ערכתי מחקר “מקיף”, בקרב הילדים שלי, לבירור הגורמים לבכי אצל ילדים לעומת תינוקות. אומנם הכתוב מטה הינו בהומור על מנת לסייע להורה המתוסכל, אך שימו לב שהסיבות ודרכי ההתמודדות רציניות לחלוטין. למה תינוקות בוכים זה די ברור – הם לא יכולים לדבר. הם צריכים לבכות בשביל להעביר לנו את המסר שקר/חם להם, שכואב להם, או שהם רעבים, עייפים, ועוד כמה סיבות שמעוררות בכי אצלם.
בכי אצל ילדים – להתמודד בהצלחה עם האתגר
כשהתינוק בוכה צריך לתת לו מענה מיידי, ולספק לו את הצורך. אבל ילדים? למה הם בוכים?! הסיבה היא מאוד פשוטה – כי הם יכולים! יש להם את היכולת המופלאה לייצר בכי עם דמעות היסטריה וצעקות, על כל דבר קטן, רלוונטי פחות או רלוונטי יותר. אני קצת מקנאה בהם למען האמת, איך הם עושים את זה? לדעתי, הם פשוט שחקנים מעולים! איך הם מזילים דמעה על כל דבר קטן וברגע? הם צריכים להעביר סדנאות לשחקני הוליווד. אבל כשאנחנו גדלים ומתבגרים, אנחנו מאבדים את היכולת הזו וחבל (או שלא חבל? או שאצל לנשים היא נשארת…?).
בכי אצל ילדים – כל הסיבות הנפוצות
- כי הם קיבלו מכה. אמבולנס! מגן דוד אדום! מהר, מהר, לבית החולים, הילדה קיבלה שריטה ויש לה אפילו טיפונת של דם! הילד קיבל מכה ויש סימן! לילדים יש את היכולת לבכות כאילו עכשיו שברו את היד, ואם יש מעט דם, אז החגיגה כפולה. נשמו עמוק, הירגעו, ואל תעשו עניין. נקו אותם, בדקו היטב אם מדובר בפציעה של ממש או שריטונת, והגיבו בהתאם. אל תזלזלו בכאב או בגודל של המכה, אבל גם אל תעשו מזה עניין גדול. לפעמים רק קצת יחס זה מספיק.
- כי הם רוצים ממתק, מתנה, או משהו בחנות שלא הסכמתם לקנות. זה יכול להיות בכי של ‘אני רוצה’, וזה יכול להיות בכי מרשים עם השתטחויות וסצנה שלמה, שלרגע תמצאו את עצמיכם מחפשים מצלמה נסתרת בקניון. הם אלופים בלעשות סצנה אם הם לא מקבלים משהו. הדרך הקלה להפסיק את הבכי היא פשוט לתת להם את מה שהם רצו, זה לא תמיד הפתרון הגרוע ביותר, ולעיתים זה משהו שחייבים לעשות. ירים ידו מי שרכש בובת דובי ענקית במחיר מופקע בקניון, רק בשביל להוציא משם את הילדה הצווחת כבר. אין פה עניין של “נכון” או “לא נכון”. הרבה פעמים, זה הפתרון הלא נכון. אם תמיד ניתן להם מה שהם רוצים, זה ילמד אותם שבזכות בכי הם יקבלו מה שהם רוצים – לא מה שהם צריכים, אלא מה שהם רוצים – רק בשביל השקט שלנו ההורים. כמובן שמהר מאוד הם ילמדו להשתמש בזה שוב ושוב. ושוב. נשמו עמוד, סבלו קצת בכי, והמשיכו ללכת, כאילו הסצנה לא קשורה אליכם. בשלב כלשהו זה יביך אותם יותר מאשר אתכם, והם יקומו וילכו גם.
- כי הם רוצים עכשיו. מה הם רוצים? מה זה משנה?! הם רוצים אותו, כאן ועכשיו! לצעוק זה לא מספיק מרשים, אם אפשר לייצר דמעות בשניה, אז למה לא?! הוליווד, כבר ציינתי?
- כי הם רבו עם אח/ות שלהם. כאן זו תחרות אמיתית, כי אם יש ויכוח או ריב או אפילו מכות, על מי תרחמו יותר? לצידו של מי תהיו? תגנו על הקטן ישר? על מי שצודק? תקשיבו לשני הצדדים?! האם בכי חזק יותר, או קורע לב, ישפיע על הרחמים שלכם? דאגו להקשיב לשני הצדדים, ולא לתת לכמה דמעות לתעתע בכם.
- כי נגמרה סדרת הטלוויזיה שלהם. זה סיפור אמיתי. ילדים מבינים מה זה מחשב וטאבלט, ורדיו ואינטרנט, ורגילים לשלוט בלראות את מה שהם רוצים מתי שהם רוצים וכמה שרוצים. אבל מה קורה כשהם נתקלים במדיה הישנה יותר כמו רדיו? שהשיר בו מתנגן ונגמר, ואז מתחיל שיר אחר בלי יכולת שליטה עליו? או טלוויזיה בה נגמרת הסדרה שהם אוהבים, ומתחילה סדרה אחרת בלי שאף אחד שאל אותם? פשוט מאוד – הם בוכים, כי זה באמת מתסכל. הסבירו להם כי באמת פה חבל על הדמעות, ותנו להם לראות משהו אחר.
אני תמיד צוחקת עם הילדים שלי שאם הם בוכים, לפחות שיעשו את זה מעל הכינרת, שנחסוך קצת מים. אבל הם כבר לא שייכים לדור של ‘ישראל מתייבשת’, ופחות מבינים את הבדיחה. מצד אחד עצרתי להם את הבכי בגלל שצחקתי איתם, אך לאחר כמה שניות הם לא מבינים מה רציתי, נעלבים ממני ומתחילים לבכות שוב…