“חינוך ילדים מתחיל מהבית” זו לא אמרה שאני המצאתי. הילדים שלי עוד קטנים, ולכן יש לי עוד את הפריבילגיה של לבחור להם את החברים ואת סביבתם הקרובה. כמובן יש את הילדים בגן שהם מתחברים אליהם, אבל אחר הצהריים הם בעיקר משחקים עם הילדים של החברות שלי. אך, אני יודעת שזה יגמר בקרוב, והפיקוח שלי על החברים שלהם יתמעט עד שהם בכלל לא ישאלו לדעתי. האמת היא, שזה מלחיץ אותי.
כבר עכשיו אני מוצאת את עצמי מהרהרת במחשבות “עם מי הם יסתובבו?”, “למי הם יתחברו?”, ומה יקרה “אם יהיו אלו ילדים בעלי השפעה רעה?”. אני בטוחה שכל הורה מהרהר במחשבות אלה ולא מעט. לפני שמתחילים להאשים את מערכת החינוך, את חוסר הפעילות,את השעמום של הנוער וכל הטענות שעולות לכם בראש, צריך להזכיר לעצמינו שחינוך הילדים מתחיל קודם כל מהבית.
חינוך ילדים מתחיל מהבית
הילדים שלנו הם המראה שלנו. מה שאנחנו עושים, הם עושים. מה שאנחנו אומרים, הם אומרים. אתמול הבן שלי, בן ה-4, אמר לי “אמא, את לא צריכה להגיד לי כל דבר 3 פעמים זה מרגיז אותי!”. לא קשה לדעת איפה הוא שמע את המשפט הזה. אני נוטה להאמין שאני מחנכת טובה עבור ילדיי. אני מדברת עם הילדים שלי על טוב ורע, על מותר ואסור, ומקווה בכל ליבי שהם יגדלו להיות אזרחים טובים.
אזרחים טובים הם אנשים שמקשיבים, ששומרים על הסביבה, מצייתים לחוקים, וגם יודעים להפנות אצבע מאשימה כשצריך. והאזרחות הטובה מתחילה כבר כשהם ילדים, בחינוך בבית. חינוך לתרבות דיבור, חינוך לשמירה על הסביבה, חינוך לא לצעוק, לא להתחצף, לא לקלל, לא לזרוק לכלוך על הרצפה, ואף להרים לכלוך שראיתם בדרך במקרה ולזרוק בפח וכדומה, יעשה את ההבדל. ואני מדברת רק על הדברים הקטנים ובכלל לא נותנת לראש שלי להגיע למחוזות בהם חלילה אצטרך לדבר עם הילדים שלי על דברים מ’לא להבריז מבית הספר’ ועד ‘לא לגנוב’, ו’לא לשתות ולנהוג’…
לא פעם אני נתקלת בכתבה על בני נוער שהתנהגו בצורה מזעזעת, ובגוף הכתבה מצוין שמדובר ‘בבני טובים’. השאלה הראשונה שעולה בראשי היא, “איפה היו ההורים שלהם?”, וההרגשה שהילדים שלי יתנהגו אחרת רק מתחזקת אצלי. אנחנו לא חיים בבועה, והילדים שלנו לא עטופים בצמר גפן, ויש גבול לכמה ועד כמה נוכל להגן עליהם ולחנך אותם.
לכן, ונקווה שזה לא יקרה, אם אנו נתקלים במקרים של אלימות או התנהגות לא נאותה של השכנים, של אנשים ברחוב, של כל אדם ביישוב בו אנו מתגוררים ובסביבתנו, עלינו להיות מוכנים לדווח לרשויות החוק על מנת להוקיע התנהגות כזו.
- בררו איפה תחנת המשטרה, מד”א ומכבי אש הקרובים אליכם.
- שימו פתק עם כל הטלפונים החשובים על המקרר או בהישג יד.
- מספר הטלפון של המוקד העירוני הוא 106 מכל טלפון נייח (ולרוב גם מטלפון סלולרי).
- שלא נצטרך, אבל כדאי בכל זאת שנדע, בתחילת ספר הטלפונים העירוני, ישנם מספרי טלפון רלוונטיים בעירייה ובמחלקות הרווחה, וכן קווי חירום ועזרה נפשית ראשונה.
כפי שציינתי כבר, הילדים שלי עוד קטנים, אבל בכל רגע שאני עוצמת את העיניים, או מסובבת את הראש, הם גדלים עוד קצת. הבן הגדול שלי בשלב השאלות הבלתי פוסקות המתחילות רובן ב”למה..”, ואני באמת ובתמים מקווה שתמיד תהיינה לי את התשובות הנכונות. ויותר מכך אני מקווה שהוא יבחר להקשיב לי.