בושה של ילדים בהורים שלהם היא תופעה מצערת שחשוב מאד להבין ממה היא נובעת ואיך אפשר להתגבר עליה, שכן לבושה זו עלולות להיות השלכות על התפתחותו התקינה של הילד או הנער ועל התפיסה שלו מבוגרים אחרים שיש להם חלק בחיים שלו. ראשית, כדאי לנסות לבדוק מדוע קיימת תחושת הבושה ומה המקור שלה. האם בוצע מעשה כלשהו מצד ההורה שגרם לילד את המבוכה? האם מדובר בדרך התנהגות שהילד אינו מסכים איתה והוא חש מבויש מכך שאין לו שפה משותפת עם ההורה?!
יחסים בין הורים לילדים הם תמיד נושא סבוך ומורכב בעיקר בשל הרב-גוניות שבו ושלל האפשרויות הקיימות לטיב היחסים הללו. מכיוון שכל אחד הוא אדם בפני עצמו, הרי שלא תמיד אפשר לנחש או להעריך איך הורה או ילד יתייחסו זה כלפי זה, מה גם שההורה בעצמו הוא ילד שהתבגר, נושא עמו מטענים, רגשות ותחושות עוד מהיותו ילד בעצמו. כל אלה משפיעים על המבוגר שאותו אדם הפך להיות, הן על האופן שהוא מחנך את ילדיו כהורה, והן על האופן שבו הוא מנהל את המשפחה שלו ונוהג עם הילדים שלו.
להבין את הבושה של הילד בהורים שלו
קשה מאד לאבחן בושה של הילד בהוריו באופן עצמי ובמקרים רבים יש להסתייע לשם כך באיש מקצוע. יחד עם זאת, סימנים יכולים להופיע כלפי חוץ בצורת התנהגות בוטה או חסרת משמעת, חוסר רצון או נכונות לקבל מרות וסמכות מצד מבוגרים ויחס שלילי של הילד כלפי ההורים שלו. במידת הצורך יש לשתף בתהליך את אנשי הצוות החינוכי שיש להם קשר לילד (מורה, יועצת בית הספר או מדריך בחוג שאליו יש לילד קשר רגשי) ואפילו את החברים הקרובים שלו, שייתכן והילד נפתח בפניהם וסיפר להם דברים שניתן יהיה להיעזר בהם על מנת להבין לעומק את המניעים להתנהגותו ותחושותיו.
פרט מהותי בנושא זה הוא גילו של הילד המדובר. ילד צעיר, לפני גיל ההתבגרות עלול שלא להבין כלל את ההשלכות של ההתנהגות שלו ואת ההשפעות שלה גם על ההורים שלו וגם על האחים, במידה וקיימים. ייתכן אפילו שהוא יוכל לומר בעצמו שהוא חש בושה, כך יהיה קל יותר להבין את מה שעובר עליו ולהבין ממה נובעים דבריו. בנוסף לכך, כאשר מדובר בילד צעיר – ההורים בדרך כלל יותר מעורבים בסדר היום שלו ויהיה להם קל יותר לקשר את התחושות לאירועים שקרו או למצבים שבהם לקח הילד חלק.
לעומת זאת, אם מדובר בנער מתבגר יהיה קשה הרבה יותר להבין ללבו. בני הנוער המתבגרים לא נוטים לשתף את הוריהם בתחושות או חוויות אישיות, הם נוטים להסתגר בעמדותיהם ודברים שנאמרים להם לרוב נופלים על אוזניים ערלות. במידה וזה אכן המצב – עדיף מראש לערב גורם מקצועי בתהליך על מנת שהנער ירגיש שהולכים לקראתו ולא, חלילה, רוצים ברעתו. יחד עם זאת חשוב מאד לשים לב לסימנים המעידים על מצוקה או קושי שהוא חווה ולהתחיל בבירור או בטיפול בהם ללא עיכוב.
בושה בהורים – תופעה חולפת?!
לרוב, הבושה בהורים היא תופעה שחולפת מעצמה, כשהילד או הנער רוצה שלא להראות כלפי חבריו כ”הילד של אמא ואבא”, אלא “אחד מהחבר’ה” והוא מתרחק מהוריו ואף מרגיש מובך בקרבתם. תופעה חברתית זו לרוב נורמלית בגיל ההתבגרות. אך, כאשר ההורה כלל לא יודע שהילד מתבייש בו וכי זו הסיבה שהילד מתרחק ממנו, בעיקר בתקופת ההתבגרות, אין ספק שחוסר הידיעה מקשה מאד על דרך הטיפול או ניסיונות ההתקרבות אל הילד ומציאת שיח משותף. לבטח מדובר בתקופה מתסכלת וקשה ואם הילד כלל לא מודע למצוקה שהוא שרוי בה ולמצב הלא נעים שהוא גורם – על אחת כמה וכמה יהיה קשה לסייע לו, להושיט לו יד ולגרום לו לשנות את הלך המחשבה שלו. גורם מקצועי יכול לסייע רבות ולתרום מניסיונו האישי במקרים קיצוניים.