למרות שאנחנו באמצע החופש הגדול, אנחנו ההורים כבר עסוקים בקניות ובהתארגנויות לקראת שנת הלימודים הקרובה, בעיקר אלה שיש להם ילדים בבית הספר. מה רבה ההתרגשות שהבן שלי עולה לכיתה א’. אני צריכה לרכוש עבורו כלי כתיבה, ילקוט ותלבושת אחידה, או כך חשבתי לפחות… האמת היא שאני באמת ובתמים חשבתי שה”קושי” הגדול יהיה להחליט איזה ילקוט לקנות לו כשהוא בטח ירצה משהו ממותג, שמן הסתם יהיה יותר יקר ואני בטח אתעקש על משהו טוב לגב, כדי שהוא יוכל גם לסחוב על הגב וגם לגרור כטרולי. יחד עם ההתלבטות לגבי התיק, חששתי קצת מכך שאני אצטרך גם לקנות כמה חולצות, בכמה צבעים, כולל ארוכות, קצרות וסווטשירטים לפי עונות השנה, ולהטביע עליהן את סמל בית הספר.
לא מסובך יותר מדי נכון?! אז כנראה שעברו יותר מדי שנים מאז שאני הייתי בכיתה א’, ומשהו לא חכם במיוחד עבר על מערכת החינוך בלא מעט שנים האלה. אחרת, אין לי מושג איך קרה הדבר ואני מקבלת רשימת קניות לתחילת השנה, שנראית דומה מאוד, ואפילו יותר מדמיון חלקי-מקרי, לרשימה של הקניות ללימודים שלי למכללה, שלא הייתה מביישת רשימת קניות של אף תלמיד לקראת שנת לימודים במוסד להשכלה גבוהה.
ספרים שיש לרכוש על פי נושאי הלימוד עבור כיתה א’
עברית. קודם כל, זה הגיוני ביותר שהילדים יצטרכו ספר ללימוד השפה העברית, למרות שעם הלחץ של גן טרום חובה וחובה, רוב הילדים כבר יודעים את אותיות ה-א’ ב’ בעל פה, וגם לקרוא וקצת לכתוב. כך שמי שלא יודע, ירגיש קצת מאחור, ומי שכן יודע ישתעמם. אני תוהה, מתי קרה הדבר שילדים לפני כיתה א’ צריכים לדעת קרוא וכתוב…?! ואם הם יודעים או לא בדיוק יודעים, למה ובשביל מה הם צריכים להביא את הספר בנושא כבר ביום הראשון ללימודים?!
מתמטיקה. לא חשבון, מתמטיקה. וגאומטריה. כי זה שהם יודעים לספור עד עשרים או חמישים, או אפילו מאה, ולעשות חשבון פשוט, זה בקטנה. אולי אצטרף לאחד השיעורים שלהם, ואשלים את מה שהחסרתי בלימוד אחוזים, ואולי יש סיכוי שככה סוף סוף אבין חילוק ארוך. רגע, אם את כל זה הם לומדים בכיתה א’ ב”מתמטיקה”, האם זה אומר שהבגרות היא בכיתה ג’?!
תורה. אני זוכרת שקיבלנו את ספר התורה בכיתה ב’ בטקס מרשים, ואז התחלנו ללמוד בקטנה על סיפורי המקרא. פתאום, כבר מכיתה א’, הם לומדים את ספר בראשית. פה, אני דווקא בעד. זה ממשיך איתם מהגן, ולא עושים להם הפסקה, ממשיכים ללמד אותם. השאלה היא מה בדיוק ילמדו, ואיך…
מדע וטכנולוגיה. אין מה לעשות, הדור של היום הוא מתקדם וחכם, הכל אצלו ממוחשב ומתוכנת, ואפילו האחיינית שלי בת השנתיים יודעת להעביר תמונות בטלפון הנייד של אמא שלה, ולהקטין ולהגדיל תמונות עם שתי האצבעות הקטנות שלה. אבל כשההוצאה של הספר היא אוניברסיטת תל אביב, אני תוהה אם זה לא קצת יותר מדי בשביל ילדים בני שש…
אנגלית. אני מהאימהות ששמחו שמתחילים ללמד אנגלית בגיל צעיר, זו שפה שחשוב לדעת, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. בזמני התחילו בכיתה ד’ וממש לא אינטנסיבי. אבל כשראיתי שהילד צריך ארבעה ספרי אנגלית בשם, אשר לי, אחרי שנים שגרתי בארה”ב ודיברתי וקראתי רק אנגלית, היה קשה לבטא, נותר לי לתהות מתי יתנו להם לבחור בין ערבית לצרפתית ואם כבר תהיה את האפשרות להתלבט בין רוסית לספרדית?!
ציוד שצריך לרכוש לקראת כיתה א’

חלק מהציוד לכיתה א’
כאשר קיבלתי את רשימת הקניות לכיתה א’, ראיתי שבבית הספר ביקשו עטיפה שונה לכל נושא. זה בסדר ומקובל עליי לחלוטין. אני מבינה שכך תהיה אחידות וכך הילדים יוכלו לזכור לבד איזו מחברת ואיזה ספר שייכים לאיזה מקצוע. להפתעתי, בין כל רשימת הציוד העצומה שהתבקשנו לרכוש, התבקשתי לקנות “מחברת חכמה”. מה זה “מחברת חכמה”? אצא מנקודת הנחה שכל שאר המחברות הרגילות הן לא גאונות הדור, אוקיי. אך, מה המחברת החכמה הזו יודעת לעשות, ששאר המחברות לא יודעות לעשות? האם רוכשים אותה בחנות כלי כתיבה רגילה, או שיש חנות מיוחדת לכלי כתיבה מתקדמים, שהם קצת יותר חכמים מהשאר?!
תכולת הקלמר. בהתחלה, בקריאה ראשונה, תכולת הקלמר נראתה לי הגיונית – עפרונות, מחדדים, מחק, עטים. כל מה שצריך באמת. ואז התחילה הגזמה קלה – טושים, צבעים, עפרונות צבעוניים, צבעי פנדה, פלסטלינה, דבק סטיק, דבק לבן, לוח וטוש מחיק, והכל עם דרישה ספציפית לכמויות שצריכות להיות בכל חבילה של כל דבר… כי הרי אי אפשר בלי שיעור אמנות ויצירה בכיתה א’, אבל למה הכל על חשבוני? בית הספר לא מספק כלום? או שזה כולל גם עפרונות למורה, כי אם גם את הלוח אני צריכה לרכוש עבורה, אז לפחות אני אכתוב לה עליו הקדשה אישית ואארוז לה את זה באריזת מתנה.
לי נותר לתהות, מי הכין את הרשימה הזו?! האם באמת מישהו חשב על הנושאים (מתמטיקה, גיאומטריה, תורה…), והאם הם מתאימים לבני שש? האם זה נראה הגיוני למישהו (כנראה שכן), לרכוש כל כך הרבה ספרים בכזה סכום, כשהילדים עוד לא יודעים בכלל לקרוא? למה ליום הראשון בבית הספר, צריך לבוא כבר עם ספר לימוד? שוב, הילדים לא יודעים לקרוא עדיין!!! ושאלת השאלות – מה זו לעזאזל מחברת חכמה??? נקודת אור אחת אני כן מוצאת בכל הסיפור הזה, והיא העובדה ששלחו לנו את רשימת ההצטיידות הזו עכשיו בתחילת אוגוסט. זה אומר שיש לי יותר כחודש ימים להתקרר במזגן ובבריכה, לפני שאני נושמת עמוק והולכת לקנות את הספרים, לעטוף אותם בצבעים בהתאם לנושאים, ולהתעצבן מכך שוב…