אלרגיה לפול היא אחת מהאלרגיות הנפוצות ביותר בקרב העדות הכורדיות והעיראקיות ביהדות. לכן, אם ידוע שיש רגישות לפול במשפחה יש לאבחן את התינוק על ידי בדיקות אלרגיה, מכיוון שאין מדובר באלרגיה שיאבחנו סתם כך בהמשך החיים.
בשבוע שעבר אחותי ואמי יצאו למסעדה וישבו לאכול מנה גדולה של חומוס עם פול. לקראת הערב האחיינית שלי לא הפסיקה לבכות, התפתלה מכאבי בטן ולמרות שהיא היתה מאוד עייפה היא לא נרדמה. אחותי, שמניקה הנקה מלאה, ניסתה לחשוב מה הקטנה אכלה במהלך היום שיכל לגרום לה להרגיש כך ואז נזכרה שהיא אכלה חומוס. אמנם הילדה לא נגעה בפול, כי היא רגישה לפול, אבל ייתכן שהחומוס נגע קצת. חלק מה תסמינים של אלרגיה לפול הם עייפות קיצונית וכאבי בטן עזים.
האלרגיה לפול נוצרת עקב שינוי גנטי שמוביל לחוסר באנזים ה-G6PD ובעקבות כך חלק מתאי הדם האדומים רגישים לחומרים מסויימים, כמו למשל לפול. החומר העיקרי שאליו האנשים האלרגים יפתחו רגישות נקרא סולפה ויש לוודא שאינם נוטלים תרופות המכילות אותו.
השינוי הגנטי שגורם לחוסר באנזים זה מועבר בכרומוזום ה-X ולכן הוא מועבר על ידי האישה ורוב הנשים תהיינה נשאיות ולא רגישות, בעוד רוב הגברים יהיו רגישים לפול כאשר האנזים חסר אצלהם.
כאשר ידועה רגישות לפול אצל אחד מבני המשפחה, על התינוק לעבור בדיקה לאבחן את האלרגיה. אם אכן התגלה שהוא רגיש לפול, יש להקפיד על המגבלות אך אין כל חשש או בעיה לנהל אורח חיים רגיל.
אנזים G6PD ותפקידו
תפקיד האנזים הוא להגן על התאים האדומים מפני הנזקים של החמצון. במצב של אלרגיה לפול, בו האנזים לא מיוצר בגוף, התאים האדומים עלולים להיחשף לזיהום במקרה של אכילת פול או שימוש בתרופות המכילות את חומר הסולפה והזיהום עלול להרוס את תאי הדם האדומים. במצב כזה, תאי הדם האדומים יפורקו במהירות ואותו אדם יסבול מאנמיה.
התסמינים של אלרגיה לפול
אלרגיה לפול
מדובר באלרגיה שעלולה לסכן את חייו של מי שרגיש לפול, לכן יש להקפיד מאוד על אי אכילת פול ואי נטילת תרופות המכילות את החומר “סולפה”. במידה ואדם הרגיש לפול יאכל את אותם כימיקלים שנמצאים בו יתכן מצב קיצוני של הרס תאי דם אדומים ואנמיה שיגרמו לפירוק מהיר של כדוריות הדם האדומות. מצב זה יגרום לשחרור ההמוגלובין אל נוזל הפלסמה ועלול להוביל למוות.
הרס תאי הדם האדומים ישפיעו על רמת ההמוגלובין בדם ועל הכליות באופן ישיר, ההמוגלובין יהפוך לבילירובין בכמויות גדולות שתשקענה ברקמות העור השונות ותגרומנה לצהבת בלחמיות העיניים, חיוורון, שתן בצבע כהה (עקב הפרשה מוגברת של המוגלובין בשתן), כאבי בטן עזים וכאבי גב עקב מעבר ההמוגלובין דרך הכליות. כמו כן, תורגש עייפות בצורה קיצונית וקוצר נשימה מכיוון שאותו אדם לא מקבל חמצן בצורה מספקת.
טיפול באלרגיה לפול
הטיפול הוא בעיקר מניעה. יש להתרחק מכל מזון שמכיל פול או שערבבו אותו עם פול. כמו כן, יש להימנע לחלוטין מתרופות המכילות את החומר שעלול לגרום לאותה תגובה אלרגית.
במידה וכן נחשף אותו אדם לפול, יש לפעול באופן מיידי ובהול – להגיע לבית החולים מיד, על מנת להיות במעקב של תפקודי כליות ורמת ההמוגלובין בדם. מאכילת פול מאוד קל להימנע, שכן הוא לא מצרך נפוץ בכל ארוחה וניתן למצוא מזונות שלא מכילים אותו. לעומת זאת, רשימת התרופות שמכילה את החומר הפעיל בפול, הינה ארוכה במיוחד ומשתנה עם תרופות חדשות שנכנסות לשוק. עקב כל, יש ליידע בבית חולים, בכל מצב, בכל טיפול וכמובן את הרופא המטפל, לגבי הרגישות לפול, כולל בטיפול שיניים ומתן חיסונים באופן רגיל.