האם את זוכרת, הרי את בטוח זוכרת, את הרגע הזה שהיית נערה מתבגרת, או בשנות העשרים המוקדמות שלך (שזה סוג של נערה מתבגרת) וכעסת על אמא שלך? את בטח לא זוכרת למה, וזה גם לא משנה, שהבטחת לעצמך שאת לא תהיי כמוה? את זוכרת כל מיני דברים מהילדות שהפריעו לך בהתנהגות שלה, או שהצחיקו אותך, ואת אמרת לעצמך: “כשאני אהיה אמא, אני אתנהג אחרת. אני בטוח לא אהיה כמו אמא שלי”. אל תרגישי רע, כולנו עברנו את זה. כולנו היינו שם, וכולנו הבטחנו את זה לעצמנו. וכן, כולנו גם הפרנו את ההבטחה הזו כשהפכנו להורים בעצמנו.
ביום שאת הופכת להיות אמא, את לומדת להעריך את אמא שלך פי מיליון ממקודם. את קולטת פתאום את גודל האהבה ליצור חי, את זה שמה שאת עברת עם התינוק שלך היא עברה איתך, ופתאום הכל מקבל פרופורציות אחרות. כשאת בהריון את קולטת שהיא נשאה וסחבה אותך תשעה חודשים בתוכה, ככה כמו שאת סוחבת עכשיו את הילד שלך. כשאת יולדת, את קולטת שהיא ילדה אותך, היא עברה בדיוק את מה שאת עוברת עכשיו. כל לילה שאת לא ישנה, כי הקטנצ’יק עם חום, את מבינה כמה לילות היא לא ישנה, וכמה היא הקריבה בשבילך. זה לא שלא ידעת את זה קודם, רק שפתאום, כשאת בעצמך עוברת את כל זה, את ממש מבינה את זה, ואת ממש מעריכה.
להפוך לאמא שלך
“בחיים לא אהיה כמו אמא שלי!”
ביום בהיר אחד מגיע הרגע הזה שאת מוצאת את עצמך מבקשת את עצתה. כי לא רק שהבטחת שלא תעשי כמוה והפרת את הבטחתך, עכשיו את רוצה ללמוד ממנה! פתאום את נזכרת בכל תרופות הסבתא שהיא היתה רוקחת לך בתור ילדה, כשלא הרגשת טוב. כשהילד שלך חולה, את שוכבת לידו ומספרת לו ספורים על איך סבתא שלו, אמא שלך, הייתה עושה כך וכך, כשאת היית קטנה. הוא מעריץ אותה, ואת מגלה יחד איתו, שגם את.
עוברים הימים ועוברות השנים, ומגיע הרגע הזה שהילד קצת יותר גדול, והוא סוג של מראה עבורך. כאלה הם הילדים שלנו. הם נוגעים לנו בכל הנקודות הכי קשות שלנו עם עצמנו. פתאום את אומרת לו משפט, ועוד לפני שסיימת לומר אותו, את נעצרת בהלם. את נשמעת בדיוק כמו אמא שלך! זו שהבטחת לעצמך שלעולם לא תשמעי כמוה! אומרת את המשפט ההוא, שהבטחת שאת לעולם לא תגידי!
להיות אמא שלי זה לא רע
זה הרגע לעצור ולבחון את הסיטואציה, את המצב החדש הקיים. אם אלו היו מקרים לא נעימים ומשפטים לא נעימים לך בתור ילדה, ועכשיו את מוצאת את עצמך אומרת אותם, אז כנראה שאת צריכה להפסיק. הרי אלו דברים שאת לא רוצה להעביר הלאה, ודברים השתנו. את יודעת בתוכך שזו ההזדמנות שלך לתיקון ושיפור. אבל… אם אלו דברים שעכשיו את מבינה לטובה, מה שבתור ילדה לא יכולת להבין, אז המשיכי ועשי אותם. אחרי הכל, להיות כמו אמא שלך זה לא דבר רע. הרי היא לימדה אותך בחייך דבר אחד או שניים. טוב, אולי אפילו שלושה…
אין ספק שככל שהילדים יתבגרו, וככל שיהיו לך ילדים נוספים, עוד את תביני אותה יותר. סיטואציות שנראו לך פעם בצורה אחת, יראו לך לגמרי אחרות בהסתכלות שנייה, בתור אמא מנוסה. כשהבת שלך תהיה נערה מתבגרת ותריבו, למרות שעכשיו שאת מביטה בה ישנה מכורבלת בצורת עובר במיטה ואת ממש לא יכולה לדמיין את זה קורה, אבל זה יקרה – אז היא תבכה ותחשוב שאת לא מבינה אותה. היא כמובן, בדיוק כמוך, תבטיח לעצמה שהיא לא תהיה כמוך, לעולם. עד הרגע שהיא תהיה בדיוק כמוך, אמא.