כשהבטחתי לחברה שלי שאהיה איתה בחדר לידה אז, האמת היא שדמיינתי לעצמי איזו סצנה מסרט בה רואים את האישה כאובה ובוכייה נכנסת לחדר הלידה, לוחצת פעמיים, ואז עוברים לתמונה בה האישה מסורקת מאופרת ומחייכת מחזיקה בידיים תינוק ורדרד נקי ומתוק. לידה ראשונה זה לא כמו בסרטים, מסתבר.

אז הבטחתי… כשירדו המים, יותר נכון טפטפו לאיטם, עוד הייתי אופטימית. הרי, תמיד אומרים שלידה ראשונה היא ארוכה ושצריך הרבה סבלנות, ואני הרי הוכחתי שזה יכול להיות מאוד מהר, כך שלא ציפיתי למצוא את עצמי דולה למשך 24 שעות.

“לידה, בעיקר לידה ראשונה, שמתחילה בירידת מים היא הלידה הכי מתסכלת שיש”, עודד אותנו הרופא הנחמד. “המים אמנם ירדו אבל את ממש לא במצב של לידה”. זו ממש דרך, לשפר לאישה במצב הנתון, את מצב הרוח.

מצב נתון – ירדו המים, אין לידה. צפויות לנו שעות על גבי שעות בחדר הלידה, עד שהתינוקת הקטנה תחליט ברוב טובה להגיח לאוויר העולם. ואני, שלא הוכשרתי לכך בכלל, מלבד העובדה שילדתי פעמיים (אבל אני  לגמרי בהכחשה שזו הייתי אני שם בחדר הלידה), מוצאת את עצמי מלווה לידה ראשונה של חברה טובה.

 

איך עומדים בזה? איך מקלים על הכאב? מה אומרים לה בזמן הצירים?

את התשובות אמנם קיבלתי כמה ימים לאחר החוויה המרגשת (קשה, מוזרה, מדהימה, מפחידה ועוד כמה מילות תואר שלא קיימות בכלל, כדי לתאר את עוצמת החוויה), ככשאלתי דולה שכן הוסמכה להיות בחדר הלידה לצד היולדת והמיילדת. אז לפעם הזו הן לא עזרו (למרות שהיתי בסדר גמור, באמת), אבל ללידה הבאה שאהיה נוכחת בה, שלי או של חברה, בהחלט כבר אגיע יותר מוכנה.

 

להקל על כאבי הצירים

כדי להקל על הכאבים, וכן על מנת לזרז את התהליך, חשוב להיות קשובה לגופך, לנוע בחופשיות, ולשנות תנוחות. כמו כן, בין הצירים מומלץ לנוח ולאגור כוחות. תרגילים שיכולים לעזור לך בעת צירים:

• סיבובי אגן בעמידה או בישיבה על כדור או בישיבה על הברכיים. עוזר להתברגות נכונה של ראש התינוק.
• הישענות קדימה בעמידה או בישיבה על כדור, או בישיבה על כיסא עם הפנים למשענת. ניתן גם לשבת על 6 תוך הישענות על כדור או על כריות. אלו תנוחות טובות גם לקבלת עיסוי.
• הליכה, עליית מדרגות. לא כדאי להתעייף, אך אפשר גם להרים רגל אחת על שרפרף או על מדרגה ולהחליף מדי פעם.
• עמידה על 6. ניתן לבצע סיבובי אגן תוך כדי, ואפשר גם לקבל עיסוי בתנוחה זו. ניתן להישען קדימה על כדור או על מספר כריות. לצירים חזקים במיוחד, יש להוריד את החזה למטה כשהישבן נשאר למעלה והראש מונח על הידיים.
• ישיבה מזרחית, מומלצת להפוגה בין הצירים. מומלץ גם להפגיש את שתי כפות הרגליים בישיבה זו, וחשוב לשמור על גב ישר.

בשלב כלשהו חברתי היתה כבר כל כך כאובה ובוכייה, שדבר מהתנוחות לעיל לא עזר. הדבר היחיד שהיא רצתה זה, שיפסיק לכאוב לה. די מובן, למען האמת. נורא רציתי להקל עליה, להחזיק לה את היד, שתעביר לפחות חלק מהכאב אליי (לא את כולו, זו לא אני שיולדת הפעם!) ולגרום לה, ולו לרגע, לשכוח את הכאבים. אך יש גורם נוסף המשפיע על הכאב והוא אופי האישה היולדת. לדוגמה, אם היולדת כמוני וכמו חברתי, לא אוהבת שנוגעים בה, אז בחדר לידה זה לא ישתנה ואולי אף יחמיר. אבל אם מגע מרגיע אותה, אז קבלת עיסוי מבן הזוג או המלווה בחדר לידה יכול להיות מעולה עבורה בזמן הצירים הכואבים.

אווירה נינוחה יותר, יכולה להקהות את הכאב. ניתן ליצור אווירה יותר נעימה בחדר הלידה, אפשר לעמעם אורות, לשמוע מוזיקה שאת אוהבת, להביא איתך חפץ אהוב מהבית, כגון כרית שנוחה לך במיוחד. אם זה אפשרי, להישאר עם חולצה או גופייה שלך, ואפילו לשים מבער עם שמן ארומתרפי בריח האהוב עלייך.

 

אפידורל. כן או לא?

חברתי באה מוכנה לכך שהיא לא רוצה לחוש כאב. אם אפשר היה לקבל את זריקת האפידורל ביחד עם התשובה החיובית של בדיקת ההריון, היא היתה הראשונה לקחת. אבל, וזה שמעתי לא מעט (ואף חוויתי באחת הלידות), אפידורל מעכב לידה. הדילמה היא קשה. מצד אחד – זה כואב. לא סתם. אלא ממש, אבל ממש כואב. מצד שני, אם אקח אפידורל, זה יכאב אמנם פחות, אבל ליותר זמן. מצד שלישי, אם לא אקח, זה יכאב, ממש יכאב!  ובנוסף זה שלא אקח אפידורל לא לא מבטיח לידה מהירה יותר. מצד רביעי, אם אקח, לא ארגיש את הכאב ויהיה לי קשה יותר ללחוץ. אבל לפחות לא ארגיש את הכאב…

 

מה זה בכלל אפידורל?

אפידורל הוא מאלחש כאבים הניתן בזריקה לחוט השדרה. בשביל לקבל אפידורל צריכים להתקיים 3 תנאים: טסיות הדם שלך מעל 100,000 יחידות פר מיליליטר (הבירור בספירת דם), את צריכה לקבל עירוי נוזלים (אינפוזיה), ואת תחוברי למוניטור מרגע קבלת הזריקה ועד הלידה עצמה. את הזריקה נותן המרדים, ונמצאת איתו בחדר המיילדת בלבד. אין אפשרות לאף קרוב משפחה או מלווה אחר להישאר איתך בחדר בזמן קבלת הזריקה. לפני הזריקה מרדימים את המקום עם מי קרח, ואת הזריקה מקבלים בשכיבה על הצד.

 

יתרונות וחסרונות האפידורל

היתרון הברור של האפידורל הוא שאכן לא תרגישי את כאבי הצירים, אך תהיי ערנית. כמו כן, החומר לא משפיע על העובר (אך יכול להשפיע על ההנקה בהתחלה). חסרונות האפידורל הם סיבוכים רפואיים בהרדמה, והעובדה שהיולדת מרותקת למיטה ומחוברת לקטטר (לעתים גם מספר שעות לאחר הלידה). לפעמים האפידורל יגרום לעיכוב בתהליך הלידה ואז הצוות הרפואי ימליץ על קבלת זירוז. חלון ההזדמנויות האופטימלי לקבלת אפידורל הוא סביב פתיחה של 4-5 ס”מ, ועד פתיחה של 7-8 ס”מ. מוקדם יותר זה עלול לעכב את הלידה, ומאוחר יותר זה יכול לפגוע ביכולת שלך ללחוץ בשלב השני ללידה.

 

תנוחות מומלצות ללחיצות בזמן הלידה

התנוחה המקובלת בחדר הלידה היא חצי שכיבה על המיטה, אך למעשה התינוק ירד ביתר קלות אם תהיי בתנוחה זקופה: עמידה (עם תמיכת המלווה שלך), ישיבה על הברכיים או על 6 וכריעה. כשראש התינוק מגיע לכיתור בפתח הנרתיק, כדאי לשמור על אגן פתוח בתנוחת כריעה או הישענות קדימה (בעמידה על הברכיים). בשכיבה על המיטה – מומלץ לשכב על הצד ולהרים רגל עליונה כפופה. כדאי לדבר עם המיילדת מבעוד מועד על התנוחה בה את מעוניינת ללדת (או לנסות), ולוודא שהיא יכולה לקבל את הלידה בצורה זו.

משככי כאבים טבעיים

תנועה: התנועה עוזרת לשיכוך כאבים וגם להתברגות נכונה של התינוק. ראו המלצות לתנוחות ותנועה בפרק של שלבי הלידה.

מגע/עיסוי: מפחית את תחושת הכאב ומרגיע את היולדת. אזורים עיקריים לעיסוי – גב תחתון וישבן, ירכיים. יש לעסות בתנועה סיבובית עם כל כף היד, ניתן להשתמש בשמן. אפשרויות נוספות למגע הן שיאצו ורפלקסולוגיה. יכולים להתאים במצבים של תהליך לידה שנתקע, ראש עובר גבוה באגן, שילייה שלא יוצאת.

נשימה: בזמן הצירים יש נטייה להתכווץ, דבר שרק מגביר את תחושת הכאב. כשהיולדת נושמת נכון (כלומר – אל הבטן), אז במקום הכיווץ תהיה הרפייה, דבר שיגרום להפחתת רמת הכאב, וכן ישלח יותר חמצן אל העובר (שבזמן ציר מקבל פחות חמצן). מומלץ לתרגל נשימה בשבועות האחרונים של ההריון, כיוון שחדר הלידה אינו המקום להתחיל ללמוד דברים חדשים…

שימוש במים: המים מאלחשים כאבים וגם יכולים לזרז את תהליך הלידה לאחר פתיחה של 5 ס”מ. ניתן להיכנס למקלחת או לאמבטיה, אך לא במים חמים מדי. גם לאחר ירידת מים מלאה ניתן להשתמש במקלחת.

שמנים ארומתרפים: מרגיעים ומאלחשים את הכאב. משתמשים במבער, עוברים דרך חוש הריח למוח וגורמים להפרשת הורמונים. ניתן גם להוסיף לעיסוי.

פרחי באך והומיאופתיה: יש תמציות מסוימות שיכולות להתאים למספר מצבים בלידה הדורשים זירוז או התערבות. במידת הצורך – תומכת הלידה תוכל להתאים לך בזמן אמת את הטיפול המומלץ.

 

סוגי נשימות מומלצות לשלבי הלידה

נשימת בטן. בשלב צירי הפתיחה, לוקחים שאיפה דרך האף ומובילים את האוויר למטה לבטן (בניגוד למה שאנו עושים בדרך כלל – נושמים לריאות ולבית החזה), ואז נושפים החוצה נשיפה ארוכה בפה פתוח ולא מכווץ.

נשיפה קולית. כמו נשימת הבטן בתוספת הוצאת קול נמוך (האאאא) בזמן הנשיפה. הקול הנמוך מכוון לאגן וגם העובר ישמע וירגיש את ההדהוד.

נשיפת המורה. בפתיחה מלאה, לפני שהגיע הזמן ללחוץ, מומלץ להשתמש בנשיפה זו. לוקחים שאיפה דרך האף ומוציאים נשיפה תוך השמעת ש-ש-ש קצובים.

נשיפה בלומה. בזמן צירי הלחץ, לרוב המיילדת תדריך אותך לקחת שאיפה עמוקה ואז לעצור את האוויר וללחוץ כמו כשיש עצירות. בדרך זו את עלולה לגרום נזק לרצפת האגן, וכן יכולים להיווצר טחורים. לחיצה מומלצת יותר נעשית תוך שימוש בנשיפה בלומה. לוקחים שאיפה, ואז נושפים חזק לתוך אגרוף או מנפחים בלון. גם כאן מכוונים לבטן.

נשימת יונתן הקטן. כשראש התינוק בחוץ, כשהמיילדת תורה לך להפסיק ללחוץ, את יכולה להיעזר בנשימת יונתן הקטן. לוקחים שאיפה ונושפים בשפתיים סגורות פו-פו-פו במקצב השיר יונתן הקטן (ללא הפזמון).

בסופו של דבר האפידורל נלקח. חברתי לחצה והתינוקת נולדה בריאה ושלמה. ואני, שעמדתי בגבורה לידה במהלך כל הלידה ועדיין ניסיתי לעכל את אשר ראו עיניי, נשאלתי שאלות על גבי שאלות, על גבי שאלות לגבי הטיפול בתינוקת. אני לא מובכת בקלות, וגם לא לעיתים קרובות. אך פה מצאתי את עצמי במלכוד – לענות? בתור מה? בתור חברה או בתור אמא? בתור אישה שמתעסקת בתחום? לקחת אחריות על התשובות שלי שהן מכלול של ניסיון, אינטואיציה, טיפים מהאינטרנט ועצות מאמא?

על חלק עניתי תשובות די ברורות. על השאר קצת גמגמתי, אבל בסוף החלטתי שאם את דולה בלידה, אז דולה עד הסוף. הרי התפקיד של אף אחת מאיתנו לא נגמר ברגע שמנתקים את חבל הטבור ,להפך, הוא רק מתחיל. תינוקת חדש נולדה, והעצות וההוראות זורמות מכל כיוון כמו מטר של גשם.

 

יום ראשון בבית עם התינוק

מה הכי חשוב לעשות ולא לעשות? אז קודם כל נרגעים ונחים. גופך עבר תהליכים לא פשוטים ואת זקוקה להסתגלות איטית למצב. זה לא הזמן לקרצף את הבית, וגם לא לעבוד במרתון כדי לסדר את מוצרי התינוקות שעדיין לא מוקמו לפי ראות עינייך. מה שחשוב כרגע הוא שתנוחי, תאכלי אוכל מזין ובריא, ובעיקר תטפלי בתינוקך. תהיי קשובה לצרכיו ותלמדי להכיר אותו. אולי נראה לך כי הוא בעיקר ישן, אבל גם בזמן העירות הקצרה ביותר, הוא לומד המון דברים על העולם החדש. התינוק חווה מראות, ריחות, רעשים ותחושות שעד לא מזמן הוא לא הכיר. הוא לא יודע מה זה רעב, היות וברחם האוכל היה זמין תמיד והוא לא היה צריך לבקש כדי לקבל אותו. התינוק לומד על הקושי להירדם, ועל שינויים תכופים של חום או קור קיצוניים.

בשבועות הראשונים כדאי לנסות לשחזר לו את התנאים שהיו ברחם. להחזיק אותו צמוד לגופך, לערסל אותו, להתנועע איתו, להאכיל אותו, לרחוץ אותו ולדאוג לטמפרטורה נעימה. לא צריך לדאוג לשקט תעשייתי, כיוון שברחם כל הזמן ליווה אותו רחש פעילות המעיים שלך, ודופק ליבך. לכן, הוא יעדיף רעשים מונוטונים. כמו כן, לא כדאי להציף בגירויים, משום שמבחינתו ממילא הכל חדש, והצעצוע הכי טוב בעיניו זה פניה של אמא ופניו של אבא. ללא כל ספק, הדבר הכי חשוב שתינוקך זקוק לו הוא חום ואהבה, ממך וגם מאבא!

אתם, ההורים החדשים, בוודאי תקבלו הרבה עצות מכל הסובבים אתכם, אך אין כמו האינסטינקט של אמא, כדי להחליט מה נכון לתינוקך ברגע זה. עם הזמן, את תלמדי להכיר את הסימנים שהוא נותן לתחושותיו, ואת סוגי הבכי השונים. יהיו רגעים שהוא יבכה ואת לא תביני למה, ואולי גם לא תצליחי להקל עליו, אבל עצם התחושה שאת מחזיקה אותו ונמצאת איתו, היא מה שתחזק אותו ותכין אותו לחיים נפלאים.

בסופו של יום מפרך, שכלל 24 שעות בחדר לידה, חזרתי לביתי שלי, לשני הקטנטנים שלי. חיבקתי חזק כל אחד לחוד ואת שניהם יחד, נדהמת ונפעמת ממה שאנחנו יוצרות, ואיך שאנחנו יוצרות אותו. מודה על הרגע שהבטחתי לחברתי שאהיה שם בשבילה.