מוכנים נפשית לתהליך אז אתם יכולים להתחיל. אם אתם לא בטוחים בו, אתם תשדרו את זה לילד, וחוסר הבטחון שלכם יעבור אליו. לכן, אם החלטתם, עמדו מאחורי ההחלטה שלכם ב100% והראו לילד שאתם רציניים. כמו כן, צריך להכין את הבית לגמילה מחיתולים. יש לקנות כמויות של תחתונים, חיתולי גמילה (במידה והחלטתם להשתמש בהם), מגבונים לחים, סמרטוטים, דליי מים, לאפסן שטיחים, לעטוף ספות בניילון ולקנות מגיני מזרון למיטות. לאחר מכן, יש להכין את התינוק לגמילה – לדבר איתו על זה, להקריא לו ספרים וסיפורים בנושא, ואף להראות לו סרטונים על כך. הסבירו לו שבקרוב מאוד הוא יהיה ילד גדול, ילבש תחתונים, ויעשה את צרכיו בשירותים כמו הגדולים! הפכו את זה למשהו חיובי ותהליך כייפי עבורו.
2. שלב הורדת החיתול. הילד רגיל להיות עטוף בחיתול מרגע הלידה, במשך כמעט כל היממה. הוא לא מבחין אם הוא עם צרכים או בלי צרכים, וזה לא פחות נח לו כאשר החיתול יבש או רטוב. לכן, הוא צריך להרגיש את אי הנעימות של עשיית צרכים, ואת המגע שלהם על העור. אי לכך, מומלץ בהתחלה להוריד את החיתול לכחצי שעה ביום, עם הכנה מראש. אפשר ללא בגדים, ואפשר עם תחתונים, אבל להסביר לו שעכשיו מורידים חיתול ואם הוא מרגיש שהוא צריך לשירותים, שיגיד ויודיע. מן הסתם, בהתחלה הוא לא יגיד לפני, אלא אחרי. חשוב מאוד שלא להיבהל! להגיד לו “יופי – ככה מרגיש פיפי”. כמה פעמים כאלה, והוא ירגיש ויבין. עם ההתמדה וההבנה שלו אפשר להוריד ליותר זמן את החיתול.
3. שלבי עשיית הצרכים. בשלב הראשון משלבי עשיית הצרכים, הילד יעשה על עצמו, ורק אז יגיד שיש לו פיפי. אין מה להיבהל או להבהיל אותו, אסור לגרום לו להרגיש שעשה משהו לא בסדר. הסבירו לו ש”ברח לו” וקחו אותו לשירותים, שישב על האסלה גם אם כבר סיים לעשות את צרכיו. נקו אחריו, והחליפו לו את בגדיו כדבר טבעי. אל תעשו מזה עניין. בשלב השני, הילד יגיד שהוא צריך תוך כדי שהוא עושה את צרכיו, הרימו אותו וקחו אותו לשירותים. לפחות שיסיים לעשות את צרכיו בשירותים כפי שצריך. בשלב השלישי, הילד יגיד רגע לפני שהוא עושה את צרכיו, ברגע שהוא אומר שיש לו פיפי מהרו איתי לשירותים. לאחר מכן, הוא כבר יהיה מספיק מיומן כדי לדעת לומר מספיק זמן לפני שהוא עושה את צרכיו. אין מה לתגמל אותו כאשר מצליח, כי לא מדובר במשהו מוצלח שהוא עשה, אלא בתהליך טבעי. אבל אפשר להגיד לו “יפה מאוד”, כשהוא עושה את צרכיו בשירותים כמו הגדולים. אם הילד מפספס, אין מה לכעוס עליו, כי הוא לא עשה דבר רע. במקום זה, הזכירו לו להגיד בפעם הבאה שהוא צריך, ושצרכים עושים בשירותים.
4. גמילה בגן. ברגע שהחלטתם שאתם גומלים את הילד, יש לעדכן את הגננת שהתחלתם בתהליך. עדכנו אותה בשיטה שלכם ובגישה שלכם, על מנת שהיא תתאים את עצמה אליכם ואל הילד. יש לשלב את תהליך הגמילה בבית עם תהליך הגמילה בגן, אחרת הילד ילמד שבבית הוא עושה בשירותים, ובגן בחיתול. זה עלול להיות מאוד מבלבל ולהפוך את התהליך לארוך יותר ומייגע עבור כולם. שלחו את הילד לגן עם תחתונים והרבה בגדים להחלפה. הסבירו לו שכמו בבית, גם בגן הוא צריך להגיד לגננת שהוא צריך לשירותים, ושלא נורא אם “בורח לו”. נסו לשלב את הגמילה עם עוד כמה ילדים באותו גיל בגן, כך שיקל גם על הגננת וגם על הילדים. אל תבהלו אם בגן “יברח לו” יותר. בגן יש יותר פעילויות שהילד שקוע בהם, ובנוסף על כך, שם יש גננת אחת על מספר ילדים לעומת הבית, בו הוא מקבל את מירב תשומת הלב.
5. גמילה בשנת יום ובשנת לילה. את הגמילה בשינה כדאי להתחיל לאחר שהילד מפתח מודעות לעשיית צרכים, ויודע לזהות כשיש לו, והוא צריך וגם מבקש. רק בשלב הזה, הוא ידע לבקש גם כאשר הוא ישן, ולא יברח לו בשינה. מכיוון ששנת היום היא קצרה יותר, כדאי להוריד את החיתול בשנת היום ולראות אם הילד יודע לעשות לפני ולהתאפק במהלכה, מה שהוא לומד לעשות לאחר שהוא לומד לזהות שהוא צריך לשירותים. כך תגלו אם הוא יודע להתעורר כאשר הוא צריך להתפנות. לאחר שליטה מלאה, ניתן להוריד חיתול גם בלילה. רצוי לרכוש שעוונית ללילה כדי להגן על המזרון, ולהוסיף חומץ למכונת הכביסה שיעזור בהוצאת ריח השתן מהבגדים והסדינים.

נכתב בשיתוף לריסה גינת, ממציאת שיטת ‘חיתולס וסמולטוק’.