להיות בהריון זה נס, זה פלא. זה משהו שלא נתפס. את באמת ובתמים מגדלת בתוכך בן אדם! הוא מתחיל כזירעון קטן וחמוד ומתפתח אצלך ברחם עד שהוא מושלם (!!!) ומוכן לצאת לאוויר העולם, ולתפקד בעצמו. באמת שאין דבר יותר מופלא מזה, ולא משנה כמה פעמים ילדתי ועוד אלד, זה נשאר כקסם בעיניי. א-ב-ל, הריון זה לא תמיד כיף. ואני לא מתכוונת רק לתופעות הלוואי הידועות לשימצה והמעצבנות למדי כמו צרבת, בצקות, ובחילות, שאותן זה כל אחת עוברת או לא עובדת בדרכה שלה. אני מדברת על הדברים שקורים לכולן, לכל אחת ואחת מאיתנו לפחות פעם אחת אם לא יותר, במהלך תשעת החודשים בהן אנחנו יוצרות את הפלא הזה בתוכינו. דברים די מתסכלים שבאותו רגע את חושבת לעצמך “ממש, אבל ממש לא בא לי להיות בהריון כרגע”. רוצה דוגמה? בבקשה:
-
לא פשוט להיות בהריון
כשלא קמים בשבילך באוטובוס או ברכבת. ואני לא מתכוונת לתקופה של תחילת ההריון, כשאת מרוחה, עייפה ובא לך להקיא, אבל אף אחד עדיין לא יודע למה. אני מתכוונת כשאת עולה עם בטן גדולה מקדימה, וכולם מביטים לצדדים או עלייך, אבל לא קמים. מלבד זה שזה מתסכל, ולא תמיד יהיה לך נעים לבקש שיקומו (אני אגב היתי מבקשת חופשי), זה כבד ואף מסוכן לעמוד בנסיעה.
- לגלח רגליים. נתחיל בזה שמחודש מסויים את לא ממש רואה את הרגליים וכפות הרגליים, הן בכלל זיכרון רחוק עבורך. אז עוד לגלח אותן? הפיתרון, אם את לא רוצה ללכת לקוסמטיקאית, הוא לתת לבן זוגך לעשות זאת. הרי במילא לא תראי אם פיספס פס של שערות…
- כשכל החתונות יוצאות בעונת האביב/קיץ ואת בהריון מתקדם ויכולה ללבוש רק שמלת אוהל ולנעול רק כפכפי אצבע. גם אם תתאפרי ותעשי תסרוקת כשאת בהריון, ותמצאי שמלה ממש יפה (יחסית), תמיד שתביטי בתמונות של האירוע לאחר מכן, את תחשבי שהיית שמנה ונפוחה, והעור שלך זהר והשיער שלך היה שמנוני מדי…
- כשהבטן מגרדת בצורה כזו שאת הולכת ברחוב ומרגישה כמו חתול, שרק מחפש עמוד להתחיל להתגרד עליו. ואז מגיע הרגע הזה שאת מתחילה “ללטף” את הבטן עם הציפורניים בצורה שתיראה כמה שיותר אלגנטית לעוברים ושווים אבל תעזור ולו בקצת להעביר את הגרד הנוראי הזה שתקף אותך פתאום.
- כשקצת לפני הלידה, הגוף שלך מתחיל להכין את עצמו ללידה הקרבה ולהנקה שלאחריה. מה שאומר, שתי תופעות לוואי מאוד פתאומיות ולא נעימות במיוחד- דליפת חלב מהשדיים וצירים מדומים. עם הצירים המדומים אפשר עוד איך שהוא להסתדר, הם באים והולכים ובעיקר מציקים, ואם את עוקבת ורואה שהם פוסקים את יודעת שזה טרם הזמן לארוז תיק ולנסוע לבית החולים. אך, עם דליפת חלב פתאומי בחולצה צמודה וחזייה שלא מיועדת להנקה בלי רפידות, זה יכול להיות קצת מביך. בעיקר אם את באמצע פגישת עבודה או במסעדה עם חברים. המלצה אישית – מהרגע שזה מתחיל שימי רפידות הנקה בחזייה.
- כשרוב הבדיקות הן בדיקות שתן שמחייבות אותך להטיל את מימייך לתוך כוס. ולא מספיק זה, זה צריך להיות גם שתן אמצעי. כך שלא מעט פעמים את מוצאת את עצמך מנסה למצוא תנוחה, עם הבטן והכל, לעשות קצת פיפי באסלה, קצת פיפי בכוס, והרבה על עצמך. אני אומרת לך, בסוף זה עוד יהפוך לספורט אולימפי.
- בדיקות ואגינליות. כמו בדיקות השתן, גם בדיקות ואגינליות תעברי לא אחת ולא שתיים במהלך ההריון, בעיקר כשתגיעי ללדת ויבדקו לך פתיחה. מה שאומר שלא מעט אצבעות תיכנסנה לשם כשכל יד יש לה אצבעות בגודל אחר, והשיחות סביבך תעסוקנה בנושא של “פתיחה של כמה אצבעות?”, כשאת בו בזמן תנסי להסיט את המחשבה “מאיפה נפתח שם בדיוק”…
- העובדה שאין לך מושג מה יצא. זה מסקרן, מאוד. את מדמיינת וחולמת ומביטה בלי סוף בצילומי התלת מימד שעשו לעובר, אבל את לא יודעת איך יראה התינוק שיוולד. את כבר כל כך סקרנית שזה משגע אותך. אל דאגה. בסוף הוא יצא… והוא יראה בדיוק כמו אבא שלו.