רגע אחרי שיצא לאוויר העולם, אחרי שניקו, שקלו, חתכו, ועטפו אותו, אתם ההורים, מקבלים רשימה של בדיקות ויטמינים חיסונים ודברים שצריך לעשות לתינוק. תינוק, שעוד לא סגר יממה מחוץ לרחם. זה מלחיץ, בעיקר כאשר מדובר בילד ראשון. עוד לא עיכלתם את זה שיש לכם תינוק, שאתם אחראים עליו בכל מאת האחוזים, ועכשיו אתם צריכים להחליט מה לתת לו, אם ומה בכלל כדאי לתת, ומהן ההשלכות של כל דבר ודבר.

יש לא מעט חיסונים שמשרד הבריאות ממליץ לעשות במהלך השנים, אך החיסונים אינם בגדר חובה ואינם קבועים בחוק. כלומר, ההחלטה אם לבצע אותם היא על אחריות ההורים בלבד. השאלה היא, האם לנו כהורים יש מספיק מידע על מנת להחליט איזה חיסון לבצע ואיזה לא? האם לרוץ ולחסן בעקבות כל חיסון חדש שמשרד הבריאות מוציא עליו מידע? ואם החיסונים כל כך חשובים, איך זה שמשרד הבריאות לא מחייב את ההורים חד משמעית לחסן את הילדים?

השאלות הן קשות, וההחלטות הן קשות עוד יותר. ההמלצה האישית שלי (והיא אישית בלבד, ככה אני רואה את הדברים, וככה אני פועלת) היא לשאול, לחקור, לקרוא, לבדוק. לא לתת אוטומטית חיסון רק כי אמרו שצריך. אבל, מצד שני, לא לפספס ולוותר רק כי אולי לא נראה לך שצריך. ההחלטה, כמו כל החלטה בתור הורה, צריכה לבוא ממקום שקול המודע להשלכות של כל פעולה שנבחר. לפני שאתם רצים לקבל החלטה, קודם כל בואו נברר מהו בכלל חיסון?

חיסון והשפעותיו

חיסונים לתינוק

למזלנו הרע קיימים לא מעט חיידקים ווירוסים בעולם, חלקם מזיקים פחות, חלקם יותר, וחלקם עלולים לגרום למחלות קשות, ניוונים, מומים אצל תינוקות ואפילו מוות במקרים מסוימים. עם התקדמות המדע והשנים, החלו לחסן את התינוקות, הילדים והאנשים הבוגרים, נגד מחלות ולמנוע מקרים של מחלות קשות ומוות עקב אותם נגיפים ווירוסים.

חיסון הוא בעצם הזרקת חיידקים מוחלשים או מומתים של אותו חיידק אל תוך הגוף, ובכך גורמים לו לייצר נוגדנים נגד אותו החיידק. החיסון יכול גם להתרחש בצורה טבעית, כאשר הגוף נדבק באחד החיידקים שלא היה מחוסן אליו, ומפתח נוגדנים מעצמו. היום נהוג לחסן מראש, על מנת למנוע את התמודדות הגוף עם המחלה מלכתחילה.

מדוע חשוב לחסן את הילדים?

בעולם המערבי, כמעט כל התינוקות שנולדים מקבלים חיסונים לרשימה לא קצרה של חיידקים ונגיפים. אך, למרות שאותם תינוקות וילדים מחוסנים נגד אותם חיידקים, אלה ממשיכים להתקיים. הורים שלא מחסנים את ילדיהם, גורמים להם להיחשף למחלה, ובכך מחלה שאמורה להיות נדירה או להעלם מהעולם, יכולה להתעורר בשנית ולהדביק עוד ילדים. למרות זאת, לא כל המחלות הקיימות, שנגדן מחסנים ילדים, הינן מחלות קשות העלולות לגרום לתסמינים קשים במיוחד או חלילה למוות.

אילו חיסונים תינוק צריך לקבל בחודשים הראשונים לחייו?

1. צהבת B. נגיף הגורם למחלות כבד ועלול להוביל לסרטן.
2. צפדת (טטנוס). נגיף קטלני הגורם להתכווצויות בשרירי הלסת, קשיים בבליעה וצפידה בשרירים.
3. שעלת. מחלה קטלנית שגורמת להתקפים פתאומיים של שיעול קשה במיוחד, אשר בסופן החולה מנסה לשאוף אוויר ונשמע כאילו הוא שורק. כמו כן, ילדים שחולים במחלה משתעלים חזק במיוחד, ויכולים לגרום להקאות חוזרות..
4. דלקת קרום המוח. דלקת הקרומים הרכים של המח שגורמת לירידה בתנועות ובתגובות, עצירה בהתפתחות ומובילה בסופו של דבר למצב שבו החולה לא מגיב כלל לגירויים.
5. פוליו – שיתוק ילדים. מחלה שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לניוון שרירים, חלקי או מלא, של השרירים בגוף, חולשה ושרירים רפים למדי.
6. חצבת. מחלה זיהומית, שלמרות שקיים נגדה חיסון עוד קיימת בעולם. הסימנים שלה די דומים לשפעת – חום וסימני הצטננות, כגון נזלת, כאבי גרון ואודם בעיניים. אך כארבעה ימים אחרי שחולים בחצבת, מופיעה על גבי העור פריחה שמתפשטת מהראש דרך הצוואר, ולאט לאט מכסה את כל הגוף.
7. חזרת. חזרת היא מחלה זיהומית הפוגעת בבלוטות הרוק, ובבלוטות מתחת לאוזניים. החזרת גורמת לנפיחות וכאבים.
8.אדמת. נגיף החודר לגוף דרך מערכת הנשימה, משם לתוך מחזור הדם ומשתלט על כל מערכות הגוף. לאחר כשבוע, מופיעה פריחה אדומה בכל הגוף. תינוקות וילדים מחלימים מהר יותר מאדמת מאשר מבוגרים, והיא נחשבת מחלה קלה.
9. צהבת A. נגיף הפוגע בתפקודי הכבד.
10. חיסון נגד נגיף הרוטה וירוס. זהו הגורם העיקרי לשלשולים חריפים אצל ילדים.
11. חיסון פרוונר נגד חיידק הפנאומוקוק. חיידק שגורם לדלקות ריאות, דלקות אוזניים ודלקת קרום המוח.

בלי קשר לחיסונים בימים הראשונים של התינוק עוד בבית החולים, הוא מקבל טיפולים שונים שכל תינוק חדש מקבל, וגם כאלה התואמים את המצב שלו לאחר הלידה:

1. טיפול בעיניים. מריחת העיניים של התינוק במשחת עיניים מסוג אריטרומיצין בסמוך ללידה, נועד למנוע דלקות עיניים קשות וזיהומים במגע העיניים של היילוד הרך עם אוויר העולם.
2. ויטמין K (ניתן בזריקה). ויטמין התורם למערכת קרישת הדם. ניתן על מנת לעזור לתינוק, שרק נולד, לעבור את השבועות הראשונים לחייו ללא דימומים מסוכנים. כיום, ניתן גם לקבל ויטמין K בשתי מנות של טיפות אוראליות, האחת בבית החולים והשניה מחוצה לו.
3. חיסון נגד צהבת B. גם אם הילד לא חולה בצהבת, החיסון ניתן על חשבון המדינה, על מנת למגר את המחלה. לאחר מכן יקבל התינוק את החיסון בגיל חודש, ובגיל חצי שנה בטיפת חלב.

בהתאם למצבו הבריאותי של התינוק, ניתנים לו טיפולים מתאימים עבורו. כמו טיפול לצהבת מולדת, אנטיביוטיקה לזיהומים, עירוי נוזלים וכדומה. כאמור, הוא עוד לא בן יום, ואתם עוד לא עיכלתם שיש לכם ילד חדש, וכבר ההחלטות החשובות האלה על ראשכם. ההמלצה היא לא לחכות ללידה על מנת להחליט, אלא לקחת את הזמן לפני כן, לקרוא, ולבוא מוכנים. כמו כן, לגבי כל חיסון, מומלץ לבדוק מהו פרק הזמן בו ניתן לקבל את החיסון על מנת שיהיה אפקטיבי, ולקחת את הזמן טרם החיסון כדי לברר לגביו.

הבהרה: אין במאמר זה כדי להחליף שום עצה או המלצה רפואית, והוא נכתב מנקודת מבט אישית בלבד.