בקע או בסלנג “קילה” היה נהוג בעבר לייחס רק לגברים, וחשבו שרק הם סובלים מהתופעה. עם השנים, גילו שגם נשים סובלות מהתופעה הלא נעימה הזו לא מעט, בעיקר בזמן ההריון, ואף גם תינוקות וילדים. בקע, לפי הגדרתו הרפואית, הוא יציאה של איבר פנימי או רקמה בגוף ממקומה דרך מחיצה של שריר. על מנת להחזיר את אותה רקמה או איבר למקומו הטבעי, נדרשת התערבות כירורגית, כגון דחיפה ידנית של האיבר למקומו ולעיתים אף ניתוח. הבקעים האופייניים ביותר מהם סובלים תינוקות וילדים הם בקע במפשעה או בקע בטבור.
בקע במפשעה
בקע במשפעה אצל ילדים נוצר כאשר יש יציאה של איבר פנימי אל מחוץ לדופן הבטן. אצל בנים זה קורה בקירוב לשק האשכים, ואצל בנות בקירוב לשפתיים הגדולות של איבר המין. הופעת “קילה” שכיחה יותר אצל זכרים מאשר אצל נקבות, ואופייני שתופיע יותר אצל פגים מאשר אצל תינוקות שנולדו בשבוע תקין של ההריון. כמו כן, ברוב המקרים מופיע הבקע אצל ילדים בעלי התפתחות לקויה, ובמפשעה הימנית. לעיתים קורה מצב של בקע דו צדדי.
זיהוי וטיפול בהופעת בקע או קילה
את הבקע במפשעה קל לזהות. נוצרת נפיחות, כמו מן כדור קטן אצל בנים באזור האשכים, או נמוך יותר במשפעה, ואצל בנות ליד הפות, בצמוד לשפתיים הגדולות. הנפיחות יכולה להעלם ולחזור, מכיוון שהאיבר עצמו נכנס ויוצא מאותו סוג של חור שנמצא במחיצה של דופן הבטן. יהיה קל יותר לזהות את הבקע כאשר מופעל לחץ על האזור, כמו למשל בזמן שיעול, מאמץ או עצירות.
כאשר הורה, או רופא הילדים, מזהה את הבקע או חשד לבקע אצל תינוק, הוא יופנה לבדיקה אצל כירורג ילדים. בחלק מהמקרים דחיפה חזרה של אותו איבר עם האצבע, תפתור את הבעיה. אך לעיתים נדרשת התערבות של ניתוח. את הניתוח יש לבצע בהקדם, על מנת למנוע מצב של בקע כלוא – מצב בו אותו איבר יוצא ממקומו דרך הדופן של הבטן ולא חוזר בצורה עצמאית או בעזרת דחיפה של האצבע. מצב זה הינו מסוכן ומלווה בכאבים, ויש לנתח במיידי. אם מדובר בתינוקת, השחלה תיכלא ומעבר להרגשת כאב, עלולים להופיע בנוסף נפיחות והקאות.
ניתוח בקע מבוצע בהרדמה כללית, באשפוז יום, על ידי כירורג ילדים מומחה. המנתח יבצע חתך קטן באזור המפשעה, יריד את הבקע ויקשור את שק הבקע על מנת להוציאו מבלי לפגוע באיברים שמסביב. לאחר מכן, סוגרים את המקום בתפירה על ידי חוטים נספגים. הסיכוי שיחזור בקע אצל תינוקות וילדים הוא חצי אחוז.
בקע טבורי
בקע טבורי הוא בקע אשר התינוק נולד איתו. הסיבה לבקע טבורי היא שטבעת הרקמה שנמצאת מסביב לדופן הבטן, קרוב לחבל הטבור, לא נסגרה כמו שצריך לאחר הלידה. את הבקע מגלים לרוב כאשר התינוק בן כמה שבועות, והסימן לכך הוא נפיחות באזור הטבור. השכיחות זהה אצל תינוק ממין זכר ותינוקת ממין נקבה. בקע טבורי מופיע לרוב אצל תינוקות שנולדו במשקל נמוך, אשר סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס. ברוב המקרים, הבקע נסגר מעצמו בסביבות גיל שלוש עד חמש והסיכון לכליאה של בקע טבורי אצל קטנטנים היא נדירה.
את הבקע הטבורי, כמו בקע במפשעה, ניתן להחזיר חזרה למקומו על ידי לחיצה קלה, אך כאן יבצע הרופא בדיקה של קוטר החלק החסר ברקמה סביב הבקע טרם הלחיצה. במצב שניתן להחזיר את האיבר למקומו בקלות, לא ממהרים לנתח ומחכים עד גיל שלוש, כדי לראות אם המצב מסתדר מעצמו. במקרה וכן יש צורך לנתח, יעבור התינוק ניתוח בהרדמה כללית. במהלך הניתוח יעשה חיתוך באזור הטבור, ייחתך שק הבקע וייתפר החלק החסר ברקמה סביבו. את האזור חובשים בתחבושת נייר עם תפרים נספגים.
בקע ברום הבטן
בקע נוסף השכיח אצל תינוקות וילדים הוא בקע ברום הבטן. מדובר בבקע קטן, אך יש לו נטייה לכליאה. לכן, אם זוהה בקע ברום הבטן, יש לנתח במיידי. באופן כללי, בקע הינו מצב שכיח. לכן אין מה לדאוג או להילחץ מכך, רק להיות במעקב ולוודא שאינו נכלא.