השבוע קיבלתי הודעה בנייד שקוראת לי לבוא להתחסן וכמובן לחסן את הילדים שלי נגד שפעת, עכשיו כשהחורף מתקרב. לאחר מכן הופיעה כתבה בעיתון המקומי על מערך החיסונים החדש יחד עם קמפיינים פרסומיים נלווים ברדיו. בתוך כל המהלך הזה והערבים שהתחילו להיות קרירים, אני שומעת הורים מסביבי מתחילים להתחבט בהתלבטות השנתית לפני כל חורף – האם לחסן או לחסן נגד מחלת השפעת?

הבדיחה הקבועה שלי היא “שפעת עוד לא הרגה אך אחד”, ויסלחו לי האינדיאנים, אבל אני בדעה שמדובר במחלה יחסית קלה ואם מטפלים בה נכון אז היא לא מחמירה לכדי סכנת חיים. העניין הוא, מה קורה כאשר שפעת מסתבכת?, פה ברור לי שהיא יכולה להיות מסוכנת. השאלה היא, האם החיסון שמשתנה משנה לשנה בהתאם לזנים החדשים שמתווספים למחלה, אכן יעזור? בפעמים היחידות שחיסנתי את הילדים שלי נגד שפעת, אצל הבן שלי הופיעה תגובה אלרגית לחיסון והוא היה צריך לקבל זריקת אנטי היסטמין, והבת שלי חלתה כל כך קשה והתאשפזה בבית החולים ליומיים שלמים.

מאז, החלטתי לא לחסן, ואנחנו עוברים את החורף עם צינון קל וכמה ימים של חום במקרה הרע. לעומת זאת, הורים רבים כן בוחרים לחסן את הילדים נגד שפעת וטוענים שזה הציל אותם. כמו כן, מי שעובד עם ילדים או במערכת הבריאות חייב להתחסן. התגובות של ההורים לחיסון נגד שפעת שונות. ריכזתי מספר תגובות שקיבלתי מהורים שבוחרים כן לחסן את ילדיהם.

הורים בעד חיסון לשפעת

ילדה לאחר חיסון נגד שפעת

הטענה העיקרית של הורים בעד החיסון השנה היא שמדובר בחיסון מומת, לא מוחלש אלא ממות. החיסון נמצא יעיל ובטוח נגד הזנים שפעילים השנה והוא יעיל לכעשרה חודשים לאחר קבלת הזריקה. מדובר בתופעות לוואי של כאב ואודם מקומי במקום של הזריקה, ואי אפשר לחלות בשפעת לאחר קבלת החיסון. לילדים שלא קיבלו בעבר את החיסון, נותנים את החיסון בזריקה, בשתי מנות, בהפרש של חודש. כך מייצרים בגופם רמת נוגדנים גבוהה לשפעת.

אמא אחת טענה שבאופן קבוע היא מתחסנת נגד שפעת, אך לא בחיסון המוחלש אלא רק בחיסון המומת. לפני שהיתה מחסנת את הקטנה שלה ומתחסנת בעצמה, היא היתה חולה כל שנה ומהרגע שהחליטה להתחסן לא חלתה אפילו פעם אחת. לעומתה, נשים בהריון, שהן בקבוצת סיכון, בוחרות לא להסתכן ומחליטות להתחסן בכל מקרה. הורים אחרים הסבירו שהם מחסנים כל שנה את הילדים נגד שפעת והם עוברים את החורפים בצורה שקטה ונעימה ואף אחד מהילדים לא חולה.

הורים נגד חיסון לשפעת

להורים שבוחרים לא לחסן את הילדים יש סיבות רבות משלהם לכך. הטענה העיקרית היא החשש מתופעות הלוואי של חיסון השפעת. למרות שרבים טוענים שהחיסון נגד שפעת אינו גורם לשפעת, אנשים רבים פיתחו את המחלה לאחר שהתחסנו. בעיקר בחיסון המוחלש, שהשנה אמנם לא מחסנים בו, היו רבים שחלו בסוג של “מיני שפעת” כמה ימים לאחר קבלת החיסון. בלי החיסון, אותם הורים טוענים, אפשר להיות כמובן מצוננים אבל זה עובר ויחסית במהירות.

סיבה נוספת של ההורים שלא להתחסן היא העובדה שבכל שנה משתנים הזנים והחיסון הוא רק לאותם זנים ספציפיים. כל שנה יכולים להתפתח עוד זנים חדשים, כל הזמן יש זנים אחרים ולא ניתן לחסן נגד כל זני השפעת הקיימים, לכן ההרגשה הכללית היא שכאשר בוחרים להתחסן נגד שפעת בעצם עושים “אן דן דינו” ולוקחים חיסון.

הורים שבאופן כללי נגד חיסונים, ובטח אלה האלקטיביים לא מחסנים נגד השפעת. חלק מההורים מפחדים מהחיסון, כי הם שמעו על ילדים או מבוגרים שקיבלו את החיסון וחלו באופן קשה לאחריו, או שהוא לא עזר לגמרי והם חלו באותו החורף בכל מקרה במחלה. אם מדובר בילד בריא, הורים רבים לא מעוניינים להכניס לגופו את החיסון ולגרום לו להיות חולה, או להכניס לו נוגדנים לתוך הגוף, שכן אין שום סיבה לך כאשר הוא לא בקבוצת סיכון. גם אם הילד יחלה בשפעת, הגוף שלו ידע להתמודד והמערכת החיסונית שלו תתפתח ותתחזק.

אין ספק שמדובר בהחלטה קשה, שכן משרד הבריאות כמובן קורא להתחסן והורים שחיסנו את הילדים בעבר והיה להם חורף שקט או אנשים בקבוצת סיכון, ימהרו להתחסן. אך הורים שילדיהם הגיבו קשה לחיסון נגד שפעת בעבר, או ששמעו אל מישהו שהגיב קשה לתופעת הלוואי של החיסון, יחשבו פעמיים. מה שחשוב זה להתייעץ עם רופא הילדים שלכם ולהחליט על פי הילד שלכם וההמלצה הרפואית המתאימה לגביו, ולא על פי אחרים.