אם יש משהו שיכול לחרפן אותי הוא חוסר טאקט של אנשים והצורך שלהם לדעת הכל. תוסיפו לצורך הזה את העובדה שהם חושבים שמגיע להם לדעת הכל, שואלים בלי בושה ומתערבים בכל דבר. כך בכלל נוצר מצב בלתי נסבל ומביך. עכשיו דמיינו את אותו המצב, כמו של הדודה בליל הסדר ששואלת “למה את עדיין לבד?”, רק שבזמן שאת בהריון.

תשובות לשאלות הכי מעצבנות במהלך הריון

זה מרגיש בדיוק כמו לשכב על מיטת הגינקולוג כאשר כל אחד בטווח המסדרון הקרוב חושב שהוא יכול לבוא ולבדוק אותך חיצונית ופנימית. מסתבר שככה אנשים מרגישים כשאת בהריון – את פתאום הופכת להיות רכוש ציבורי. ההריון שלך הוא הריון ציבורי, כל מי שמתחשק לו חושב שאפשר ללטף ולגעת, כי זה ממש מגניב בטן כזו גדולה עם תינוק בפנים (מגניב למי?). כל הסובבים מחייכים אל ההריונית בכזו התלהבות גם כשאין לה כח לחייך בכלל. והשאלות, אוי השאלות החצופות והמעצבנות שלא מפסיקות להגיע.

לא מזמן רצה ברשת החברתית תמונה של הריונית עם חולצה עליה מודפסות תשובות לשאלות הכי מעצבנות ששואלים אותך במהלך הריון. אחלה רעיון לדעתי. יש לי כמה תשובות משל עצמי שאני הייתי מוסיפה. מודה, בחלקן השתמשתי במהלך ההריונות שלי.

תשובות לשאלות מעצבנות ששואלים אותך במהלך הריון

1. כשהשכנה של אמא שלך מזהה את הבליטה הקטנה וישר מחבקת אותך ואומרת: “מזל טוב! באמת בשעה טוב! כבר חשבתי שזה לא יקרה אצלך בקרוב…”, וזה ממשיך ב”שאלתי את אמא שלך מה קורה, הרי התחתנתם מזמן ואת כבר לא צעירה… היו בעיות? לקח לכם זמן? זה הריון טבעי?”. עני בלי בושה – “תודה באמת. אני לא מרגישה בכלל זקנה עכשיו. ואני מצטערת שלא התקשרתי לבשר לך ראשונה!”.
2. כשמישהו רואה אותך בהריון ומתחיל לברר “זה טבעי? ספונטני? מתוכנן? “, את תמיד יכולה להגיד “בדיוק חיפשתי למי לספר… אתה לא מבין כמה חודשים ניסינו, כמות ההפריות שעברנו, וזה שנכנסתי להריון בטעות… זה מהחבר שלי… לשעבר. איזה מזל ששאלת!”.
3. כשמישהי שיושבת לידך בתור בקופת חולים, וממתינה גם היא לבדיקה, בטוחה שעכשיו אתן סוג של חברות או בעלות קשר מיוחד כי אתן נמצאות באותו מקום באותו זמן ובאותה סיטואציה. באותו הרגע היא מרשה לעצמה לשאול אותך באיזה שבוע את, שזה כמעט מעצבן כמו פקידת הקבלה בת השבע עשרה וחצי ששואלת “מתי תאריך הוסת האחרונה שלך?” (נכון שהיא חייבת בשביל הבדיקה, אבל זה עדיין מעצבן!). עני בקלילות – “רגע, אני אוציא את היומן ואבדוק מתי קיבלתי מחזור. את רוצה גם לדעת אם הוא היה קשה, כמה זמן הוא נמשך, ובאיזה סוג של טמפונים אני מעדיפה להשתמש?! או שרק השבוע של ההריון מעניין אותך???”
4. כשמישהו ברחוב שואל אם הוא יכול ללטף את הבטן, ובדרך כלל לא מחכה לתשובה ונוגע. בדרך כלל נשים מבוגרות, שלא נעים לך להעיף להן את היד. אז, חכו רגע! אני ארים את החולצה, אשכב על הצד פה בספסל ואוכל משהו מתוק תוך כדי, על מנת שתוכלו להנות מכל החוויה, להרגיש אותו ממש בועט ולראות אותו זז!
5. כשאת בחדר המתנה ללידה ומישהי שואלת אותך כמה פתיחה יש לך. התשובה שלי היא “בואי, תכניסי אצבעות, ותגידי לי את!”.
6. כשאת בחדר לידה, ממש בדרך ללדת ומישהי חושבת שזה הזמן להתייעץ איתך אם עשית חוקן ואם כדאי. רגע, שמישהו יודיע לרופא שאני מתעכבת, יש לי שיחת הסברה לעשות. עניתי לה שאני די צריכה לזוז כרגע וכשאשוב נדבר יותר לעומק. כשאשוב הביתה… אולי…
7. כשאת אחרי לידה, ומישהי שאיתך בחדר חושבת שאתן חברות בנפש, שואלת אותך אם עשו לך תפרים ואם כן כמה. “חמודה, בואי איתי רגע למקלחת אני גם אראה לך אם את רוצה”.

כן, זה מעצבן! אתן בטח תיתקלנה בשאלות יותר חצופות או מעצבנות מאלה. אתן יכולות לענות בנימוס או כשאין לכן סבלנות אפשר לפעמים בציניות, זה עוזר. הרי זה לא אתן, זה ההורמונים…