נראה לי שאפשר לומר די בוודאות שאין באמת זוג מושלם וגם אין הורים מושלמים. באותה נשימה הייתי מוסיפה שאני די בטוחה שגם אין בני זוג שמסכימים אחד עם השני על הכל. למעשה, אין בעיה לנהל דיון סוער או להתווכח ואפילו לריב בצורה מכובדת כדי להגיע להחלטה או להביע עמדה שחשוב לכם לציין. אך מומלץ, כאשר הורים מתווכחים ביניהם, לריב נכון ליד הילדים, להביע עמדות בצורה נאותה ,שלא מפחיתה מכבודו ומעמדתו של ההורה השני.

השפעות והשלכות של ריבים וויכוחים מול תינוקות וילדים

Not in front of the children הוא מושג טלוויזיוני משעשע ששגור בפיותיהם של רבים מאתנו ולא בכדי! ריבים וויכוחים של הורים מול תינוקות וילדים, עלולים להשפיע על מצב רוחם של הילדים, ובמקרים קיצוניים גם על עתידם של הילדים אשר מושפעים בקלות מריבים שמתרחשים מולם או בסביבתם.

כיום, רבים דנים בנושא של השלכות והשפעות של ריבים וויכוחים מול תינוקות וילדים, כאשר רוב ההורים מנסים לצמצם את מסת הריבים מול ילדיהם. זאת משום שרובנו גדלנו על העיקרון שבו מוטב לא לנהל מריבות מול הילדים, ולהמתין לזמן מתאים יותר.

מסקנות מחקריות בנוגע לוויכוח או ריב ליד ילדים

בכל הנוגע למחקרים, מחקר חדש, שנערך לא מזמן, כבר מצא כי תינוקות יכולים לזהות מגיל קטן מאד כעס. על פי מחקר שהתבצע באוניברסיטת וושינגטון, גילו חוקרים שתינוקות כבר בגיל 15 חודשים יכולים לזהות עצבים וכעסים, ויכולים להתנהג ולהגיב לפי זיהוי הכעס הזה אצל המבוגרים שסביבם. בנוסף, גילו החוקרים שאת רגשי הכעס יכולים לזהות התינוקות עוד לפני שהם בכלל יכולים לדבר. במחקר גילו התינוקות תגובות רגשיות לכעס והם הביעו בעקבותיו אימפולסיביות, וחוסר צייתנות.

התינוקות במחקר שהו בסביבה של אישה צועקת וכועסת, לאחר מכן התעלמו מבקשתה לשחק בצעצועים. תינוקות אחרים במחקר אשר שהו בסביבה רגועה יותר, שיתפו יותר פעולה עם החוקרים והביעו הסכמה לשחק במשחק כאשר החוקרים ביקשו מהם. בכך, על פי המחקר, ניתן לחזות כי ילדים שנתונים לסביבה של צעקות וכעס, עלולים להיות פחות משתפי פעולה ולציית לדמויות חינוכיות בסביבתם, מה שכמובן עלול להשפיע בעתיד על הישגים בלימודים ובחיי החברה.

בנוסף, מריבות שיוצאות משליטה כמו מריבות קולניות, ויכוחים שכוללים העלבות, קללות, ואמירות משפילות, עלולות ליצור טינה אצל הילד כלפי אחד ההורים או כלפי שניהם, מה שיגרום ליחסי שנאה עתידים בין הילד להוריו כלפי אחד מההורים, וישפיע במידה רבה על מערכות היחסים בעתיד גם של הילד עם בני או בנות זוג, וגם על היחסים של הילד עם ההורים.

התמודדות עם ריבים בחיי היום יום

נכון, כולנו יכולים לקרוא מחקרים, ולצקצק בלשוננו בדאגה, אבל בחיי היום יום, קשה יותר לצמצם את הוויכוחים, למרות שאנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו. בסופו של יום, כאשר המציאות מתדפקת על הדלת, קשה שלא לריב מול הילדים או בסביבתם, בעיקר כאשר ויכוחים קטנים הקשורים לחיי היום יום הופכים לגדולים יותר ומתעצמים באימפולסיביות של רגע.

לעיתים, גם כאשר אנחנו מנסים להעביר את הוויכוח לשעות שהילדים ישנים, הטונים שלנו עולים, ולפתע אנו מוצאים את הילדים עדים לוויכוח או לריב הקולני שלנו, למרות שנדמה לנו שאינם שומעים או מבינים שום דבר. במקרים אלו, אנו שוב מוצאים את עצמנו חסרי אונים מול התינוקות או הילדים שעדים לריבים הקולניים שלנו, מבלי שבכלל התכוונו לכך.

האם עדות לריבים בין הורים יכולה להיות בעצם דבר טוב?

בעוד המחקרים מראים יחס ישר בין זיהוי כעס אצל תינוקות לשינוי התנהגותי מיידי אצלם, מהצד השני של המתרס, ישנן תאוריות של פסיכולוגיים חינוכיים שגורסות שעדות לוויכוחים אצל ההורים זאת חווית למידה לילד.

לטענת פסיכולוגיים חינוכיים מסוימים, ויכוחים הם כלי למידה מעולה שעוזר לילדים ללמוד כיצד מנהלים ויכוח בצורה טובה, ועדות לוויכוחים של ההורים עוזרת לילד להבין כיצד מתמודדים עם קשיים וכיצד פותרים בעיות.

עם זאת חשוב, בוויכוחים שאתם מנהלים, לדעת כיצד להציג את העמדות השונות, וכיצד לנקוט בפעולות מסוימות, וזאת בידיעה כי הילד או התינוק שלכם יכול בכל זמן נתון להקשיב או לצפות בכם בעת הוויכוח. לכן, חשוב לא לתת לריב או לוויכוח לצאת משליטה ולא להגיע לטונים גבוהים. בנוסף, כפי שציינתי לפני כן, כאשר אנחנו מתווכחים, יש לשמור על הכבוד של ההורה השני, אין לפגוע או לגמד אותו. במידה והילדים עדים לריב בניכם, התווכחו בצורה אסרטיבית, תוך שאתם מיידעים את הילדים כאשר הוויכוח הסתיים, ספרו להם שהשלמתם ושאינכם כועסים.

כיצד רבים נכון?

• בראש ובראשונה מנסים לצמצם את הריבים והוויכוחים ליד הילדים. יש לנסות למצוא זמן מתאים ונכון לדיונים.
• מתווכחים בצורה נכונה מבלי לאבד שליטה, תוך לקיחת זמן לרגיעה במקרים בהם הרוחות מתלהטות.
• מתווכחים עם שמירה על כבוד האחר ללא אמירת מילות גנאי ושמירה על שפה נקייה.
• שומרים על טון דיבור שאינו כולל צעקות, צרחות או שבירת חפצים.
• מרגיעים את הילדים ומסבירים להם שגם אם ההורים מתווכחים הם עדיין אוהבים אחד את השני.
• לא מערבים את הילדים בוויכוחים בין ההורים, ולא הופכים אותם לשופטים או מכריעים בנושא הוויכוח.
• ניתן להיעזר בסדנאות לשיפור התקשורת.
• נפטרים מהאווירה הלא נעימה שנוצרה בעקבות הריב, ומשנים את האווירה באמצעות יציאה מהבית, פעילות משפחתית, ושינוי התחושות הקשות שנוצרו בעקבות אותו וויכוח.

כדאי ומומלץ בעת הצורך לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לסייע בוויכוחים עקרוניים שאינם מסתיימים בו ברגע וחוזרים ועולים שוב ושוב. בכל מקרה אל תתפרצו ואל תאבדו פרופורציות. במידה ומדובר על נושא שאינו עקרוני ומהותי מידי, נסו להירגע ולחשוב על הדברים מחדש.

שימו לב, כאשר אתם דוחים את הוויכוח לזמן שבו הילדים אינם בסביבתכם, אתם גם מרוויחים זמן לחשוב שוב על הדברים כדי להבין כיצד ניתן לפשר ולהתפשר, וגם מקבלים זמן להירגע ולראות אם ניתן למצוא פתרון אמצע שנוח לשני הצדדים. כאמור, כל ההורים מתווכחים ולכל אדם יש עקרונות, אך תמיד שימו את טובת הילדים לפני טובתכם האישית ומצאו פתרון ביניים שירצה את כולם.