כאשר ירדו לי המים אני זוכרת את זה כזרם מים בלתי פוסק, המים יצאו ויצאו. בכל ציר וכל לחיצה יצאו עוד ועוד מים, ולא ממש הצלחתי להבין מה מקור כל המים הללו, ואיך הכלתי כל כך הרבה נוזל בתוכי. בשלב כלשהו, הרופא הזכיר “ריבוי מי שפיר”, אבל לא ייחס לזה חשיבות יתרה, ככל הנראה כי כבר הייתי במהלך הלידה עצמה, והכל התנהל באופן תקין. לאחר שהתאוששתי מהלידה, החלטתי להעמיק בנושא ולהבין מה הכוונה בריבוי מי שפיר, ואם אני צריכה להתכונן בנושא לקראת ההריון הבא. לפני כן, חשוב להבין מהם מי שפיר בכללי, ומה תפקידם בכל התהליך הזה.

מי שפיר

מי שפיר הם הנוזל שממלא את שק השפיר, אשר נמצא ברחם האישה במהלך ההריון ומגן על העובר.

תפקידי מי השפיר:

• להגן על העובר מפני חבלות.
• לאפשר תנועה של העובר, ועל ידי כך לאפשר התפתחות השלד והשרירים.
• לאפשר בליעה ונשימה של מי השפיר על ידי העובר, ועל ידי כך לאפשר את התפתחות הלב והריאות.
• לשמור על טמפרטורה קבועה עבור העובר בתוך הרחם.
• להכיל הורמוני גדילה שהעובר צריך להתפתחותו.

שק השפיר, המכיל את נוזל מי השפיר, מתחיל להתמלא כשבועיים לאחר הפריית הביצית. לאחר כעשרה שבועות, הנוזל כבר מכיל חלבונים, פחממות ושומנים, שעוזרים לתהליך ההתפתחות והגדילה של העובר. בשליש הראשון, הדם של האם עובר סינון והוא המקור העיקרי לנוזל מי השפיר. בשליש השני להריון, מעור העובר יוצא נוזל חוץ תאי והוא המקור העיקרי לנוזל מי השפיר. בשליש השלישי, שתן העובר ונוזל שעובר מריאות העובר דרך השיליה, הם המקור העיקרי לנוזל מי השפיר.

כמות מי שפיר במהלך ההריון והלידה

בדיקת מי שפיר בהריון

במהלך ההריון יש לבדוק את כמות מי השפיר, ולוודא שאין יותר מדי מים או פחות מדי מים, העלולים לסכן את ההריון ואת העובר. בדיקה הכמות נעשית בשתי דרכים:

1. בדיקה פיזית – הרופא בודק את הבטן. אם יש קושי במישוש הרגליים והראש של העובר ייתכן מצב של ריבוי מי שפיר. אם הבטן קטנה יחסית לגיל ההריון, יכול להיות שמדובר במיעוט מי שפיר. הבדיקה הינה פיזית שמבצע הרופא בעצמו, והיא אינה בדיקה מדויקת. לכן בכל חשש, תתבצע גם בדיקת אולטראסאונד.

2. בדיקת אולטרא סאונד – נקראת גם “בדיקת נפח מי שפיר”. בבדיקה זו, הרופא מחלק את הבטן לארבע חלקים ביחס שווה מן הטבור, בודק את גודל כל רבע, ולאחר מכן סוכם את כולם יחדיו. אם יתקבל מספר המציין סכום כולל הנמוך מחמישה סנטימטרים, ישנו מיעוט מי שפיר, ואם יתקבל מספר הגדול מעשרים וחמישה סנטימטרים, יש ריבוי מי שפיר.

מיעוט מי שפיר

בשלב מוקדם של ההריון, כאשר יש מיעוט מי שפיר בשק ההריון, זה יכול לגרום לעיכובים בהתפתחות העובר. מיעוט במי שפיר בשק ההריון בשלב מאוחר של ההריון, יכול לגרום לסיבוכים בלידה עצמה עקב מצוקה עוברית בזמן הלידה, או להעיד על סיכוי גדול יותר לזיהום מי השפיר.

סיבות למיעוט מי שפיר

1. מום מולד במערכת העצבים של העובר.
2. הפרעה כרומוזומלית שפוגעת בכליות העובר.
3. פגיעה בשילייה או שילייה לא תקינה.
4. רעלת הריון.
5. היפרדות שיליה.
6. נטילת תרופות שאסור ליטול במהלך ההריון.
7. מומים במערכת השתן של העובר.

במצב בו יש מיעוט מי שפיר בשק ההריון בתחילת ההריון, יש לשקול את האפשרות של הפסקת ההריון, בייחוד אם הסיבה לכך היא מום בעובר או הפרעה כרומוזומלית. אם מיעוט מי השפיר מתגלה בהמשך ההריון, ובהתאם לכמות המים שיש, יש לשקול את יילוד העובר.

ריבוי מי שפיר

כאשר יש ריבוי מי שפיר בשק ההריון במהלך ההריון, הדבר יכול להגדיל את הסיכויים להיפרדות שיליה, דופק מהיר של העובר (טכיכרדיה), ואף לגרום ללידה מוקדמת. כמו כן, יש קשר כמעט ישיר בין ריבוי מי שפיר למנח עכוז של העובר ודימומים לאחר הלידה, שכן לרחם יהיה קושי להתכווץ למידותיו טרום הלידה.

סיבות לריבוי מי שפיר

1. סכרת.
2. מום במערכת העיכול של העובר.
3. הפרעה בהפרשת ההורמון שנוגד השתנה אצל העובר.
4. הפרעה כרומוזומלית.
5. זיהום ברחם.
6. RH שלילי של האם / RH חיובי של האם / אי התאמה ביניהם.

בריבוי מי שפיר אין איך לטפל, ולכן צריך רק לעקוב אחר הכמות. אם קיים לחץ תוך בטני, ינקזו את מי השפיר, אך לרוב זה לא יקרה. בעת הלידה, במידה ולא ירדו המים לפני תחילת הלידה, תעשה פקיעת המים על ידי המיילדת באמצעות החדרת מחט גדולה, בצורה מבוקרת, על מנת להמנע מכמות מים גדולה שתצא ותגרום ללחץ ונזק לחבל הטבור.