מחלת העגבת היא אחת ממחלות המין המדבקות אשר מועברת על ידי קיום יחסי מין, על ידי מגע של דם בדם, בין אם זה בקבלת מנת דם של חולה במחלה או בין אם זה במגע עם פצע פתוח של חולה במחלה. בנוסף, מחלת העגבת אף עוברת בהריון מאם לעובר שברחמה. העגבת היא מחלה מאוד מסוכנת לנשים בהריון, מהסיבה שהיא יכולה לגרום להפלה ולידה מוקדמת וגם לעבור לעובר ולהדביק אותו עוד בהיותו ברחם.
כמו כן, מאוד קשה לזהות את המחלה בשלבים המוקדמים שלה ולכן נוהגים ברפואה לכנות אותה “החקיין הגדול”, מכיוון ששלביה הראשונים דומים לשלבים של מחלות אחרות ומקשים על זיהוי שלה בזמן.
התפתחות מחלת העגבת בגוף
אנטיביוטיקה נגד מחלת העגבת
המחלה מתפתחת בשלושה שלבים. בשלב הראשון מופיע כיב ללא כאבים למשך כחודש ימים שמחלים לאחר מכן. בנוסף תיתכן התנפחות של בלוטות הלימפה במקום שבו הופיע אותו הכיב. בשלב השני של המחלה, בזמן של בין שבועיים עד חצי שנה לאחר שהכיב נעלם, מופיעה פריחה מקומית ושטפי דם באזור בו היה הכיב יחד עם נפיחות בבלוטת הלימפה המלווה בחום, בכאבי ראש ובתסמינים נוספים של שפעת. מדובר בשלב שנמשך מספר ימים עד מספר שבועות! בשלב השלישי, שיכול להגיע גם לאחר שנים והוא תוקף יותר מ-30% מהחולים שאינם מקבלים טיפול בזמן, מדובר בפגיעה חמורה ביותר בעור, בריריות, בעצמות ואפילו בחוט השדרה. זהו שלב בו החולה אינו מדבק כבר.
חשיבות אבחון עגבת לפני הריון
אחת הבדיקות החשובות לאישה טרם הכניסה להריון, או בתחילת ההריון, היא בדיקה האם היא חולה בעגבת. שכן, אם היא נדבקה במחלה והיא כבר בהריון, יש לטפל בה במהלך ההריון ולטפל בעובר מיד לאחר הלידה ולא להמתין. המתנה במקרה של עגבת יכולה להוביל למוות של העובר בטרם עת. את אבחון העגבת מבצעים באמצעות בדיקת דם פשוטה לפני הכניסה להריון או בתחילתו. במידה ומתקבלת תשובה חיובית, יש לבצע את הבדיקה פעם נוספת יחד עם בדיקות נוספות כדי לוודא שאכן מדובר בהדבקה של מחלת העגבת.
אמנם לא מדובר באחת ממחלות המין או באחת מהמחלות בכלל שנפוצות אצל נשים בארץ, בכל זאת, חשוב מאוד לאבחן את המחלה כמה שיותר מוקדם ולספק טיפול כנדרש. הנתונים מראים שכ-40% מהעוברים שנדבקו בעגבת בזמן שהיו ברחם נפטרו לאחר הלידה בעקבות המחלה, ובחלק מהמקרים המחלה גרמה לפגיעות חמורות ביותר בעובר ואף למוות בתוך הרחם, טרם הלידה.
במידה והאם נגועה בעגבת, היא יכולה להעביר את החיידקים שלה לעובר דרך השיליה. לכן היא יכולה להדביק את העובר בכל שבוע של ההריון, כאשר סיכויי ההדבקה גבוהים יותר מ-70%. כמו כן, אם האם חלתה בעגבת בעבר ולא טופלה כראוי במחלה, היא עדיין יכולה להעביר אותה לעובר, אך הסיכויים קטנים לכ-30% בלבד.
במידה והאם הדביקה את העובר יהיה ניתן לאבחן אצלו את המחלה רק לאחר החודש הרביעי להריון, כלומר אחרי שבוע 16. זו הסיבה שמאוד חשוב לבדוק לפני שבוע 16 האם האישה ההריונית נגועה בעגבת או לא ולספק לה טיפול בהתאם. במידה והחיידקים של המחלה עברו מהאם לשיליה והדם הנגוע הגיע ישירות לעובר, העובר עלול להיוולד עם עגבת מולדת. הוא לא יסבול מסימפטומים של המחלה עד גיל 3 חודשים וישנם מקרים שלא יהיה ניתן לזהות את הסימפטומים לפני גיל שנתיים, אך עדיין התינוק יהיה חולה במחלה.
במידה והתגלתה מחלת העגבת אצל האישה במהלך ההריון, יש לטפל בהקדם האפשרי במחלה. זאת יש לעשות על ידי נתינת אנטיביוטיקה מסוג פניצילין שנמצאה כתרופה הטובה ביותר כנגד עגבת. מי שרגיש לתרופה יקבל אנטיביוטיקה מסוג אחר. נשים בהריון שלא תקבלנה את הטיפול המתאים מסתכנות בכך שהעובר ימות כבר ברחם עקב הידבקות במחלה. כמו כן, גם אם לא גילו את המחלה לא אצל ההריונית ולא אצל העובר שלה, הוא עלול להיוולד חולה אך ללא תסמינים. אם התינוק שייוולד לא יקבל טיפול מיד לאחר הלידה, הוא עלול לפתח את התסמינים מאוחר מדי לטיפול ואף לסבול מפיגור התפתחותי חמור, עצמות מעוותות ואף חירשות.