לפעמים קצת קשה לי. קשה לקום בבוקר, קשה לארגן את הילדים. קשה להתאפס על מה חשוב יותר לעשות היום. קשה לעבוד, קשה לשמור על סדר יום, קשה להתרכז וקשה ללכת לישון. וקשה לי להיות אמא מספיק טובה. או בכלל. אני יכולה להמשיך ולכתוב ולמלא דף שלם על הרגעים שקשה לי בהם או בגללם ואני בטוחה שלא מעט אימהות תוכלנה להזדהות. כי להיות אמא זה כיף, משמח, מעשיר וממלא. אבל גם ממש אבל ממש קשה. אז נכון, לכולנו קצת קשה, לפעמים פחות ולפעמים יותר. לפעמים זה עובר מהר ולפעמים זה תוקע אותנו לאורך זמן. לא קל להתגבר על המכשולים ולגבור על הקשיים אבל אין ברירה, אנחנו צריכות להתחשל ולהמשיך הלאה.
להיות אמא מספיק טובה צילום: אורלי רוזנבלט
מה לעשות כשקשה? כשאת מרגישה ריקה מאנרגיות וחסרת חשק ועוד צריכה לטפל בתינוק שתלוי בך מאת האחוזים? יש כמה דברים קטנים שעוזרים לי לעבור את הרגע. דברים שעושים לי טוב, שמרגיעים אותי, שמחדשים לי את הרוח במפרשים ובכל פעם שקשה לי, כל פעם והסיבה שלה, אני שולפת את ה”מרגיע” המתאים ביותר לאותה סיטואציה ומשתמשת בו.
- שיחה עם חברה טובה. אין כמו שיחה עם חברה טובה שמכירה אותך, רצוי שתהיה אמא בעצמה, שאפשר לשפוך בפניה את הלב בלי שהיא תשפוט אותך ולהתבכיין שעות מבלי לשלם על כך (חוץ מחשבון הטלפון) ולקבל ביקורת אמיתית וכנה. למה רצוי שתהיה אמא בעצמה? כי אז אותה חברה תבין על מה אני מדברת בלי הסברים מיותרים. כמה זה מעצבן לדבר שיחה שלמה על נושא שאת צריכה להסביר אותו קודם או גרוע מכך, שלא מעניין כלל את הצד השני!
- חיזוק חיובי. חפשי מישהו או מישהי שיכולים לתת לך זריקת עידוד. שלא ישפטו ויגידו לך כמה מילים מעודדות וירגיעו אותך. שאת בסדר. שזה נורמאלי. כשאני מרגישה שאני לא טובה מספיק או שמשהו לא הצליח לי כמו שרציתי, אז אני פונה לאמא או לחבר טוב, שיראה את כל העניין באור אחר ויכניס את הדברים (ואותי) לפרופורציה. לפעמים מספיקה לי אפילו הודעת אס אם אס מעודדת בשביל להחזיר אותי לעניינים. כשרע לך, לכי לזה או זו שיודעים להעריך אותך ושמילה אחת טובה ממנו או ממנה תחזיר אותך למסלול החיים התקין.
- לצאת מהבית ולעשות משהו לא קשור. קורה שאני מרגישה חנוקה. בכל זאת, עם תינוק חדש את מבלה את רוב היום בבית בין אם חם בחוץ או קר בחוץ, או בין אם הוא בדיוק נרדם או שאת ממש (אבל ממש) עייפה… קורה. אז אני מכריחה את עצמי לצאת מהבית ולהתאוורר. לעשות משהו לא קשור בכלל. בין אם זה קפה עם חברה או קניות או טיול ברגל או לשים את הקטנטן אצל ההורים וללכת לים. כל דבר שיסיח את דעתי מהרגשת המחנק וייתן לי אוויר, אפילו אם זה רק לשעה שעתיים.
- ניקוי ראש. לעלעל במגזין, לראות סדרה בטלוויזיה, סתם לבהות בה או לקרוא ספר מרתק. פשוט לנקות את הראש לקצת זמן. התאים שלנו בגוף דורשים רענון ומנוחה מדי פעם. כן, זה קשה עם תינוק, אבל את יכולה גם לשכב לידו בזמן שהוא מנסה בכל כוחו להגיע לצעצוע או משתעשע במשחק מרשרש, ולנוח.
- לזכור מי אני ומה אני. אני אמא. אבל היתי אישה קודם. להיות אמא לא מגדיר אותי באופן כללי אלא רק את מצבי הנוכחי. וזו תקופה אינטנסיבית והשינוי הוא מהותי, אבל הכל בסדר. הכל באמת באמת בסדר. גם אם אני בוכה וגם אם אני מרימה את הקול. גם אם אני לא בדיוק מבינה מה הוא רוצה, וגם אם אין לי כח לפעמים להיות אמא. זה בסדר. זה טבעי. לא נולדתי כזו, הפכתי להיות כזו. ואני האמא הכי טובה שאני יכולה להיות נכון לעכשיו, ומפה אפשר רק להשתפר.
ולפעמים כל מה שדרוש לי זה פשוט כוס קפה טוב, דקה אחת של מנוחה כדי להתאפס על עצמי ולהתחיל מחדש. טוב נו, על מי אני עובדת, כוס קפה אחת בשביל אמא טרייה אפילו לא מדגדגת את העפעפיים. מצד שני, אם הייתי מספרת כמה קפה אני באמת שותה ביום סביר להניח שהיו מאשפזים אותי. אבל נסי את זה. כוס קפה, תה או כל משקה אחר ביד ולהתנתק מהכל, להישען לרגע אחד אחורה ולשתות. בלי לעשות משהו אחר תוך כדי. בלי לחשוב על מה שצריך לעשות. פשוט לנוח רגע ולעשות ריסט לגוף ולמוח. ומאותו רגע אני לא רק אמא מספיק טובה, אני אמא נהדרת.