ביומיום, אין צורך להתעסק באיבר כמעט בכלל בצוואר הרחם, מלבד ביצוע בדיקות שגרתיות מידי תקופה למניעת מחלות כמו סרטן צוואר הרחם, ואיתור זיהומים. צוואר הרחם הוא האיבר המחבר בין חלל הרחם לבין הנרתיק, ובזמן הלידה הוא מתרחב ומגיע לפתיחה של כעשרה סנטימטרים על מנת לאפשר מעבר של העובר דרכו. בזמן רגיל כאשר האישה לא בהריון, צוואר הרחם נשאר סגור ומונע כניסה של זיהומים לרחם ומאפשר יציאה של דם והפרשות בזמן הוסת של המחזור החודשי. כאשר אישה אינה בהריון היא אינה מרגישה את צוואר הרחם כלל, מלבד ההתכווצויות בזמן המחזור החודשי, כאשר הוא מתרחב ומאפשר את יציאת הדם וההפרשות.

אבחון של סרטן צוואר הרחם לפני הריון

בתחילת המחלה, לרוב, יופיע דימום ואגינלי, אך ייתכן שרק בעת מגע במקום. כמו כן, בעת קיום יחסי מין יהיו כאבים. לתופעות הללו, יתווספו בשלב מתפתח וממאיר של המחלה, תופעות נוספות כמו עייפות, חוסר תיאבון, כאבים באגן, כאבי רגליים, נפיחות ברגל אחת, דימום כבד, שליפת שתן וצואה מהנרתיק, ואף שברים באגן.

הגורמים הנפוצים לסרטן צוואר הרחם

1. עישון.
2. הידבקות בוירוס הכלמידיה.
3. תזונה לקויה.
4. שימוש באמצעים למניעת הריון ותרופות הורמונאליות כדין תרופות.
5. היסטוריה משפחתית של המחלה.
6. הידבקות בוירוס הפפילומה האנושי.

וירוס הפפילומה האנושי (HPV)

בדיקה לגילוי סרטן צוואר הרחם

וירוס הפפילומה הינו נגיף שעובר במהלך קיום יחסי מין, ועלול לגרום לסרטן צוואר הרחם. ככל שעולה מספר הנערות והנשים שמקיימות יחסי מין ללא אמצעי מניעה, כך עולה הסיכון להידבק בנגיף ולחלות בסרטן צוואר הרחם. בנגיף ניתן להידבק מגילאי העשרה ועד גיל עשרים וחמש, ואלו השנים בהן נותנים את החיסון נגדו. וירוס הפפילומה האנושי נחשב כמחלת מין, כי על מנת לחלות בסרטן צוואר הרחם יש להידבק בו תחילה. אך אין זה אומר שכל אישה הנדבקת בוירוס בוודאות תחלה בסרטן צוואר הרחם. גברים יכולים להיות נגועים בכיפת הפין בוירוס, ולהעביר אותו הלאה במהלך קיום יחסים.

החיסון, שאושר בשנת 2006 נחשב לחיסון מונע. תפקידו לעצור את התפשטות נגיף הפפילומה, למנוע את ההידבקות בו, ובכך להוריד את הסיכויים לחלות בסרטן צוואר הרחם. החיסון ניתן בשלוש מנות, כאשר יש לקחת מרווח של חודשיים בין מנה למנה.  בשנת 2008 החלו בדיקות בנושא, לאחר שהתקבלו מספר תלונות שהחומר הפעיל בחיסון, הגרדסיל, גורם לנפיחות וכאבים במקום הזריקה, בחילות, התעלפויות ופרכוסים. אך בשורה התחתונה, החומר נמצא בטוח, והתועלת בשימוש בו עולה על הסיכונים האפשריים במתן החיסון.

החיסון שנותנים בארץ כנגד הוירוס יעיל רק נגד ארבעה זנים שלו מתוך חמישה עשר זנים מסוכנים, ולכן כל אישה שמקיימת יחסי מין באופן שוטף צריכה לעבור בדיקה שנקראת “בדיקת פאפ”, לפחות פעם בשנה. בבדיקה זו לוקחים תרבית מצוואר הרחם, ובודקים אם האישה נגועה בנגיף הפפילומה האנושי.

בדיקות על מנת לוודא שצוואר הרחם תקין:

1. בדיקת פאפ. בדיקה בה לוקחים דגימה של תאים מצוואר הרחם. יש לבצע את הבדיקה מגיל עשרים ואחת באופן קבוע, ולפני כן, אם התחלת לקיים יחסי מין עם יותר מבן זוג אחד קבוע. יש לבצע את הבדיקה כל שנה-שנתיים, או לפי מה שרופא הנשים ממליץ לך.
2. בדיקת קולפוסקופיה. בבדיקה זו מרחיבים את צוואר הרחם ומגדילים אותו פי חמש עשרה. משתמשים בחומצה מסויימת הצובעת בלבן את הצוואר, ומדגישה את החלבונים והרקמה. אם הבדיקה תקינה, יראה בה קו ברור. אם לא ניתן לראות קו ברור, משם יש לקחת את הדגימה ולשלוח למעבדה.
3. קוניזציה של צוואר הרחם. בדיקת ביופסיית חרוט הנלקחת מצוואר הרחם, במידה ובדיקת הקולפוסקופיה לא מספקת. אם יש נגעים חשודים, מבצעים בשלב זה גרידה של צוואר הרחם, על מנת לבדוק את הממצאים.

בכל הרגשה לא טובה, בכל דימום שלא קשור להריון או לוסת, יש לגשת לרופא להיבדק. כמו כן, יש להקפיד על בדיקת הפאפ השנתית ולשקול את החיסון, כמובן שרק לאחר בדיקה והתייעצות עם רופא הנשים.