חפץ מעבר בהגדרתו הוא חפץ שמעניק לתינוק ביטחון בתקופות של שינויים ושלבי התפתחות שנים. חפץ שנותן תמיכה נפשית שהתינוק צריך בשנים הראשונות לחייו. בדרך כלל חפץ מעבר הוא חיתול טטרה, בובה, סדין או שמיכה כלשהי. לרוב מדובר במוצר רך ונעים, שהתינוק ו/או הילד יכולים ללטף ולהיצמד אליו. לעיתים תקופה הזו מלווה במציצת או לעיסת המוצר.

חשיבות חפץ מעבר להתפתחות התינוק

חפץ מעבר עוזר לתינוק להרגע כאשר הוא לחוץ, או פוחד, או עצוב, או חולה, ואפילו במצבים שהוא לבד ללא ההורים, כמו בתקופת הסתגלות התינוק למסגרת חדשה. לא תמיד מדובר בחפץ מעבר טריויאלי. לפעמים זו יכולה להיות אפילו קופסה ריקה, שהילד מצא והחליט שהוא לוקח אותה איתו לכל מקום. בפעמים אחרות “חפץ המעבר” הוא בכלל שיר שהילדה שרה בכל פעם שהיא מרגישה לחוצה או עצובה, והיא תשיר את השיר שוב ושוב על מנת להירגע. אמנם במקרה האחרון לא מדובר בחפץ מוחשי, אך הוא עובד באותה דרך. אין שום מניעה לתת לתינוק או לילד לקחת את חפץ המעבר שלו לכל מקום. עצם נשיאת חפץ המעבר, לא מעידה כי מדובר בילד חלש או חסר ביטחון, ולכן כדאי לאפשר לו להסתובב איתו. לקיחת החפץ ממנו עלולה לגרום לילד להרגיש לא מוגן וחשוף, ללא אפשרות להרגיע את עצמו לבד.

חפץ מעבר הופך להיות אהוב ומוכר על הילד, ולכן הוא מהווה תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות הילד ובמעבר שלו לעצמאות. גם אם מדובר בבובה שכבר אין לה עין ואוזן, או שמיכה מרופטת ובלויה, התינוק ייקח אותה לכל מקום ויאהב אותה בצורה כזו, שאפילו יהיה לו קשה להיפרד ממנה לצורך כביסה בעת הצורך.

התפקידים העיקריים של חפץ מעבר

• מחליף את חום הגוף והריח המוכר של ההורה. ניתן להתיז על החפץ מעט בושם של האם, זהו ריח שהתינוק יוכל לקחת איתו כאשר הוא נפרד ממנה ועדיין להרגישה קרוב אליה.
• הקלה על פרידה. אמנם אבא ואמא, או כל דמות אחרת הולכת, אבל חפץ המעבר נשאר צמוד אל התינוק ו”מגן” עליו.
• מכין את התינוק לעצמאות. מכיוון שמדובר בחפץ שהתינוק בוחר בעצמו, וכאשר הוא מתחיל לדבר אף קורא לו בשם שהוא המציא לו – מדובר בהחלטות עצמאיות ראשונות של התינוק.
• הרגעה עצמית. הילד משתמש כמעט בכל חושיו כאשר הוא משתמש בחפץ המעבר. הוא מפתח את חוש המישוש, הריח, הראייה, וגם קצת את חוש הטעם…
• פריקת רגשות. כאשר הילד כועס, לחוץ, או עצבני, הוא יכול לפרוק את הכעסים על חפץ מעבר שנמצא בקרבתו. למרות זאת הוא תמיד יחזור לחבק אותו וירגע באמצעותו. כך הוא פורק את הרגשות השליליים בצורה נכונה ומבוקרת. במקרים שזה קורה בתדירות גבוהה, יש לשים לב שלא מדובר במצוקה נפשית ושהילד לא עבר טראומה כלשהי חלילה.

בשנים הראשונות, ובתקופות מסוימות במיוחד, חפץ מעבר הוא הדבר החשוב ביותר לתינוק והוא לא נפרד ממנו. אך עם הזמן, שימו לב שהתינוק גדל ומתפתח ונפרד בעצמו מהחפץ, ללא כל עזרה. יש לתת לתינוק להיפרד מהחפץ בזמן שלו ובקצב שלו. התהליך הוא טבעי לחלוטין.

מתי כדאי להתערב ולגמול את התינוק מחפץ מעבר?

בסביבות גיל 4-5, יש לצפות מהילד להיפרד עצמאית מחפץ המעבר, מכיוון שהוא כבר לא צריך אותו על מנת להירגע או לייצג עבורו דמות מוכרת. למרות זאת, אם זה לא קורה מעצמו, אין מה לחשוש. עד גיל שש אמורה להתרחש פרידה טבעית מחפץ המעבר, ואם הילד מתעקש, זה בסדר שהילד יישאר איתו בזמן שינה או לאחר פרידה מההורים.

זכרו שמדובר בבחירה אישית שלו, ולכן היא גם מסמלת עצמאות. ילדים שעברו טראומה, או חוו פרידות קשות וילדות קשה, נוטים להישאר עם חפץ מעבר לאורך תקופות ארוכות ולעיתים עד גיל ההתבגרות. חשוב לשים לב שלא מדובר בתלות מלאה או במצוקה נפשית. אם הכל נורמלי, יש לאפשר לילד לאהוב ולהשתמש בחפץ המעבר שלו, מבלי להרגיש שמדובר במעשה לא בסדר.