לא מזמן אמא אחת פרסמה פוסט במדיה החברתית על כך שהבת שלה תהיה אמא של שבת למחרת והיא לא מתכוונת לצאת מגדרה ולהשקיע בטירוף, כמו כל האימהות מסביב, אלא תשלח אותה לגן עם חבילה של וופלים, כי מה שחשוב זו החוויה ושיש מה לחלק לחברים בגן, ולאו דווקא שקית צלופן ארוזה בצורה מקצועית עם שי מושקע לכל ילד וילדה. הפוסט זכה להמון שיתופים ותגובות, חלקן תומכות, חלקן נזעמות. אותו פוסט אפילו הגיע לכמה ערוצי טלוויזיה והעלה לדיון את השאלה – “מה זה אמהות משקיעות”?
בזמן האחרון רווחת השערה הגורסת כי אמהות משקיעות הן אלה שאופות עוגה לגן בכל הזדמנות, משקיעות בהפקת יום הולדת של גיל ארבע כאילו מדובר מינימום בחגיגות בר-מצווה, בכל פעם שהילד אבא של שבת הן מכינות מארז שי אישי לכל שאר הילדים בגן, כולל עוגה סופר מושקעת וסשן צילומים שלא היה מבייש חתונה יוקרתית. יש במדיה החברתית מספר קבוצות שנושאות את השם “אימהות משקיעות” (שימו לב שאין ‘הורים משקיעים’, עם כל הפמיניזם, השקעה מתחברת ככל הנראה רק לאימהות), בהן אימהות מעלות תמונות של דברים שהכינו לכל סיבה לחגיגה – אירוע בגן, יום הולדת לילדה, או סתם ארוחת ערב “שגרתית” עם הילדים בבית.
השבוע אחד מהמגזינים לנשים, מהמובילים בתחומו, העלה מיני חידון של “איך תדעי שאת אמא משקיעה?”, כשהתשובות שם סבבו בעיקר סביב “את אופה עוגה ולא קונה”, “את מכינה עוגיות טריות כשאת מארחת” ועוד סממנים לכאורה המעידים על רמת המשקיעניות של האם. המסקנה שלי מהחידון הייתה שאם אני לא אופה לבד או עם הילדים ולא דואגת למארז אישי לילדים האחרים בגן בכל הזדמנות, אז אני לא אמא משקיעה. כך לפחות זה השתמע במגזין.
אמהות משקיעות בילדים או באהדת הקהל?
אמהות משקיעות – הילד יסתפק גם במועט!
השקעה לא נמדדת רק באוכל ובמתנות שתביאי לילדה לחלק במסיבת יום ההולדת שלה בגן, גם לא במפעיל שיוזמן ליום הולדת או בסוג המזון שיוגש במהלך האירוע. נכון, יש הורים שזה המדד שלהם להשקעה וזה בסדר. כל הורה מחליט מהי השקעה מבחינתו, יש כאלה שיארגנו מסיבת יום הולדת לבד וזוהי השקעה עבורם, יש כאלה שיפיקו מסיבה יקרה וזוהי השקעה עבורם. יש אמא שתקנה כיבוד כשהיא מארחת ואמא שתאפה, אבא שיביא מאפים טריים לפעילות בכיתה ואבא שיביא שתייה. שוב, כל הורה בוחר את ההשקעה שלו. אבל כשזה הופך להיות נורמה שההשקעה נמדדת בעיקר ביכולת שלך לקשט עוגה בזילוף או לעטוף אותה בבצק סוכר, זה מראה שמשהו לא תקין. משהו כאן משובש מהיסוד.
השקעה בילדים לא נמדדת רק בכמה האימהות האחרות יתפעלו מהעוגה שהכנת ליום המשפחה. היא נמדדת (אם בכלל מישהו צריך למדוד אותה) בזמן איכות עם הילדים. בנתינה. אם את כזו שערה עד אמצע הלילה כדי לאפות עוגה, אבל אין לך דקה אחת פנויה לבלות עם הילדים במהלך היום, אז איזו מין השקעה זו? מי המרוויח הגדול מן ההשקעה הזו? ככל הנראה הרשת החברתית…
לא, זה לא אומר שמי שלא אורזת מתנות אישיות לילדי הגן אינה משקיעה בילדים שלה! גם ההפך הוא נכון – בגלל שאת החלטת לארוז מתנות אישיות לילדי הגן לקראת זה שהילד או הילדה שלך יהיו אבא או אמא של שבת לא הופך אותך לאמא משקיעה. אך מסיבה כלשהי זה מה שנוהגים לשתף ברשת ואפילו להשוויץ לאחרים, רק כדי להראות עד כמה אנחנו משקיעות יותר וטובות יותר מאחרות. זה לא מדד כלל וכלל.
רוצים להשקיע בילדים? תשקיעו. צאו מוקדם מהעבודה וקחו אותם לפארק. בלו איתם את כל אחר הצהריים, שימו את המכשיר הנייד על שקט ותנו לילדים את מלוא תשומת הלב. איכלו איתם ארוחת ערב, בלי טלוויזיה ומסכים אחרים. שחקו איתם משחקי קופסה, טיילו איתם בשבת, הכינו איתם יצירות בבית. רוצים להשקיע בעוגות ומתנות בכל הזדמנות? נהדר! תנו לזה ערך מוסף. אפו עם הילד את העוגה, תנו לילדה לבחור מה היא מחלקת בגן (יש לי הרגשה שהיא לא תבקש עוגה עטופה בבצק סוכר עם הקדשה אישית ארוזה בצלופן) כשהיא ילדת יום ההולדת. זכרו שהיחס והחוויה של הילד הם אלו שבאמת יותר חשובים. הילדים יזכרו הרבה יותר את החוויה מהילדות מאשר אותה חתיכת עוגה מרשימה שהם קיבלו בגן, שבכל מקרה תיפול ככל הנראה על הריצפה ברגע שיצאו מהגן, עוד לפני שיגיעו לאוטו…