הגיע הזמן, ומסיבה זו או אחרת אנחנו צריכים להכניס את התינוק למסגרת. האוצר שלנו, זה שילדנו וגידלנו וטיפחנו- ועכשיו צריך להתמודד עם הכנסת תינוקות למסגרת בפעם הראשונה.
זה טבעי ונורמאלי לחשוש מהשינוי הניצב בפתח אבל בואו ניזכר רגע למה בחרנו להכניס אותו למסגרת זו או אחרת:
מובן שיש את הסיבות האובייקטיביות של חזרה שלנו לשגרת העבודה אבל בכל הקשור לפעוט הרי כאן ייחשף לסביבת ילדים בני גילו, לגירויים מותאמים לשלב בו נמצא בתוך סדר יום מובנה, מעבר לאלו יש את השיקולים שהנחו כל הורה לבחור במסגרת שבחר- ההמלצות/ האוכל/החצר הגדולה/המטפלת שהילד התחבר אליה בשניות ועוד..
רק נולדו וכבר צריך להכניס למסגרת
רגע לפני שנכנסים למסגרת חשוב שנזכיר לעצמנו את מה שהנחה אותנו, נחזק את עצמנו ובהתאם נעביר לילד את תחושת הביטחון שלנו, מה שיסייע גם בביסוס הביטחון שלו.
לכל גן ההנחיות שלו לגבי תהליך הקליטה במסגרת החדשה, בדרך כלל הכניסה נעשית באופן הדרגתי ובליווי ההורה. חשוב לזכור שלכל ילד הסתגלות שונה. אפשרו לילדכם להשתלב בקצב שלו, אל תנסו ללחוץ עליו. לוו אותו, הציגו לו את הדמויות המטפלות, את פינות הגן. יש ילדים שימהרו להשתלב ולשחק ולעומתם, כאלה שלא ירצו לזוז מכם.
חשוב לזכור כי בגילאי שמונה חודשים לערך מתפתחת אצל תינוקות רבים חרדת זרים שהינה חשובה להתפתחות הילד ועשויה להימשך מס’ חודשים- אותו ילד שהופך ליותר עצמאי מוטורית, מתקשר וממלמל, מתפתח גם קוגנטיבית, לומד להבדיל בין דמויות מוכרות וזרות ולחשוש מהלא מוכר.
ייתכנו גם שינוים באופן הפרידה במהלך השבועות הראשונים כך שילד ש”שיחרר” בקלות בהתחלה מבין כעת שהפרידה מההורה וההשארות בגן הופכת לקבועה ולאחר זמן קצר יבטא יותר קשיים בפרידה. כאמור, לכל ילד הסתגלות אינדיווידואלית וחשוב שנהיה קשובים אליו, נהיה סבלניים, נחבר לדמות מטפלת בגן ונביא “אובייקט מעבר” במידה ויש כזה(חפץ שהילד קשור אליו ומסייע לו להירגע) במטרה להקל בתהליך ההסתגלות.
תמיד חשוב להיפרד מהילד טרם לכתכם. פעמים רבות הורים נוטים לחשוב כי אם “יחמקו החוצה” לילד יהיה קל יותר שהרי לא צריך להתמודד עם הבכי בשלב זה. מה שלא נלקח בחשבון הוא שברגע שהילד קולט שאינכם בסביבה הוא אינו מבין לאן נעלמתם ותחושת הביטחון מתערערת מה שעשוי לגרום לקשיי פרידה בהמשך. מוטב, אם כן, להסביר כי אתם הולכים (וכן, ילדים מבינים גם בגילאים צעירים מאד..) וכי תחזרו עוד מס’ שעות. אולי הילד יבכה באותו הרגע, תגובה המעידה על התקשרות טובה עם ההורה ועל הרצון הטבעי להישאר אתו אך כשתשובו תזכירו שכפי שהבטחתם בבוקר- הלכתם וחזרתם. הילד ילמד שהוא יכול לסמוך עליכם ותתחזק תחושת הוודאות שההורה לא עלול להיעלם פתאום.
תחושת הוודאות הזו תסייע לילד להיות פנוי להכרות והנאה במסגרת החדשה.
מובן שאתם רשאים להתעדכן עם הגננת במהלך היום כיצד מרגיש האוצר שלכם ולבקש עדכון גם בסופו של יום.
ייתכן שבשובכם הביתה תחושו בילד עייף יותר או “צמוד” אליכם יותר (ואולי גם וגם…)
אלו הן אך תגובות טבעיות. השהות במסגרת היא אינטנסיבית- עם אנשים, גירויים, פעילויות.
במסגרות רבות נפסקת תנומת הבוקר כבר בגיל צעיר והילד עייף!
ילדים מגיבים לשינוי ואני מאמינה כי נכון להתאים את שיגרת הבית לשינויים שעובר הילד בזמן תקופת ההסתגלות, כך, למשל- לאפשר לו לישון מוקדם יותר ולהשלים את שעות השינה אשר זקוק להן, להיות סבלניים לצורך שלו בקרבתכם ולזכור כי הוא טבעי נוכח השינוי שחווה במהלך היום.
מובן, שמנגד ישנם ילדים אצלם השינוי פחות יורגש. כפי שכבר ציינתי- שינוי מתקבל אצל כל ילד באופן אישי ושונה.
כניסה למסגרת, אם כן, מהווה שינוי גדול ולחלק גדול מהתינוקות, “פרידה” ראשונה של ממש מאמא. השינוי טומן בחובו התרגשות והתפתחות לצד חששות ודילמות והרי כל אלו חלק בלתי נפרד מהתחושות שילוו אותנו כהורים דואגים, אכפתיים אשר רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו.
אני מאחלת לכם הסתגלות טובה ושנה מקסימה של התפתחות, גדילה והנאה עם הקטנטנים!
וגם… קצת זמן מנוחה לעצמכם (מקווה שלקחתם כזה כי אתם ראויים לו..) בין כניסת הילד למסגרת ולקראת חזרה שלכם לשיגרה
נכתב ע”י רוני שפירא סוקלסקי, מדריכת ליווי התפתחותי, מנחת הורים, עובדת סוציאלית ויועצת שינה.