לפני כמה ערבים יצא לי לצאת לסרט קומי על סקס אחרי לידה. איך החיים שלנו כזוג משתנים לאחר שנולדים ילדים למרות שכולנו נשבעים שלנו זה לא יקרה. הסרט היה מצחיק ומדכא בו זמנית. מצחיק- כי מה שמתואר בו הוא נכון, ומדכא- כי מה שמתואר בו הוא נכון.
נרצה או לא נרצה, דברים משתנים בנו ובחיים בכלל, לאחר שנולד ילד ראשון (ועוד לפני שמתווספים לו אחים). אנחנו מוצאים את עצמנו מהר מאוד בשגרת חיים די מעייפת, אבל משום מה אנחנו בוחרים לוותר קודם כל על הדברים הכי מהנים, חשובים וטובים שהיו לנו בתחילת הקשר הזוגי, ובראשן הסקס.
עברו ששת השבועות שלאחר הלידה, עברת את בדיקת הרופא והכל תקין. את יכולה לחזור הביתה ולקיים יחסי מין מלאים עם בעלך. אז למה זה לא הדבר הראשון שאת רצה לעשות? נכון, יש לנו את כל התירוצים שנרצה, אבל אין לנו סיבה אחת.
סלחו לי מראש שאני כותבת רק מנקודת מבט נשית, אני לא מתיימרת להבין מה עובר לגבר בראש בסיטואציות כאלה. להלן מספר תירוצים מנצחים:
- אנחנו עייפות. הרי אנחנו בבית כל היום עם הילד (או הילדים), מאכילות, מחליפות, מטפלות, מרדימות, מרגיעות… למי יש כח לעשות עוד משהו? זה גם לא באמת נשלט על ידנו, ברגע שאת יושבת יותר מחצי דקה רצוף את פשוט נרדמת.
- עוד לא ירדנו במשקל. אנחנו אחרי לידה, בין אם עלינו הרבה או מעט במשקל, הגוף שלנו כבר לא אותו הדבר ויש לנו קצת עודף משקל וקצת עור רופף ואנחנו ממש לא בעניין של לראות את עצמנו ערומות. אז שמישהו אחר יראה אותנו כך?!
- אנחנו לא מרגישות סקסיות ואנו לא בטוחות בעצמנו. הגוף שלנו עבר המון בחודשים האחרונים של ההריון ובלידה עצמה. טראומה לא קטנה. עם כל השינויים, זה לא קל להתרגל לגוף החדש, לשינוי בגודל של השדיים, לסימני המתיחה, לאגן שקצת התרחב. גם אם לאנשים זה נראה כאילו לא השתנה כלום, אנחנו מכירות את עצמנו הכי טוב. עכשיו, תוסיפו לזה את העובדה שרוב היום אנחנו מתעסקות בפליטות ונוזלי גוף של תינוק… זה לא תורם, בלשון המעטה.
- אנחנו כל היום עם הילדים. לצערי, עדיין בימינו האמא היא זו שנושאת ברוב מטלות הבית והילדים, בעיקר בחופשת הלידה, והאבא עובד. ישנה מגמה של שינוי וחלוקה בחופשת הלידה, קיימת התחשבות במקומות העבודה, אבל אנחנו עוד לא לגמרי שם. כשאת כל היום בבית לבדך עם הילד, הדבר האחרון שאת רוצה זה שמישהו יגע בך בסוף היום.
- הלכה הספונטניות. עד שסוף סוף הוא חוזר בשעה נורמאלית, ואת לא עייפה, ולשניכם יש חשק… יש תינוק בבית שלוח הזמנים נקבע אך ורק על ידו. והוא לגמרי לא מתאים את עצמו ללו”ז שלכם.
בואו נשים לרגע את התירוצים בצד. גם אם הם מדויקים באותו הרגע, הם בכל זאת רק תירוצים. עכשיו עצמו את העיניים וחשבו על איך זה לקיים יחסים עם החצי השני, לקיים יחסי מין על בעלך. איך זה לגעת בו והוא נוגע בך, וכמה כיף זה היה ונעים. אז למה אנחנו מוותרות על זה כל כך מהר? לא צריך להרחיק עד המקום של “סקס לאחר לידה”. אנחנו מוותרות על המגע והנגיעות עוד הרבה לפני, וחבל. הרי זה לא הפסיק להיות נעים, לא הפסקנו להצטרך את זה. אבל איפה שהוא בשגרת היום יום, בלחצים ובסידורים שיש לכולנו, זה אחד הדברים שאנחנו הכי ממהרים לשים בצד. ואת זה מאוד קשה לשחזר.
לחזור לסקס הטוב והחושני של פעם
איך בכל זאת משחזרים את הסקס שאבד? קודם כל משאירים את התירוצים בצד. זה לא קל בהתחלה, ואני לא מצפה מאף אחת, שאחרי שישה שבועות תקפוץ על בעלה ושהכל יהיה כמו לפני שנולדו הילדים. אבל זכרו, ההשקעה וההתמדה משתלמות!
- עוד לא הורדת את כל המשקל? קחי בחשבון שאת לא עושה את זה רק בשבילו, זה קודם כל בשבילך. אם זה מפריע לך, תעשי משהו בקשר לזה. תאכלי כמו שצריך, תעשי התעמלות. אל תתני לחופשת הלידה וההנקה להוות תירוץ של זלילה וחוסר תזוזה. להפך! נכון, למשקל לוקח זמן לרדת, ולעור לוקח זמן לחזור למקומו. אבל כל עוד את מקבלת את עצמך ומבינה שזה גופך ושהוא עבר שינוי, ולא מסתכלת כל הזמן על איך שאת נראית, תאמיני לי שזה אחד הדברים האחרונים שהוא רואה וזה ממש לא מפריע לו. את ילדת את הילד שלו עכשיו ,הוא מבין לגמרי שהגוף שלך השתנה והוא אוהב אותך כמו שאת.
- את לא מרגישה סקסית? התחילי לעבוד על זה. נכון שבמהלך היום, בעיקר אם את בבית, את לא צריכה להתהלך במיני ועקבים, אבל אם מתאפשר לך לפני שבעלך מגיע הביתה, התקלחי, התרענני, לבשי בגדים שנח לך איתם ואת מרגישה בהם יפה, והתאפרי קצת. זה ירומם את רוחך. את תרגישי יפה, זה יקרין החוצה, והאמיני לי, הוא ירגיש את זה.
- הלכה הספונטניות? הזמיני בייביסיטר. צאו רק שניכם. התינוק יסתדר נהדר עם סבתא לערב אחד, אז שחררי. התלבשי יפה, הוא יתלבש יפה, לכו למקום ששניכם אוהבים או אפילו צאו לסיבוב ברגל. החזירו את התשוקה, ותראו איזה לילה נפלא יהיה אחרי כן.
- את עייפה?! נכון, עייפות זה דבר נוראי. אבל נסי להתעלות על כך לפחות ערב אחד בשבוע. להישאר ערב. לשבת איתו לאחר שהילדים נרדמו, לראות סרט ולהחזיק ידיים. את תיזכרי מהר מאוד כמה זה נעים ולא תביני איך ויתרת על זה כל כך מהר.
- הפתיעי אותו ואת עצמך. שלחי לו הודעות במהלך היום. השאירי לו פתקים. עצמי את העיניים ותיזכרי מה הכי אהבתם לעשות יחד, ואולי עכשיו זה קצת פחות מתאפשר, אבל מה רע בקצת פנטזיות?!
זה לא קל, ואנחנו לא לבד בסיפור הזה, כי כאמור יש את הגברים בצד השני והראש שלהם עובד קצת אחרת. אז דברו. תגידו מה מפריע לכן. להגיד מה מפריע לכן, זה לא להתלונן כמה שאת עייפה ותשושה וכל היום עם התינוק בשניה שהוא פותח את הדלת ונכנס הביתה. זה יותר בכיוון של להסביר לו שאת לא מכונה, ושהוא יכול ואפילו מאוד רצוי שישקיע. שיקדים בלי להודיע ויקח את התינוק לטיול ואת תוכלי לנוח. שיביא לך פרחים ככה סתם. שיחמיא לך. שיחזק אותך.
אני לא עובדת כיועצת זוגית ולא מנחת הורים לאחר לידה. אך יש דברים שגם אני התייעצתי לגביהם בזמנו. אחרי שני ילדים, אני יכולה לומר כי גם לי היו תקופות שכל מה שרציתי זה רק לישון. לבד. אבל אז התחלתי לשים לב למה שקורה מסביב. יצא לי לקרוא פה ושם מאמרים, והבנתי שאנחנו באמת מוותרים על אחת ההנאות הכי גדולות שלנו. ההנאה הזו שפרחה כשרק הכרנו, ועכשיו הפכה למשהו חלומי ומרוחק, כזה שאפשר לספור על יד אחת במהלך החודש. וזה חבל, כי ככל שעובר הזמן, קשה יותר להחזיר את התשוקה.
לכן, לפני שהיא חומקת לכם בין האצבעות, דאגו לשמור עליה קרוב, לטפו והתלטפו, געו כמה שאפשר, למרות שבהתחלה זה יהיה מוזר. הרי הייתם שם כבר קודם, לא? עברו את השלב ההתחלתי, ואתם תראו איך זה יזרום, ואיך עוד תודו על הרגע הזה שלא אפשרתם לעצמיכם להיבלע לתוך השגרה ולשכוח מהעונג של המגע ההדדי. סקס אחרי לידה יכול להיות ממש כמו לפני הלידה ואפילו כמו הרגעים הקסומים שאתם זוכרים כאשר רק התחלתם את הקשר הזוגי. נסו והתנסו.